התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
(השגשה) |
(←רקע: הגהה) |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|מכונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]{{הערה|מכונה המהרי"ל, ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|מכונה הרחש"ז, ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]]{{הערה|מכונה המהרי"ן, ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]]{{הערה|מכונה הריי"צ, כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, [[יעקב שניאורסון | לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|מכונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]{{הערה|מכונה המהרי"ל, ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|מכונה הרחש"ז, ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]]{{הערה|מכונה המהרי"ן, ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]]{{הערה|מכונה הריי"צ, כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|מכונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]]{{הערה|[[אדמו"ר המהר"ש]], ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}. | ||
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | ||
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]]. | בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]]. | ||
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו. | בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו. | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}. | במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}. | ||
==פסק הבית דין והפיצול== | ==פסק הבית דין והפיצול== |
גרסה מ־05:44, 30 בספטמבר 2020
התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) | |
---|---|
תאריך התחלה | ניסן תרכ"ו, לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק |
תאריך סיום | ט"ו טבת תרפ"ג, הסתלקות אחרון אדמו"רי קאפוסט - רבי שמריהו נח שניאורסון |
ענפים שקמו | חסידות קאפוסט חסידות ליאדי חסידות ניעז'ין |
משך הפיצול | 57 שנים קאפוסט 43 שנים ליאדי 15 שנים ניעזין |
מייסדי הענפים | קאפוסט - רבי יהודה לייב ליאדי - רבי חיים שניאור זלמן ניעז'ין - רבי ישראל נח |
אירועים משמעותיים | פרישת קאפוסט וליאדי בשנת תרע"ב מכולל חב"ד והקמת כולל חב"ד המיוחד • קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט[1] |
ראו גם | |
חסידי קאפוסט |
התפצלות חסידות חב"ד הוא מהלך בו התפצלה חסידות חב"ד לאחר הסתלקות הרבי הצמח צדק בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על חב"ד ליובאוויטש: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין וחב"ד ליאדי. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסאהן, רבי ישראל נח שניאורסאהן. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה הרבי המהר"ש.
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת תרפ"ג לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי שמריהו נח שניאורסון נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של הרבי הריי"צ. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.
רקע
לרבי הצמח צדק היו שבעה בנים: רבי ברוך שלום שניאורסון[2], רבי יהודה לייב שניאורסון[3], רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון[4], רבי ישראל נח שניאורסון[5], רבי יוסף יצחק שניאורסון[6], רבי יעקב שניאורסון[7], ורבי שמואל שניאורסון[8].
בחייו של הצמח צדק היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו בליובאוויטש, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר 'תורות' חסידות כאשר היו פונים אליו קבוצת חסידים בבקשה זו[9] בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה הרבי המהר"ש מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית.
בנו החמישי של הצמח צדק רבי יוסף יצחק שניאורסון נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות פולין בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי יעקב נפטר בחיי אביו בשנת תקצ"ז.
בשנת תרט"ז, החל בנו של המהרי"ל רבי שלמה זלמן, לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר הסתלקותו. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי רוסיה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו ברוך שלום. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי לוי יצחק זלמנסון, קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.
בשנת תרכ"ב, הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור מאמרי חסידות ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' יצחק אייזיק מהומיל, ר' הלל מפאריטש, ר' יקותיאל מליעפלי, הרשב"ץ, ר' פרץ חן, ר' פסח ממלסטובקה ור' יוסף תומרקין.
בשנת תרכ"ג נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ליחידות. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת חודש תשרי היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות[10].
במקביל הצמח צדק נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני הרבי הרש"ב, והיה מקרבו קירובים מיוחדים[11]. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על אדמו"ר הזקן[11].
פסק הבית דין והפיצול
" | לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי יהודה לייב מקאפוסט אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד" | " |
בי"ג ניסן תרכ"ו הסתלק אדמו"ר הצמח צדק. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי המהרי"ל לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים בליובאוויטש כל אחד במניין משלו, גם האח רבי יוסף יצחק, שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' פרץ חן, ר' שניאור זלמן פרדקין[12] ור' יוסף תומרקין. הבית דין קבע שהרבי המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד[13].
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של הרבי המהר"ש בנגלה[13], למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה בנגלה שאלו אחיו, רבי ישראל נח שניאורסון מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, הרבי המהר"ש ענה לו ע"כ ש"אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו"[14], ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק איליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני הסתלקותו שהיה ממוען אל החסידים, בו נכתב: "אליו[15] תשמעון כאשר שמעתם אלי"[16].
לימים כתב החסיד הדיין ר' שניאור זלמן פרדקין זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' ישעיה ברלין: "הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין"[17].
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של הצמח צדק רבי ברוך שלום שניאורסון החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי יהודה לייב נסע בעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון בחודש אלול של שנת תרכ"ו לעיירה קאפוסט שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות חב"ד קאפוסט, אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי ישראל נח נסע לעיירה ניעז'ין, שם ייסד את חסידות חב"ד - ניעז'ין. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי חיים שניאור זלמן נסע לליאדי שם ייסד את חסידות חב"ד - ליאדי. ובנו הצעיר של הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש המשיך לגור בעיירה ליובאוויטש והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.
חב"ד ליובאוויטש והפיצול
חב"ד ליובאוויטש כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין[18] וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה אדמו"ר המהר"ש.
קודם פטירתו של הצמח צדק בי"ג בניסן שנת תרכ"ו הוא כתב צוואה, בה נכתב שלא יהיה אדמו"ר אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של המהרי"ל מקאופוסט, בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות[19], ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של הצמח צדק בשושלת חב"ד.
בהזדמנות אחת אמר הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש ש"פך השמן הרוחני שמסר הבעש"ט לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - הרבי האמצעי - ובכח זה משחתי אותך"[20]. כמו כן אדמו"ר הריי"צ מספר שזמן קצר לפני פטירת הצמח צדק בתרכ"ו הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על אדמו"ר המהר"ש ש"אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי".
כאשר נודע לחסיד יקותיאל מליעפלי על דבר פטירתו של הצמח צדק, הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע לליובאוויטש לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' יקותיאל מליעפלי התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש שיהיה לו לרבי ואמר "עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות"[21][22] .
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה וקאפוסט הייתה חצר גדולה ביותר. אך לאחר חצי שנה מתחילת הפיצול, בעת פטירת המהרי"ל מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי חב"ד קאפוסט לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט.
החסיד ר' שמואל דב מבוריסוב שאל את אדמו"ר המהר"ש מה יהיה עם החסידים[23], ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש"אל תדאג, זה לזמן קצר"[דרוש מקור]. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) בחודש חשון שנת תרכ"ז נפטר המהרי"ל מקאפוסט והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש לקאפוסט, דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של חסידות קאפוסט מכולל חב"ד ולהקמתו של כולל חב"ד המיוחד.
עד שנת תרפ"ג נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של אדמו"ר הריי"צ.
חצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של אדמו"ר הצמח צדק שלושה מבניו פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת חצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:
חב"ד קאפוסט
ערך מורחב – חסידות קאפוסט |
כאמור, מייסד החצר היה רבי שלמה זלמן שניאורסון בנו של המהרי"ל מקאפוסט, השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק המהרי"ל אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב שלמה זלמן שניאורסון יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג המהרי"ל כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, אדמו"ר המהר"ש ש"הוכרחתי לנהוג בנשיאות".
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית חסידי חב"ד, והחצר החסידית חב"ד קאפוסט הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר בחסידות חב"ד.
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי שלום דובער שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה רציצא, ורבי שמריהו נח שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה בוברויסק.
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין כולל חב"ד כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה על ידי חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את כולל חב"ד המיוחד. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוסט.
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג, ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.
חב"ד ליאדי
ערך מורחב – חסידות ליאדי |
מייסד החצר היה רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון.
כאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר "ודור רביעי ישובו הנה"[24].
חסידות חב"ד ליאדי התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי יצחק דובער שניאורסון (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי לוי יצחק מסירטשין שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי לחב"ד ליובאוויטש ומקצתם לחב"ד קאפוסט. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.
חב"ד ניעז'ין
ערך מורחב – חסידות ניעז'ין |
מייסד החצר היה רבי ישראל נח שניאורסון בנו של הצמח צדק.
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת תרכ"ח ועד לשנת תרמ"ג, לאחר פטירתו של רבי ישראל נח שניאורסון בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין לחב"ד קאפוסט ומקצתם לליובאוויטש.
אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר
ענף | בני הצמח צדק | נכדי הצמח צדק | שנות הענף | הערות |
---|---|---|---|---|
חב"ד קאפוסט | מייסד הענף - המהרי"ל (ניסן תרכ"ו - חשון תרכ"ז) | • בנו: רבי שלמה זלמן שניאורסון (קאפוסט, תרכ"ז - תר"ס) • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה, תרמ"ג - תרס"ט) • בנו: רבי שמריה נח שניאורסון (בברויסק, תר"ס - תרפ"ג) |
תרכ"ו - תרפ"ג (57 שנים) |
בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק). |
חב"ד ליאדי | מייסד הענף - רבי חיים שנ"ז (תרכ"ז - תר"מ) | • בנו: רבי יצחק דובער שניאורסון (ליאדי, תר"מ - תר"ע) • חתנו: רבי לוי יצחק גוטרמן (סיראטשין, תר"מ - תרס"ה) |
תרכ"ז - תר"ע (43 שנים) |
רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות. |
חב"ד ניעז'ין | מייסד הענף - המהרי"ן (תרכ"ח - תרמ"ג) | • בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים | תרכ"ח - תרמ"ג (15 שנים) |
נכדתו של המהרי"ן היא הרבנית נחמה דינה רעייתו של הרבי הריי"צ. |
השוואה לחב"ד ליובאוויטש | ||||
חב"ד ליובאוויטש הענף המרכזי | ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - אדמו"ר המהר"ש (תרכ"ו - תרמ"ג) | • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - אדמו"ר הרש"ב (תרמ"ג - תר"פ) | התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול | בשנת תרפ"ג - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות הרבי הריי"צ, הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש. |
היחסים בין החצרות
הפסקה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
היחס בין החצרות לווה במחלוקת שעיקרה היה בין חב"ד ליובאוויטש לקאפוסט בעיקר בשנים תרכ"ו - תר"ס.
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו אדמו"ר המהר"ש ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו[25].
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים בחסידות[26], כמו כן חסידי חב"ד הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר דרך מצוותיך מכיוון שהודפס לראשונה על ידי קאפוסט. באחת הפעמים כשראה אדמו"ר הרש"ב חסיד מעיין בספר דרך מצוותיך הוא נטל ממנו את הספר[25]. בשמחת תורה תרע"ד דיבר אדמו"ר הרש"ב בחריפות נגד מאמריו של רבי שלמה זלמן שניאורסון[1].
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט[25], כמו כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש[27]. מאורע משמעותי ביחסים בין החצרות היה כאשר בשנת תרע"ב חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מכולל חב"ד שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא כולל חב"ד המיוחד[28].
כאשר נפטר אחיו של אדמו"ר המהר"ש רבי יהודה לייב מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי שמריהו נח, במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי שמריהו נח לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד[29].
יחס הרבי לענפים השונים
הרבי הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את קובץ יגדיל תורה הכניסו העורכים מדבריו של רבי יצחק דובער שניאורסון (המהרי"ד) מליאדי במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי להגהה הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"[30].
כמו כן באחת השיחות[31] הצביע הרבי על כך שאדמו"ר הריי"צ היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של הצמח צדק את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.
קהילות ובתי כנסת חב"ד בתקופת הפיצול
כאשר בשנת תרכ"ו נפטר אדמו"ר הצמח צדק וחב"ד התפצלה כאמור כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים. מקום הריכוז העיקרי של חסידי ליובאוויטש היה בעיירה ליובאוויטש, מקום הריכוז של חסידי קאפוסט היה בעיירה קאפוסט, של חסידי ליאדי בעיירה ליאדי ושל חסידי ניעז'ין בעיירה ניעז'ין. במקביל בכל ארבעת עיירות אלה התקיימו אף קומץ חסידי חב"ד מענפים אחרים.
קהילת חב"ד בוורשה יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצר הורה לגרש את היהודים מהעיר מוסקבה שברוסיה. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר וורשה שבפולין שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה בהמשך ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת תרפ"א ייסדו כמה ממנהלי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש את ישיבת תומכי תמימים ורשה.
בעיירה דוקשיץ שבווילנה התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, ביניהם מניים לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי ליאדי.
בריגא התקיימה קהילה גדולה של חסידי חב"ד מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בריגא הייתה של חסידי קאפוסט והשנייה של ליובאוויטש. ר' אברהם גודין מספר[32] שעד לשנת תרל"ח היה לחסידים בריגא בית כנסת אחד ובו שני מניינים, ובשנת תרל"ח הסכימו שלטונות לטביה להרחיב את בניין בית הכנסת של החסידים כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל חסידי חב"ד מכל הענפים, המניין השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך לחסידי קאפוסט. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' ישעיה ברלין מליובאוויטש לריגא ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש[33].
בעיר דווינסק שבלטביה הייתה קהילה חב"דית וותיקה גדולה ומגוונת. ר' חיים אבא ווייל מספר[34] שבעיר התקיימו עשרות מניינים של חסידי חב"ד. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין קפוסט לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, נראה שכך היה בכל דווינסק. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא הרוגוצ'ובר שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.
בעיר גריבה שבבמחוז קורלאנד בלטביה הקים רבי רפאל (סבו של הרב קוק) שטיבל חב"די שהשתייך לחסידי קאפוסט, ואף מדי פעם היה מגיע ר' יחזקאל יאנווער - החוזר של רבי שמריהו נח שניאורסון בעל ה"מגן אבות"[דרושה הבהרה] להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט.
בית כנסת חב"ד המיתולוגי בשכונת מאה שערים בירושלים השתייך לחסידי קאפוסט.
סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש
במרוצת השנים ענפיה השונים של חסידות חב"ד החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של חב"ד ניעז'ין, הענף שרד רק כ-15 שנה משנת תרכ"ח ועד לשנת תרמ"ג ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי ישראל נח שניאורסון בי"ז ניסן תרמ"ג עברו רוב חסידיו לחב"ד קאפוסט.
לאחר פטירת מייסד חסידות חב"ד ליאדי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בשנת תרס"ה התפצלה החסידות בין בנו רבי יצחק דובער שניאורסון לבין חתנו רבי לוי יצחק מסירטשין. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש וקאפוסט.
לאחר ששני החצרות חב"ד ליאדי וחב"ד ניעז'ין נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש וחב"ד קאפוסט. אך בשנת תרפ"ג כשהאדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו[35], אך בפועל הבקשה לא קוימה וחב"ד קאפוסט חדלה מקיומה, וכך רוב חסידי קאפוסט נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.
חסידות אוורוטש
ערך מורחב – חסידות אוורוטש |
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי יוסף יצחק, הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב יעקב ישראל מטשערקאס (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון חסידויות צ'רנוביל ולא בדרכה של חסידות חב"ד[36][37].
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון, שנפטר בח' בטבת תרנ"ו[38].
מעניין לעניין יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים שפתחו חצרות נוספות, כדרך חסידות טשרנוביל. והם חסידות טומושפול וחסידות הורנסטייפל.
ראו גם
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם
- ↑ מכונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש
- ↑ מכונה המהרי"ל, ייסד את חצר חב"ד קאפוסט
- ↑ מכונה הרחש"ז, ייסד את חצר חב"ד ליאדי
- ↑ מכונה המהרי"ן, ייסד את חצר חב"ד ניעז'ין
- ↑ מכונה הריי"צ, כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק
- ↑ מכונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו הצמח צדק בשנת תקצ"ז
- ↑ אדמו"ר המהר"ש, ממלא מקום אביו בליובאוויטש
- ↑ ראה תיאור על כך בכרם חב"ד, אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק
- ↑ מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב הרבי הריי"צ מתוך מטרה להדפיס כמבוא ללקוטי תורה - תורת שמואל תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל
- ↑ 11.0 11.1 חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37
- ↑ הרבי הצמח צדק אמר עליו ש"אפשר לסמוך על הפסק שלו"
- ↑ 13.0 13.1 ספר התולדות עמ' 37
- ↑ ראה ספר השיחות תש"ח עמ' 35
- ↑ אל אדמו"ר המהר"ש
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'
- ↑ המכתב התפרסם בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"
- ↑ ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמ' 37
- ↑ ראה בכרם חב"ד בעשרות מקומות
- ↑ ספר המאמרים תש"י עמ' 163
- ↑ ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191
- ↑ ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) ה'תש"ב עמ' 104 - 103
- ↑ בהתכוונו למספרם המועט של חסידי אדמו"ר המהר"ש, שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה
- ↑ היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב בליאדי
- ↑ 25.0 25.1 25.2 ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17
- ↑ כמו המחלוקת בעניין אותיות הרשימו אם נגע בהן הצמצום
- ↑ קובץ דורות ראשונים עמוד 19
- ↑ זכרון לבני ישראל, עמוד __
- ↑ ראה ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 35
- ↑ שלום דובער לוין, ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג
- ↑ שיחת ליל הושענא רבא תשנ"ב
- ↑ כפר חב"ד גילון 899 עמ' 74
- ↑ ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון
- ↑ כפר חב"ד גליון 918 עמ' 38
- ↑ ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך
- ↑ ציטוט מבית רבי (ספר), חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': "אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין" ובחלק ג' עמוד ט"ו: "הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין" | מהקריאה והקדושה כסלו תש"ה: "כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל" ובהערה: "א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..". אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני אדמו"ר הצמח צדק שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם (הקריאה והקדושה, תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי") כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".
- ↑ אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: בית רבי (ספר), עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"
- ↑ לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב בבית רבי (ספר), חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': "שמילא מקומו אחריו" (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). ובהקריאה והקדושה טבת תש"ב: "בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר" ובהערה: "א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ"