שמואל בצלאל שפטיל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף הרשב"ץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב החסיד שמואל בצלאל שפטיל (מכונה הרשב"ץ) (תקפ"ט לערך-ט"ו סיון תרס"ה) היה מחשובי החסידים אצל אדמו"ר הצמח צדק ומגדולי החסידים של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשווינציאן והתייתם מאביו בצעירותו, לאחר פטירת אביו התחתנה אמו עם אדם קשה שהיה מפשוטי המתנגדים. הרשב"ץ נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ מכות נמרצות עד כדי פיקוח נפש וכמעט הרגוהו, וכל ימיו היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ), בשעה שמצאו אצלו ספר התניא.[1]

נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, ובקרב החסידים היה נחשב לו כ"זכות" המכות שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות.

בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש הייתה ביום שישי לפר' משפטים, יום א' של ראש חודש אדר א' בשנת תר"ח.

בדרכו לליובאוויטש, עבר אצל החסיד רבי מיכעלע אפאצ'קער, שאצלו התחנך.

בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בקרמנטשוג, ויטבסק, מינסק, צ'רניגוב פולטבה, חרסון ופלכי', וניקולייב ופלכי',[2] במסגרת זו היה גם חזר דא"ח בקהילות היהודיות. בתפקיד זה שימש עד שנת תרל"א.

בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר"ס, אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו.

נפטר בט"ו סיון תרס"ה.

לפי בקשתו, נטמן בבית העלמין בליובאוויטש בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • זכה להדריך שלושה אדמו"רים בצעירותם, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 193-198.
  • זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 51-57.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים