תומכי תמימים אטוואצק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "חודש תשרי " ב־"חודש תשרי ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ככל שגדלה הישיבה, הוזקקו להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישן בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהי' קצת מרוחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית [[אדמו"ר הריי"צ]] באטוואצק. | ככל שגדלה הישיבה, הוזקקו להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישן בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהי' קצת מרוחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית [[אדמו"ר הריי"צ]] באטוואצק. | ||
בתחילת [[תשרי]] [[תרצ"ח]] הזדמנה אפשרות לרכוש את כל הבנין הזה עבור הישיבה. הבנין עלה הון רב, שלא לפי ערך האפשרויות של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] החליט לערוך מגבית מיוחדת לצורך זה, בין [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]] ו[[ארה"ב]]{{הערת שוליים|המכתבים הראשונים בנושא זה, שנכתבו בתחילת חודש תשרי תרח"צ, לא הגיעו לידינו, אמנם הגיעה לידינו אגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ראשי קהלת חב"ד בתל אביב, בכ"ח תשרי תרח"צ (ח"ד נספח לאגרת תתקנג): אם כי הודעתי להם מכללות ההחלטה, בכל זה, להיות כי עניינים כמו אלו דורשים זריזות יתירה, ועל כן אכפול הדברים.}}. | בתחילת [[תשרי]] [[תרצ"ח]] הזדמנה אפשרות לרכוש את כל הבנין הזה עבור הישיבה. הבנין עלה הון רב, שלא לפי ערך האפשרויות של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ו[[אדמו"ר הריי"צ]] החליט לערוך מגבית מיוחדת לצורך זה, בין [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]] ו[[ארה"ב]]{{הערת שוליים|המכתבים הראשונים בנושא זה, שנכתבו בתחילת [[חודש תשרי]] תרח"צ, לא הגיעו לידינו, אמנם הגיעה לידינו אגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ראשי קהלת חב"ד בתל אביב, בכ"ח תשרי תרח"צ (ח"ד נספח לאגרת תתקנג): אם כי הודעתי להם מכללות ההחלטה, בכל זה, להיות כי עניינים כמו אלו דורשים זריזות יתירה, ועל כן אכפול הדברים.}}. | ||
בכל זאת האמצעים היו מדי דלים בתקופה ההיא, ולא התאפשרה רכישת הבנין עבור הישיבה. ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] עלה רעיון שכירת הבנין עבור הישיבה, לתקופה של שנתיים ויותר. | בכל זאת האמצעים היו מדי דלים בתקופה ההיא, ולא התאפשרה רכישת הבנין עבור הישיבה. ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] עלה רעיון שכירת הבנין עבור הישיבה, לתקופה של שנתיים ויותר. | ||
גרסה מ־22:21, 22 במאי 2016
ישיבת תומכי תמימים אטוואצק נוסדה בקיץ תרצ"ה בעת שהעתיק אדמו"ר הריי"צ את מקום מגורו, מווארשא לעיירה אטוואצק, הישיבה עמדה שנים ספורות עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה.
תולדות הישיבה
בקיץ תרצ"ה העתיק אדמו"ר הריי"צ את מקום מגורו, מווארשא לעיירה אטוואצק הסמוכה, ויחד אתו העתיקה לשם גם הישיבה המרכזית תומכי תמימים, בבנין בעל 3 קומות, ברחוב סלאָוואַצקעגאָ מספר 1[1].
פרט לבניין המרכזי היו ברשותה של הישיבה עוד כמה בניינים קטנים שנשכרו לחדרי לינה עבור התלמידים[2].
ככל שגדלה הישיבה, הוזקקו להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישן בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהי' קצת מרוחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית אדמו"ר הריי"צ באטוואצק.
בתחילת תשרי תרצ"ח הזדמנה אפשרות לרכוש את כל הבנין הזה עבור הישיבה. הבנין עלה הון רב, שלא לפי ערך האפשרויות של אדמו"ר הריי"צ. ואדמו"ר הריי"צ החליט לערוך מגבית מיוחדת לצורך זה, בין אנ"ש בארץ הקודש וארה"ב[3].
בכל זאת האמצעים היו מדי דלים בתקופה ההיא, ולא התאפשרה רכישת הבנין עבור הישיבה. באייר תרצ"ט עלה רעיון שכירת הבנין עבור הישיבה, לתקופה של שנתיים ויותר.
אמנם כעבור חדשים אחדים פרצה המלחמה והתפזרה הישיבה, וכל התכניות שבתו.
בישיבה למדו במשך השנים שלפני המלחמה מאות תלמידים (בשנת תרצ"ט למדו בישיבה כ- 400 בחורים[4]), שרובם ככולם נספו בשואה. רק כמאה, או מאה וחמישים מהתלמידים, ניצלו. מהתלמידים האלו שנספו, לא נשאר, כמעט, שום זכר. היה קבוצה בת 36 תמימים שהרחיקה נדוד עד שנחאי וזאת בהשתדלותו הנמרצת של אדמו"ר הריי"צ.
מהשד"רים של הישיבה, ומהמסייעים הגדולים להחזקתה היה הרב מנחם צבי ריבקין. בשנת תרפ"ו שלחה לו הנהלת הישיבה תעודה מהודרת ובה מעניקים הם לו את התורה "חבר מאד נכבד", בזכות "מפעלו הכביר ועבודתו הגדולה לטובת החזקת הישיבה".
הערות שוליים
- ↑ מכותרות נייר המכתבים של הישיבה נראה, שבתחלה חשבו שהעתקת הישיבה לאטוואצק היא רק זמנית. ואחר כך שינו את נייר המכתבים, והשמיטו ממנה את המילה "זמני".
- ↑ הכתובות של כל הבתים ששכרה אז הישיבה נתרפשו בלוח הישיבה לשנת תרח"צ: "די ישיבה דא געפינט זיך אין 4 געביידעס, סלאוואצקעגא גאס 1-3, ריימאנטא נומער 1, און 1א, און ציילט צוזאמען 34 צעמערן".
- ↑ המכתבים הראשונים בנושא זה, שנכתבו בתחילת חודש תשרי תרח"צ, לא הגיעו לידינו, אמנם הגיעה לידינו אגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ראשי קהלת חב"ד בתל אביב, בכ"ח תשרי תרח"צ (ח"ד נספח לאגרת תתקנג): אם כי הודעתי להם מכללות ההחלטה, בכל זה, להיות כי עניינים כמו אלו דורשים זריזות יתירה, ועל כן אכפול הדברים.
- ↑ מתוך יומנו של אברהם דוב העכט