לדלג לתוכן

אביי הוה מסדר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ל. ק. (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
תגית: קישורים לדפי פירושונים
 
ל. ק. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אביי הוה מסדר''' הוא קטע בסדר הקרבנות הנאמר לפני [[תפילת שחרית]]. הקטע מבוסס על דברי אביי במסכת יומא {{הערה|ל"ג, עמ' א'}}, והוא מפרט את סדר י"ג העבודות שנערכו ב[[בית המקדש]] מדי בוקר.  
'''אביי הוה מסדר''' הוא קטע בסדר הקרבנות הנאמר לפני [[תפילת שחרית]]. הקטע מבוסס על דברי [[אביי]] במסכת יומא{{הערה|ל"ג, עמ' א'}}, והוא מפרט את סדר י"ג העבודות שנערכו ב[[בית המקדש]] מדי בוקר.  


== בתפילה ==
== בתפילה ==
על פי תקנת חז"ל "[[ונשלמה פרים שפתינו]]", אמירת סדר הקרבנות נחשבת כהקרבתם בפועל. [[בסידור אדמו"ר הזקן]] מופיע קטע זה לאחר [[פרשת התמיד]] ולפני [[פרשת הקטורת]].
על פי תקנת חז"ל "ונשלמה פרים שפתינו", אמירת סדר הקרבנות נחשבת כהקרבתם בפועל. ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיע קטע זה לאחר [[פרשת התמיד]] ולפני [[פרשת הקטורת]].


ב[[חסידות]] מוסבר כי התפילה היא כנגד הקרבנות, ועל כן "אביי הוה מסדר" מהווה את ההכנה ל[[מזבח]] ש[[בנפש]]. כשם שבמקדש לא הקריבו לפני שסידרו את המערכה, כך בתפילה לא ניתן להגיע ל[[דביקות]] ללא סדר ובירור ("סידור המערכה"){{הערה|[[סידור עם דא"ח]], דף מ"ב ואילך}}.
ב[[חסידות]] מוסבר כי התפילה היא כנגד הקרבנות, ועל כן "אביי הוה מסדר" מהווה את ההכנה ל[[מזבח]] שב[[נפש]]. כשם שבמקדש לא הקריבו לפני שסידרו את המערכה, כך בתפילה לא ניתן להגיע ל[[דביקות]] ללא סדר ובירור ("סידור המערכה"){{הערה|[[סידור עם דא"ח]], דף מ"ב ואילך}}.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
שורה 14: שורה 14:


* '''קודמת לקטורת''' - מלשון התקשרות (קטר). כלומר, רק לאחר ש"אביי הוה מסדר" – לאחר שהיהודי עשה סדר במידותיו ובמחשבותיו, הוא יכול להגיע לדרגת "[[קטורת]]" – התבטלות מוחלטת והתקשרות עצמית עם האין סוף בתפילת [[שמונה עשרה]]{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד קס"ט ו[[דרך מצוותיך]] דף י"ח, עמוד ב'}}.  
* '''קודמת לקטורת''' - מלשון התקשרות (קטר). כלומר, רק לאחר ש"אביי הוה מסדר" – לאחר שהיהודי עשה סדר במידותיו ובמחשבותיו, הוא יכול להגיע לדרגת "[[קטורת]]" – התבטלות מוחלטת והתקשרות עצמית עם האין סוף בתפילת [[שמונה עשרה]]{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד קס"ט ו[[דרך מצוותיך]] דף י"ח, עמוד ב'}}.  
== ראו גם ==
* [[דבר מלכות תצווה (ב')]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* [[דבר מלכות תצווה (ב')]]
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140295 שיחת ש"פ תצוה, י"א אדר ראשון תשנ"ב העוסקת במשמעות הפנימית של "אביי הוה מסדר"] {{בית חב"ד}}


{{תפילה}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־22:16, 31 במרץ 2026

אביי הוה מסדר הוא קטע בסדר הקרבנות הנאמר לפני תפילת שחרית. הקטע מבוסס על דברי אביי במסכת יומא[1], והוא מפרט את סדר י"ג העבודות שנערכו בבית המקדש מדי בוקר.

בתפילה

על פי תקנת חז"ל "ונשלמה פרים שפתינו", אמירת סדר הקרבנות נחשבת כהקרבתם בפועל. בסידור אדמו"ר הזקן מופיע קטע זה לאחר פרשת התמיד ולפני פרשת הקטורת.

בחסידות מוסבר כי התפילה היא כנגד הקרבנות, ועל כן "אביי הוה מסדר" מהווה את ההכנה למזבח שבנפש. כשם שבמקדש לא הקריבו לפני שסידרו את המערכה, כך בתפילה לא ניתן להגיע לדביקות ללא סדר ובירור ("סידור המערכה")[2].

בחסידות

  • אביי - ראשי תיבות: אשר בך ירוחם יתום. הקטע נאמר בתחילת התפילה, כאשר היהודי נמצא עדיין בתוך ענייני העולם הזה ומרגיש כ"יתום" – רחוק ומנותק מאביו שבשמים. "אביי הוה מסדר" היא העבודה להפוך את תחושת היתמות לצימאון וגעגוע, ולהמשיך "רחמים" ("ירוחם") אל תוך הכלים[3].
  • סדר המערכה - שייך לעולם העשייה שבתפילה. העבודה הרוחנית בקטע זה כוללת שני עניינים: א. דישון המזבח והמנורה - הסרת ה"אפר" – שהם השאריות של תאוות העולם והרע שבנפש הבהמית, כדי שיהיה מקום לקדושה. ב. סידור המערכה: סדר כוחות הנפש (מחשבה, דיבור ומעשה) שיהיו מכוונים כולם לעבודת השם, בבחינת "אורות בתוך כלים"[4].
  • משמא דגמרא - "גמרא" (גימטריה 232) מכוונת כנגד ד' שמות הוי"ה. ולכן כדי שאדם יוכל "לסדר" את נפשו הבהמית בתפילה ולהתגבר על המניעות והעיכובים, הוא זקוק לכוחה של התורה (גמרא). רק על ידי לימוד והתבוננות לפני התפילה, יכול האדם לעשות סדר בנפשו[5].
  • קודמת לקטורת - מלשון התקשרות (קטר). כלומר, רק לאחר ש"אביי הוה מסדר" – לאחר שהיהודי עשה סדר במידותיו ובמחשבותיו, הוא יכול להגיע לדרגת "קטורת" – התבטלות מוחלטת והתקשרות עצמית עם האין סוף בתפילת שמונה עשרה[6].

ראו גם

לקריאה נוספת


הערות שוליים

  1. ^ ל"ג, עמ' א'
  2. ^ סידור עם דא"ח, דף מ"ב ואילך
  3. ^ סידור עם דא"ח, דף מ"ב ואילך
  4. ^ תורה אור, פרשת תרומה, דף ס"ג ע"ב
  5. ^ סידור עם דא"ח, דף מ"ב ואילך
  6. ^ ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד קס"ט ודרך מצוותיך דף י"ח, עמוד ב'