נחום דוב ברייאר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:28, 5 בנובמבר 2024

רבי נחום דב ברייאר
האדמו"ר מבויאן
לידה	ז' ניסן תשי"ט
	ניו יורק
מקום מגורים	ירושלים
השתייכות	חסידות בויאן
תחומי עיסוק	אדמ"ר
אב	ר' מנחם מנדל ברייאר

רבי נחום דב ברייאר (באידיש: ברייער), הינו האדמו"ר הנוכחי של חסידות בויאן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ז' ניסן תשי"ט לאביו הרב מנחם מענדל ברייאר, חתנו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה פרידמן, האדמו"ר מבויאן.

בשנת תש"מ נשא את זוגתו, בת הרב זושא העשל בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ.

מינויו כאדמו"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירת סבו בה' אדר תשל"א, נועד להיות ממלא מקומו בהנהגת חסידות בויאן, בהיותו בגיל 12.

הרבי השתדל להשפיע עליו שיקבל את עול ההנהגה, וכשנכנס באותה עת ליחידות אמר לו הרבי כי משמיים מוטל עליו לכהן כאדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן^[1]. בסיום היחידות ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות.

בביקורו של הרב אפרים אליעזר יאלעס אצל הרבי בחול המועד פסח תשמ"א, מסר הרב יאלס לרבי חתיכת כסף שמסר לו הרבי מבויאן, בתמורה לפדיון הבן שערך הרב יאלס לבנו. הרבי ענה "ישר כח", ובהמשך לכך שאל: "מדוע מתעכבת ההכתרה עד כדי כך? אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"^[2]. מאמצים נוספים להשפיע עליו הופעלו באמצעות דודו של האדמו"ר, הרב שניאור זלמן גוראריה^[3].

בסופו של דבר, בחודש כסלו שנת תשמ"ה קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר מיודד מאוד עם כלל רבני חב"ד, ותומך בפעולות חסידי חב"ד, ונוהג להשתתף באירועים חב"דיים, כגון בחגיגת סיום והכנסת ספרי התורה הכללים בירושלים. כאשר לא מתאפשר לו להשתתף בחגיגות סיומי הרמב"ם שולח את נציגו, לרוב את ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק רבינוביץ'^[4].

ביקר אצל הרבי מספר פעמים. בשיחתו לפני תלמידים מישיבת תומכי תמימים בלונדון, סיפר שבילדותו הגיע להתוועדות י"ט כסליו במחיצתו של הרבי, ולפתע קיבל כוס של ברכה כשהרבי שולח להגיד לו שההתוועדות היא גם לכבוד הילולת זקנו המגיד ממזריטש, וכך לדבריו נתן לו הרבי הרגשה טובה בין החסידים. גם בבחרותו טרם נישואיו הגיע אל הרבי והתברך מפיו בגן עדן התחתון, אז הרבי העניק לו שטר של 50 שקלים ובאורח נדיר ליווהו החוצה עד לרכב שהביא אותו, כמו כן לאחר נישואיו טרם הכתרתו שהה זמן ארוך ביחידות עם הרבי ^[5]

בכ"ב אייר תש"מ, עוד לפני שקיבל את מינויו כאדמו"ר, השתתף בתפילת מנחה עם הרבי בזאל הקטן. לאחר התפילה ניגש והציג את עצמו בפני הרבי. הרבי הזמינו לגן עדן התחתון, שם שוחחו מספר דקות. בצאתו ליווהו הרבי במבטו עד שיצא מ-770^[6].

בכ"ו אדר ב' תשמ"ו נכנס ליחידות פרטית אצל הרבי, היחידות ארכה ארבעים דקות^[7]. גבאו של הרב ברייער הרב דוב בער רבינוביץ' סיפר כי זמן מה לאחר מכן סיפר לו הרב ברייער שביחידות שאלו הרבי אם הוא עוסק בהפצת תורתו בהתאם להוראת הבעל שם טוב 'יפוצו מעינותיך חוצה', הוא השיב כי חסידיו מדפיסים מזמן לזמן חוברות עם דברי תורתו, כששאל הרבי היכן ניתן להשיג חוברות אלו השיב שניתן להשיגם בקלויז של חסידי בויאן בירושלים, על כך תמה הרבי ושאל האם לדעת הרב ברייער פירוש הציווי יפוצו מעינותיך חוצה הוא שעל החפץ ללמוד את תורת הבעל שם טוב לנסוע עד לירושלים, לרחוב מלכי ישראל, ולמצוא את הקלויז של חסידי בויאן כדי ללמוד את תורות הרב ברייער^[8].

בי"ב בשבט תשמ"ז, בעת מעמד יחידות כללית, ניגש שליחו של האדמו"ר אל הרבי ומסר פ"נ בשם רבו. הרבי הודה על פריסת השלום והעניק לו דולר לצדקה לזכות האדמו"ר. לאחר שהתחיל ללכת, קרא לו הרבי שוב ואמר - "יאריך ימים על ממלכתו". לאחר מכן נודע שבאותו זמן ממש ניצל האדמו"ר מתאונה דרכים מסוכנת בירושלים.

אחרי הסתלקות הרבנית חיה מושקא, אביו הגיע לנחם את הרבי, ואיחל לרבי בריאות ורוב נחת וביקש ברכה לרפואה שלימה. הרבי השיב: "כל המברך מתברך" ואיחל לו הצלחה בעסקנות ציבורית^[9].

בי"ב בחשוון תשנ"ב, בעת מעמד חלוקת הדולרים, הגיע בנו של האדמו"ר אל הרבי. הרבי ברכו ונתן לו דולר, באומרו "תן לצדקה עבור אביך, שירווה ממך נחת חסידי".

בראש חודש כסלו תש"ס ביקר בישיבת "היכל מנחם" במילאנו, בה התפלל תפילת שחרית עם תלמידי הישיבה כשלאחריה נשאר להאזין לשיעור שנמסר לבחורים. האדמו"ר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים הגבוהה ומפעילות הישיבה להפצת היהדות באזור.

בחודש תמוז תשס"ח נפטר אחיו של מזכיר הרבי, הרב יהודה לייב גרונר, והאדמו"ר הגיע לנחמו^[10].

בחג הפורים תשפ"א התפרסם תיעוד ויראלי בו בעת ה'טיש' אצל האדמו"ר, מנגנים קהל אלפי חסידיו את הניגון החב"די באנגלית "ווי וואנט משיח נאו"^[11].

האדמו"ר עומד בקשרי ידידות עם הרב ברל לזר, הם נפגשו מספר פעמים ושוחחו יחד, בשנת תשפ"א כשהתפרסמו תוכניות בית המדרש העתידי של חסידות בויאן, שיגר הרב לזר מכתב למעונו של האדמו"ר וביקש להקפיד על צורתן הנכונה של לוחות הברית בארון הקודש של בית המדרש כשהם מרובעות כפי שעורר הרבי, האדמו"ר בתגובה הורה לשנות את צורת הלוחות בתוכניות ובכל בתי הכנסת של החסידות ובכל פרסומי הארגונים העומדים מטעם החסידות, לאחר מכן שיגר הרב לזר מכתב תודה לאדמו"ר בו הביע את חשיבות העניין^[12].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מרדכי שלמה פרידמן

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרץ אוריאל בלוי, ממלכת התורה עמודים 119-120
שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 85–86.
מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 91-92.

הרב ישראל אלפנביין, ‏"תכתירו אותו לרבי!", שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 עמוד 48 (גליון חג הסוכות תשפ"ה)

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ כך על פי השמועה.
↑ שיחות קודש תשמ"א עמוד 815. בצל החכמה עמוד 130.
↑ הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מקופישניץ, מבית רוז'ין.
↑ [1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], חשוון תשס"ד, חשוון תשס"ה, הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח), אייר תש"ע, אדר ב' תשע"א
↑ האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי.
↑ שיחות קודש תש"מ עמוד 1168.
↑ יומן ר' יחיאל מיכל הרשקוביץ בתוך יומן בית חיינו - 770 תשמ"ו עמ' 66, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' מנחם מענדל הרשקוביץ.
↑ *הרב ישראל אלפנביין, ‏"תכתירו אותו לרבי!", שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 עמוד 58 (תשפ"ה)
↑ התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 631.
↑ אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים
↑ ניגון חב"ד אצל האדמו"ר מבויאן.
↑ ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב שייע דייטש ערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, 'רגעי השבוע' [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].

הקודם:
מרדכי שלמה פרידמן

שולשלת אדמו"רי בויאן
מה' אדר - תשל"א

הבא:
-

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] כך על פי השמועה.

[2] שיחות קודש תשמ"א עמוד 815. בצל החכמה עמוד 130.

[3] הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מקופישניץ, מבית רוז'ין.

[4] [1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], חשוון תשס"ד, חשוון תשס"ה, הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח), אייר תש"ע, אדר ב' תשע"א

[5] האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי.

[6] שיחות קודש תש"מ עמוד 1168.

[7] יומן ר' יחיאל מיכל הרשקוביץ בתוך יומן בית חיינו - 770 תשמ"ו עמ' 66, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' מנחם מענדל הרשקוביץ.

[8] *הרב ישראל אלפנביין, ‏"תכתירו אותו לרבי!", שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 עמוד 58 (תשפ"ה)

[9] התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 631.

[10] אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים

[11] ניגון חב"ד אצל האדמו"ר מבויאן.

[12] ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב שייע דייטש ערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, 'רגעי השבוע' [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |תיאור=האדמו"ר מבויאן
 |תאריך לידה=[[ז' ניסן]] [[תשי"ט]]
-|קבלת האדמו"רות=כסלו [[תשמ"ה]]
+|מינוי=כסלו [[תשמ"ה]]|מקום לידה=[[ניו יורק]]|מקום מגורים=[[ירושלים]]|השתייכות=חסידות בויאן|תחומי עיסוק=אדמ"ר|אב=ר' מנחם מנדל ברייאר}}
-|כינוי=בילדותו נקרא נחום בערניו|מקום לידה=אמריקה|השכלה=ישראל|מקום מגורים=ירושלים|מדינה=ישראל|שנות הפעילות=לשנת תשפ''ה 40|השתייכות=הזרם החסידי|תחומי עיסוק=אדמו''ר|אב=ר' מנחם מנדל ברייאר|אם=הרבנית מלכה ברייאר}}
 [[קובץ:באיאן סיום הרמב''ם.jpg|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן משתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]], תמוז תשפ"א]]
@@ שורה 11: / שורה 10: @@
 רבי '''נחום דב ברייאר''' (באידיש: '''ברייער'''), הינו ה[[אדמו"ר]] הנוכחי של חסידות בויאן.
-==קבלת האדמו"רות==
+==תולדות חיים==
-לאחר פטירת סבו רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], האדמו"ר הקודם מבויאן, בה' אדר [[תשל"א]], הפצירו החסידים בנכדו רבי נחום דב לקבל על עצמו את הנהגת החסידים. גם [[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל את עול ההנהגה, וכשנכנס באותה עת ל[[יחידות]] אמר לו הרבי כי משמיים מוטל עליו לכהן כאדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן{{הערה|כך על פי השמועה.}}. בסיום היחידות ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות.
+נולד [[ז' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו הרב מנחם מענדל ברייאר, חתנו של האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], האדמו"ר מבויאן.
-ברשימותיו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] מופיע שהרבי שאלו בשנת [[תשמ"א]] - '''"מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבויאן? אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"'''{{הערה|רשימותיו של הרב יאללעס מיום א' דחול המועד פסח תשמ"א.}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו הופעלו באמצעות דודו של האדמו"ר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מ[[חסידות קופישניץ|קופישניץ]], מבית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]].}}.
+בשנת [[תש"מ]] נשא את זוגתו, בת הרב זושא העשל בן האדמו"ר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]].
+===מינויו כאדמו"ר===
+לאחר פטירת סבו בה' אדר [[תשל"א]], נועד להיות ממלא מקומו בהנהגת חסידות בויאן, בהיותו בגיל 12.
+[[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל את עול ההנהגה, וכשנכנס באותה עת ל[[יחידות]] אמר לו הרבי כי משמיים מוטל עליו לכהן כאדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן{{הערה|כך על פי השמועה.}}. בסיום היחידות ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות.
+בביקורו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אצל הרבי ב[[חול המועד]] [[פסח]] [[תשמ"א]], מסר הרב יאלס לרבי חתיכת כסף שמסר לו הרבי מבויאן, בתמורה ל[[פדיון הבן]] שערך הרב יאלס לבנו. הרבי ענה "ישר כח", ובהמשך לכך שאל: '''"מדוע מתעכבת ההכתרה עד כדי כך? אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"'''{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=842&hilite= שיחות קודש תשמ"א עמוד 815]. בצל החכמה עמוד 130.}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו הופעלו באמצעות דודו של האדמו"ר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מ[[חסידות קופישניץ|קופישניץ]], מבית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]].}}.
 בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן.
 ==קשריו עם חב"ד==
-האדמו"ר מיודד מאוד עם כלל [[רבני חב"ד]], ותומך בפעולות חסידי חב"ד. האדמו"ר נוהג להשתתף באירועים חב"דיים, כגון בחגיגת סיום ו[[הכנסת ספר תורה|הכנסת ספרי התורה]] הכללים בירושלים, וכאשר לא מתאפשר לו להשתתף בחגיגות [[סיומי הרמב"ם]] שולח את נציגו, לרוב את ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק רבינוביץ'{{הערה|[1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3011 חשוון תשס"ד], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7733 חשוון תשס"ה], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח)], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54332 אייר תש"ע], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60658 אדר ב' תשע"א]}}.
+האדמו"ר מיודד מאוד עם כלל [[רבני חב"ד]], ותומך בפעולות חסידי חב"ד, ונוהג להשתתף באירועים חב"דיים, כגון בחגיגת סיום ו[[הכנסת ספר תורה|הכנסת ספרי התורה]] הכללים בירושלים. כאשר לא מתאפשר לו להשתתף בחגיגות [[סיומי הרמב"ם]] שולח את נציגו, לרוב את ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק רבינוביץ'{{הערה|[1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3011 חשוון תשס"ד], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7733 חשוון תשס"ה], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח)], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54332 אייר תש"ע], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60658 אדר ב' תשע"א]}}.
 ביקר אצל הרבי מספר פעמים. בשיחתו לפני תלמידים מישיבת תומכי תמימים בלונדון, סיפר שבילדותו הגיע להתוועדות י"ט כסליו במחיצתו של הרבי, ולפתע קיבל כוס של ברכה כשהרבי שולח להגיד לו שההתוועדות היא גם לכבוד הילולת זקנו המגיד ממזריטש, וכך לדבריו נתן לו הרבי הרגשה טובה בין החסידים. גם בבחרותו טרם נישואיו הגיע אל הרבי והתברך מפיו בגן עדן התחתון, אז הרבי העניק לו שטר של 50 שקלים ובאורח נדיר ליווהו החוצה עד לרכב שהביא אותו, כמו כן לאחר נישואיו טרם הכתרתו שהה זמן ארוך ביחידות עם הרבי
-{{הערה| [https://col.org.il/news/164004 האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי.]{{ חב"ד און ליין}}}}
+{{הערה|[https://col.org.il/news/164004 האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי.]{{ חב"ד און ליין}}}}
+ב[[כ"ב אייר]] [[תש"מ]], עוד לפני שקיבל את מינויו כאדמו"ר, השתתף ב[[תפילת מנחה]] [[תפילה עם הרבי|עם הרבי]] ב[[זאל הקטן]]. לאחר התפילה ניגש והציג את עצמו בפני הרבי. הרבי הזמינו ל[[גן עדן התחתון]], שם שוחחו מספר דקות. בצאתו ליווהו הרבי במבטו עד שיצא מ-770{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=1205&hilite= שיחות קודש תש"מ עמוד 1168].}}.
 ב[[כ"ו אדר ב']] [[תשמ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] פרטית אצל הרבי, היחידות  ארכה ארבעים דקות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1WK5Gx5y7aXue2M_20mpttugvp6aWUik_/view יומן ר' יחיאל מיכל הרשקוביץ] בתוך יומן בית חיינו - 770 תשמ"ו עמ' 66, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' מנחם מענדל הרשקוביץ.}}. גבאו של הרב ברייער הרב דוב בער רבינוביץ' סיפר כי זמן מה  לאחר מכן סיפר לו הרב ברייער שביחידות שאלו הרבי אם הוא עוסק בהפצת תורתו בהתאם להוראת ה[[בעל שם טוב]] 'יפוצו מעינותיך חוצה', הוא השיב כי חסידיו מדפיסים מזמן לזמן חוברות עם דברי תורתו, כששאל הרבי היכן ניתן להשיג חוברות אלו השיב שניתן להשיגם בקלויז של חסידי בויאן בירושלים, על כך תמה הרבי ושאל האם לדעת הרב ברייער פירוש הציווי יפוצו מעינותיך חוצה הוא שעל החפץ ללמוד את תורת הבעל שם טוב לנסוע עד לירושלים, לרחוב מלכי ישראל, ולמצוא את הקלויז של חסידי בויאן כדי ללמוד את תורות הרב ברייער{{הערה|{{כפר|הרב ישראל אלפנביין|"תכתירו אותו לרבי!"|2081|58|תשפ"ה}}}}.
 בי"ב בשבט [[תשמ"ז]], בעת מעמד [[יחידות כללית]], ניגש שליחו של האדמו"ר אל הרבי ומסר [[פ"נ]] בשם רבו. הרבי הודה על פריסת השלום והעניק לו דולר ל[[צדקה]] לזכות האדמו"ר. לאחר שהתחיל ללכת, קרא לו הרבי שוב ואמר - '''"יאריך ימים על ממלכתו"'''. לאחר מכן נודע שבאותו זמן ממש ניצל האדמו"ר מתאונה דרכים מסוכנת בירושלים.
+אחרי הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]], אביו הגיע [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי, ואיחל לרבי בריאות ורוב נחת וביקש ברכה לרפואה שלימה. הרבי השיב: "כל המברך מתברך" ואיחל לו הצלחה בעסקנות ציבורית{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמוד 631.}}.
 בי"ב בחשוון [[תשנ"ב]], בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]], הגיע בנו של האדמו"ר אל [[הרבי]]. הרבי ברכו ונתן לו דולר, באומרו '''"תן ל[[צדקה]] עבור אביך, שירווה ממך נחת חסידי"'''.
@@ שורה 45: / שורה 52: @@
 ==לקריאה נוספת==
+*[[פרץ אוריאל בלוי]], '''[[ממלכת התורה]]''' עמודים 119-120
 *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 85–86.
 *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 91-92.