הושענא רבה – הבדלי גרסאות
אין לזה מקור |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
*'''אמירת ספר דברים''' - במשך הלילה, קודם אמירת | *'''אמירת ספר דברים''' - במשך הלילה, קודם אמירת התהלים בחצות, נוהגים לומר את כל חומש דברים. [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי אומרים [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבד (ותהלים יחד עם הקהל){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}. | ||
*'''אמירת | *'''אמירת תהלים בציבור''' - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהלים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שרבותינו אומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהלים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון מיוחד בסיום כל ספר. באמירת התהלים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות{{הערה|1=ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=346&hilite= אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא].}}. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהלים בלילה זה. | ||
*'''וזאת הברכה''' - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם] וב[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}}. | *'''וזאת הברכה''' - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם] וב[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}}. | ||
*'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש"ח]] סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}. | *'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש"ח]] סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}. | ||
*'''חלוקת תפוח בדבש''' - בשיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}} {{הערה|'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים. מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]]}}. | *'''חלוקת תפוח בדבש''' - בשיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}} {{הערה|'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים. מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]]}}. | ||
*'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת | *'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהלים, נשארים ערים כל הלילה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א ניסן|היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח]].}}. | ||
*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת | *'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהלים.}}. | ||
*'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}. | *'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}. | ||
*'''הוצאת כל הספרי תורה''', בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש{{הערה|1=הובא ב[https://chabad.info/beis-medrash/216961/ לוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י].}}. | *'''הוצאת כל הספרי תורה''', בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש{{הערה|1=הובא ב[https://chabad.info/beis-medrash/216961/ לוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י].}}. | ||