חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חמץ''' מרמז על [[ישות]] והתנשאות, וה[[מצה]] מרמזת על ביטול. | '''חמץ''' הוא כינוי ללחם שהחמיץ, ואסור לאכלו או להשהותו בבית בפסח. | ||
חמץ מרמז על [[ישות]] והתנשאות, וה[[מצה]] מרמזת על ביטול. | |||
לכן מצוות מצה היא בלחם עוני דווקא, והגם שמותר לאכול מצה עשירה גם כן' יוצאים ידי חובה דווקא במצה שהיא לחם עוני. | לכן מצוות מצה היא בלחם עוני דווקא, והגם שמותר לאכול מצה עשירה גם כן' יוצאים ידי חובה דווקא במצה שהיא לחם עוני. | ||
הסיבה לכך היא מכיון שענין | הסיבה לכך היא מכיון שענין ה[[ביטול]] שבמצה מודגש בעיקר במצה שהיא לחם עוני, שזה גם המצה שישראל אכלו כשיצאו מ[[מצרים]].<REF>[[לקוטי שיחות]] ח"א, פרשת שמות עמ' 120.</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | |||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||
גרסה מ־20:15, 3 באוגוסט 2010
חמץ הוא כינוי ללחם שהחמיץ, ואסור לאכלו או להשהותו בבית בפסח.
חמץ מרמז על ישות והתנשאות, והמצה מרמזת על ביטול.
לכן מצוות מצה היא בלחם עוני דווקא, והגם שמותר לאכול מצה עשירה גם כן' יוצאים ידי חובה דווקא במצה שהיא לחם עוני.
הסיבה לכך היא מכיון שענין הביטול שבמצה מודגש בעיקר במצה שהיא לחם עוני, שזה גם המצה שישראל אכלו כשיצאו ממצרים.[1]
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות ח"א, פרשת שמות עמ' 120.