ברכות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים | '''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/index.htm שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.]}}. | ||
== נוסח הברכות == | == נוסח הברכות == | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==הלכות שונות== | ==הלכות שונות== | ||
{{מקורות|פסקה=כן}} | {{מקורות|פסקה=כן}} | ||
בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"{{הערה| | בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.}}. | ||
מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות. | מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת [[גארטל|אבנט]]{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.}}. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 2 בשם ריל"ג.}}, אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן. | באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת [[גארטל|אבנט]]{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.}}. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 2 בשם ריל"ג.}}, אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1456012 ברכות השחר - אלוקים נותן לנו מתנות רבות - וזה לא מובן מאליו]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/690233 משמעות ברכות השחר]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] | |||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־00:11, 25 באוגוסט 2023
ברכות השחר הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו[1].
נוסח הברכות
מברכים על פי הנוסח אשר ייסד אדמו"ר הזקן, הנודע בשם נוסח האר"י.
המתפלל בנוסח האר"י מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה.
הלכות שונות
בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"[2].
מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות.
את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.
מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה.
חגירת אבנט
אדמו"ר הריי"צ סיפר על הנהגת אביו אדמו"ר הרש"ב שלברכות השחר לא נהג לחגור אבנט ונהג להביט בחלון. הרבי ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד בקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה, בכוחו לומר ברכות השחר, לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"[3].
באחד ממכתבי רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט[4]. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר[5], אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן.
קישורים חיצוניים
- ברכות השחר - אלוקים נותן לנו מתנות רבות - וזה לא מובן מאליו באתר בית חב"ד
- משמעות ברכות השחר באתר בית חב"ד