תומכי תמימים פולטובה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מצב זה גרם לכך שכאשר אנ"ש ב[[פולטובה]] (באמצעות ר' [[בנימין שלמה גנזבורג]]) הציעו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את הישיבה לעירם ולהחזיק את תלמידי הישיבה על חשבונם, נעתר [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקשתם, והורה לתלמידים להתרכז בפולטבה, שם נפתח סניף הישיבה בניהולם של הרב [[שלמה איטקין]] והרב [[שמואל דברוסקין]]. | מצב זה גרם לכך שכאשר אנ"ש ב[[פולטובה]] (באמצעות ר' [[בנימין שלמה גנזבורג]]) הציעו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את הישיבה לעירם ולהחזיק את תלמידי הישיבה על חשבונם, נעתר [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקשתם, והורה לתלמידים להתרכז בפולטבה, שם נפתח סניף הישיבה בניהולם של הרב [[שלמה איטקין]] והרב [[שמואל דברוסקין]]. | ||
===פתיחת הישיבה=== | |||
הישיבה נפתחה בפועל בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תרפ"א]] במרתף שבחצר אחד מבתי הכנסת, ובמשך הקיץ התווספו לישיבה תלמידים רבים. | הישיבה נפתחה בפועל בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תרפ"א]] במרתף שבחצר אחד מבתי הכנסת, ובמשך הקיץ התווספו לישיבה תלמידים רבים. | ||
ראש הישיבה היה הרב [[יהודה הבר]]. במשך זמן ארוך לא היה [[משפיע]] בישיבה, עד שבחורף [[תרפ"ב]] מונה הרב [[שמואל לייב לוין]], כשבקיץ החליף אותו הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]]. | ראש הישיבה היה הרב [[יהודה הבר]]. במשך זמן ארוך לא היה [[משפיע]] בישיבה, עד שבחורף [[תרפ"ב]] מונה הרב [[שמואל לייב לוין]], כשבקיץ החליף אותו הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]]. | ||
===הלשנה וסגירה=== | |||
הישיבה המשיכה להתקיים בעיר עד [[חג הפסח]] [[תרפ"ג]], אז הסתכסך בנה של המבשלת בישיבה עם הנהלת הישיבה והלשין על קיומה, דבר שהוביל למאסרו של מנהל הישיבה הרב איטקין{{הערה|כעבור מספר חודשים הועמד הרב איטקין לדין ושוחרר מחוסר ראיות לאחר שהכחיש כל קשר לטיעונים שהועלו נגדו, וטען שאינו יודע דבר מקיומה של ישיבה בעיר.}} ולסגירת הישיבה בהעדר מנהל שידאג לעניניה, ובעקבות הגברת הפיקוח על ידי המשטרה החשאית. | הישיבה המשיכה להתקיים בעיר עד [[חג הפסח]] [[תרפ"ג]], אז הסתכסך בנה של המבשלת בישיבה עם הנהלת הישיבה והלשין על קיומה, דבר שהוביל למאסרו של מנהל הישיבה הרב איטקין{{הערה|כעבור מספר חודשים הועמד הרב איטקין לדין ושוחרר מחוסר ראיות לאחר שהכחיש כל קשר לטיעונים שהועלו נגדו, וטען שאינו יודע דבר מקיומה של ישיבה בעיר.}} ולסגירת הישיבה בהעדר מנהל שידאג לעניניה, ובעקבות הגברת הפיקוח על ידי המשטרה החשאית. | ||
הישיבה התפצלה, כשחלק מהתלמידים עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] שנפתחה באותה תקופה וחלק לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. מאוחר יותר נודע ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה להעתיק את הישיבה לעיר [[נוול]] וקבוצת תלמידים עברה לשם. | הישיבה התפצלה, כשחלק מהתלמידים עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] שנפתחה באותה תקופה וחלק לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. מאוחר יותר נודע ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה להעתיק את הישיבה לעיר [[נוול]] וקבוצת תלמידים עברה לשם. | ||
==הישיבה נפתחת בשנית=== | |||
מקיץ [[תרצ"ה]] עד חורף [[תרצ"ו]] למדה בפולטובה קבוצה נוספת של תלמידים כשהמשגיחים הם הרב [[מאיר זרחי]] והרב [[נחום וולוסוב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}. | מקיץ [[תרצ"ה]] עד חורף [[תרצ"ו]] למדה בפולטובה קבוצה נוספת של תלמידים כשהמשגיחים הם הרב [[מאיר זרחי]] והרב [[נחום וולוסוב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}. | ||
גרסה מ־06:47, 18 באוגוסט 2023
ישיבת תומכי תמימים פולטובה הייתה הסניף העיקרי של ישיבת תומכי תמימים בין השנים תרפ"א-תרפ"ג ונסגרה בעקבות הלשנה של אחד מילדי העובדים במוסד.
הרקע להקמת הישיבה
שנתיים לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה התקרב קו החזית לליובאוויטש ואדמו"ר הרש"ב עבר לרוסטוב כשאחריו מגיעים לעיר חסידים רבים, ובהמשך - ייסד אדמו"ר הרש"ב בעיר את הסניף העיקרי של ישיבת תומכי תמימים.
המלחמה גרמה להתמוטטות כללית של הכלכלה הרוסית, ואנשים רבים הסתובבו ברחוב כשהם רעבים ללחם, וממחלות מדבקות התפשטו במהירות ברחובות העיר. המצב הכללי השפיע גם על תלמידי הישיבה ברוסטוב, שחזרו לבתיהם.
בנוסף למצב הכלכלי הקשה, הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ בקיץ של אותה שנה החלה הממשלה הרוסית להתנכל באופן אישי לאדמו"ר הריי"צ, אסרה אותו והחרימה את רכושו.
מצב זה גרם לכך שכאשר אנ"ש בפולטובה (באמצעות ר' בנימין שלמה גנזבורג) הציעו לאדמו"ר הריי"צ להעביר את הישיבה לעירם ולהחזיק את תלמידי הישיבה על חשבונם, נעתר אדמו"ר הריי"צ לבקשתם, והורה לתלמידים להתרכז בפולטבה, שם נפתח סניף הישיבה בניהולם של הרב שלמה איטקין והרב שמואל דברוסקין.
פתיחת הישיבה
הישיבה נפתחה בפועל בסמיכות לחג השבועות תרפ"א במרתף שבחצר אחד מבתי הכנסת, ובמשך הקיץ התווספו לישיבה תלמידים רבים.
ראש הישיבה היה הרב יהודה הבר. במשך זמן ארוך לא היה משפיע בישיבה, עד שבחורף תרפ"ב מונה הרב שמואל לייב לוין, כשבקיץ החליף אותו הרב יחזקאל (חאטשע) פייגין.
הלשנה וסגירה
הישיבה המשיכה להתקיים בעיר עד חג הפסח תרפ"ג, אז הסתכסך בנה של המבשלת בישיבה עם הנהלת הישיבה והלשין על קיומה, דבר שהוביל למאסרו של מנהל הישיבה הרב איטקין[1] ולסגירת הישיבה בהעדר מנהל שידאג לעניניה, ובעקבות הגברת הפיקוח על ידי המשטרה החשאית.
הישיבה התפצלה, כשחלק מהתלמידים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים חרקוב שנפתחה באותה תקופה וחלק לישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. מאוחר יותר נודע שאדמו"ר הריי"צ הורה להעתיק את הישיבה לעיר נוול וקבוצת תלמידים עברה לשם.
הישיבה נפתחת בשנית=
מקיץ תרצ"ה עד חורף תרצ"ו למדה בפולטובה קבוצה נוספת של תלמידים כשהמשגיחים הם הרב מאיר זרחי והרב נחום וולוסוב[2].
ראו גם
לקריאה נוספת
- זכרונותיו של הרב חיטריק בספר 'רשימות דברים'.
קישורים חיצוניים
- הוראות אדמו"ר הריי"צ בקשר לניהול הישיבה בחרקוב באתר ספריית ליובאוויטש.
הערות שוליים
- ↑ כעבור מספר חודשים הועמד הרב איטקין לדין ושוחרר מחוסר ראיות לאחר שהכחיש כל קשר לטיעונים שהועלו נגדו, וטען שאינו יודע דבר מקיומה של ישיבה בעיר.
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמ' צה.