התופל כלי חרס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי". | א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי". | ||
ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל – דהא בהא תליא: | ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל – דהא בהא תליא: על ידי התפלה יוצא האדם מהגבלות מציאותו ונעשה טפל ובטל בעצמו, ועל ידי זה הוא מתחבר עם הקב"ה.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/3/17&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם שנת תשי"ג]</REF> | ||
מסיבה זו, ענין עבודת התפלה הוא העבודה ש[[למעלה מטעם ודעת]], שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפלה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/6/76&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשח"י]</REF> | מסיבה זו, ענין עבודת התפלה הוא העבודה ש[[למעלה מטעם ודעת]], שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפלה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/6/76&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשח"י]</REF> | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== עבודה ההתחברות - בשמחה == | == עבודה ההתחברות - בשמחה == | ||
עבודה עצמה צריכה להיות ב[[שמחה]], והיינו, לפי שענין ה[[עבודה]] הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה, שתפלה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפלה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה | עבודה עצמה צריכה להיות ב[[שמחה]], והיינו, לפי שענין ה[[עבודה]] הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה, שתפלה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפלה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה על ידי ה[[אהבה]] דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא. | ||
וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין ד[[תורה]] [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]], שצריכים להיות ב[[שמחה]]. וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך [[עצלות]] כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/174&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשי"ט]</REF> | וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין ד[[תורה]] [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]], שצריכים להיות ב[[שמחה]]. וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך [[עצלות]] כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/174&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשי"ט]</REF> | ||
גרסה מ־23:12, 13 במרץ 2014
על פי תורת החסידות, התפילה היא מלשון המשנה התופל כלי חרס.
הרמז במשנה זו, הוא כפול.
א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי".
ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל – דהא בהא תליא: על ידי התפלה יוצא האדם מהגבלות מציאותו ונעשה טפל ובטל בעצמו, ועל ידי זה הוא מתחבר עם הקב"ה.[1]
מסיבה זו, ענין עבודת התפלה הוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת, שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפלה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.[2]
עבודה ההתחברות - בשמחה
עבודה עצמה צריכה להיות בשמחה, והיינו, לפי שענין העבודה הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה, שתפלה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפלה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה על ידי האהבה דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא.
וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים, שצריכים להיות בשמחה. וכמארז"ל אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.[3]