אין כאלוקינו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:57, 2 בספטמבר 2024

אֵין כֵּאלֹקֵינוּ

אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ,
אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ:

מִי כֵאלֹקֵינוּ, מִי כַאדוֹנֵינוּ,
מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ:

נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ,
נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ:

בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ,
בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ:

אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ,
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ:

אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:

סידור

אין כאלוקינו הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני פיטום הקטורת.

לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים בקדיש דרבנן.

מקורות בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור התפילה מובא בטור^[1] בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.

הרמב"ם^[2] מביא אף הוא את הפיוט אחר תפילת העמידה בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.

לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע רבי עקיבא מהמלאכים ששרו אותו לפני כסא הכבוד^[3], ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה^[4].

המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק בשבת^[5]. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך בשער הכולל כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה^[6], וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול^[6].

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב^[7]. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות בשמונה עשרה^[8], כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.

בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", הרבי מלך המשיח שליט"א אינו מונה את הסממנים בידו הק'^[9].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה^[10].

אתה תקום תרחם ציון - הכוונה בזה שיהיה רחמים על ספירת המלכות הנקראת ציון, שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון^[11].

אל תקרי הליכות אלא הלכות - ההלכות הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק בקב"ה^[12].

כל השונה הלכות - שהן שלימות הבירורים - בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה^[13].

גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת^[14]:

אין כאלוקינו - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על עם ישראל להשתחוות לצלם, ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
אין כאדונינו - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר אחשוורוש את היהודים להמן הרשע, שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
אין כמלכנו - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
אין כמושיענו - כנגד גלות אדום, צאצאי עשו הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר פיטום הקטורת

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאור קטע התפילה בספר 'ואני תפילתי'

{{{2}}}, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

↑ טור אורח חיים, סקל"ג.
↑ רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.
↑ סדר היכלות פ"ה, ג.
↑ סדר היום.
↑ שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.
↑ ^6.0 ^6.1 שער הכולל פי"א ס"ל.
↑ ברכות לב, ב.
↑ שו"ע אדה"ז סתרכ"ב ס"א.
↑ מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אמנם באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.
↑ ע"פ סידור מהרי"ד ח"א קל, א.
↑ ע"פ סידור מהרי"ד ח"ב עה, ב.
↑ כתר שם טוב (קה"ת, תשפ"א) סש"כ - מו, א.
↑ תורת חיים שמות ע' 852. וראה גם אגרת הקודש - סימן כ"ט.
↑ חיד"א - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר ויקרא יא, ד.

[1] טור אורח חיים, סקל"ג.

[2] רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.

[3] סדר היכלות פ"ה, ג.

[4] סדר היום.

[5] שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.

[שער_הכולל-6] 6.0 ^6.1 שער הכולל פי"א ס"ל.

[7] ברכות לב, ב.

[8] שו"ע אדה"ז סתרכ"ב ס"א.

[9] מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אמנם באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.

[10] ע"פ סידור מהרי"ד ח"א קל, א.

[11] ע"פ סידור מהרי"ד ח"ב עה, ב.

[12] כתר שם טוב (קה"ת, תשפ"א) סש"כ - מו, א.

[13] תורת חיים שמות ע' 852. וראה גם אגרת הקודש - סימן כ"ט.

[14] חיד"א - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר ויקרא יא, ד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה מתמשכת}}
+[[קובץ:אין כאלוקינו.jpg|350px|ממוזער|מתוך הסידור]]
-'''קוה''' הוא כינוי לקטעים מתפילת שחרית לפני [[עלינו לשבח]], המתחילים בפסוק "קוה אל ה'".
+{{חלונית
+|כותרת=אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
+|רוחב=22%
+|תוכן=
+<poem>
+אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ,
+אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ:
-בין הקטעים יש את הפיוט "אין כאלוקינו", סדר הקטורת, בריתא, קטע מהמדרש וקדיש דרבנן.
+מִי כֵאלֹקֵינוּ, מִי כַאדוֹנֵינוּ,
+מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ:
+נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ,
+נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ:
+בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ,
+בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ:
+אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ,
+אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ:
+אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:
+</poem>
+|מקור= [[סידור]]
+|ניקוד=כן}}
+'''אין כאלוקינו''' הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת [[שחרית]] לפני [[סדר פיטום הקטורת|פיטום הקטורת]].
+לאחר מכן אומרים את פיטום ה[[קטורת]] ומסיימים ב[[קדיש#קדישים שאחרי התפילה|קדיש דרבנן]].
 == מקורות בהלכה ==
-כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.
+מקור התפילה מובא בטור{{הערה|טור אורח חיים, סקל"ג.}} בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.
-לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני [[כסא הכבוד]]{{הערה|סדר היכלות.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}.
+[[רמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.}} מביא אף הוא את הפיוט אחר [[תפילת העמידה]] בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.
-בחלק מהראשונים כתבו שתיקנו לומר פיטום הקטורת בשבת, על מנת להשלים בכך מאה ברכות{{הערה|ראו למשל ספר הפרדס סי' א', מחזור ויטרי סי' א', רוקח סי' שי"ט, שבלי הלקט סי' א' בשם רש"י, ועוד.}}.
+לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני כסא הכבוד{{הערה|סדר היכלות פ"ה, ג.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}.
-המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת  מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קלב|ב}}}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל.
+המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך ב[[שער הכולל]] כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה{{הערה|שם=שער הכולל|שער הכולל פי"א ס"ל.}}, וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול{{הערה|שם=שער הכולל}}.
-עוד: [[שער הכולל]] פי"א ס"ל; פ"ג סי"ב.
+== מנהגים ==
-== מנהגים ==
+כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.
-בפיטום הקטורת שלפני עלינו, הרבי מלך המשיח שליט"א אינו מונה את הסממנים בידו הק'{{הערה|מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אך באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.}}.
+בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] אינו מונה את הסממנים בידו הק'{{הערה|[[מעשה מלך]] (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אמנם באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.}}.
 == בתורת החסידות ==
+בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין '''כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו'''" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|אצילות, בריאה, יצירה ועשיה]]{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"א קל, א.}}.
+'''אתה תקום תרחם ציון''' - הכוונה בזה שיהיה רחמים על [[ספירת המלכות]] הנקראת [[ציון]], שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"ב עה, ב.}}.
+'''אל תקרי הליכות אלא הלכות''' - ה[[הלכה|הלכות]] הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק ב{{ה|קב"ה}}{{הערה|[[כתר שם טוב]] ([[קה"ת]], [[תשפ"א]]) סש"כ - מו, א.}}.
+'''כל השונה הלכות''' - שהן שלימות הבירורים - '''בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא''' - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים [[מלמעלה למטה]] ו[[מלמטה למעלה]]{{הערה|[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]] [[שמות]] ע' 852. וראה גם [[אגרת הקודש - סימן כ"ט]].}}.
 == גאולה ומשיח ==
-ה[[חיד"א]] אומר{{הערה|קשר גודל ס"כ.}} שבפיוט "אין כאלוקינו", כל ביטוי מכוון לגלות אחרת:
-* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני ש[[נבוכדנצר]] גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
+כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת{{הערה|[[חיד"א]] - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר [[ויקרא]] יא, ד.}}:
+* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
 * '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
 * '''אין כמלכנו''' - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
@@ שורה 32: / שורה 64: @@
 == ראו גם ==
 * [[סדר פיטום הקטורת]]
-== קישורים חיצוניים ==
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=156 ביאור קטע התפילה בספר 'ואני תפילתי']''' {{היברובוקס}}
 {{תפילה}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תפילה|אין כאלוקינו]]
+[[קטגוריה:פיוטים|אין כאלוקינו]]