סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

צלם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צֶלֶם, או צֶלֶם אֱלֹקִים, הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא אדם הראשון: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ"[1]. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים[2].

פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. בתורת הקבלה והחסידות מתייחס ה"צלם" לנפש השכלית, שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא הממוצע המחבר בין הנפש האלוקית ובין הנפש הבהמית. בנשמה האלוקית ישנם כמה דרגות, והם נרמזים במילה "צלם" - הממוצע המחבר בינה לגוף: או בשלושת אותיות המילה "צלם" - צ', ל' ום', או בשני הביטויים "בצלמנו" ו"כדמותנו", או "בצלמו" ו"בצלם אלוקים".

מקור המושג[עריכה]

המושג "צלם", "צלם אלוקים" - מופיע בתיאור בריאת אדם הראשון בסיפור הבריאה:

נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ

בראשית א, כו

וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ

שם, כז

וגם בפסוקים מאוחרים יותר נזכר מעין זה:

בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אֹתוֹ

בראשית ה, א

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם

נח ט, ו

משמעות המושג[עריכה]

פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש להגשמה, והציעו פירושים אחרים:

  • יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של המלאכים (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם אלוקים" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"[3].
  • יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "פני אדם" שבמרכבה[4].
  • יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" של אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה)[5].

"צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו[עריכה]

אמנם, רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית[6].

  • יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שניתן לו שכל[7].
  • יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שהוא היחיד שיש לו בחירה חופשית[8].
  • יש שפירשו שהאדם דומה לה' בשליטה שיש לו על הנבראים[9].
  • יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו[10].

"צלם" - צורת הגוף[עריכה]

נאמר בפסוק[11] "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ", ומפסוק זה למדו בתלמוד ירושלמי[12]: "כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש"[13]. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד.

בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם עשר כוחות נפשו המקבילים לעשר הספירות. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא העצם של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו)[14].

"צלם" - נפש השכלית[עריכה]

בחסידות מבואר שה"צלם" הוא הנפש השכלית, שהיא ממוצע בין הנפש האלוקית והנפש הבהמית[15].

ההבדל בנפש השכלית בין יהודי וגוי[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

"צלם" - חלקי הנשמה האלוקית[עריכה]

במקומות רבים בחסידות מבואר שב"צלם" נכללים כמה דרגות שונות, המתאימים לדרגות הנשמה האלוקית (והכוונה היא, שכיוון ש"צלם" הוא הממוצע בן האורות לכלים, בין הנפש האלוקית לגוף, כנ"ל - לכן נכללים בו כל דרגות הנשמה האלוקית[16]).

שתי הדרגות "בצלמו" ו"בצלם אלוקים"[עריכה]

בספר הזוהר[17] מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת בגוף, אלא נשארת בבחינת מקיף; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף[18]. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת יחודא עילאה, ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת יחודא תתאה[19]

שתי הדרגות "בצלמנו" ו"כדמותנו"[עריכה]

במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון לעצמותו יתברך כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת ממלא כל עלמין[20].

המילה "צלם" מתארת צורה עצמית - כלומר, ציור של דבר שאינו מופרד ממנו, אלא הוא חלק מחומר הדבר, כמו צורת אותיות שבחותם שהיא חלק מגוף החותם - ולכן מתייחסת לאורות של עולם האצילות, שאינם נפרדים מעצמות המאציל; והמילה "דמות" מתארת צורה לצורה - כלומר, ציור של דבר הדומה לציור המקורי - ולכן מתייחסת לאור של עולם האצילות כפי שהוא מתלבש בכלים של עולמות בי"ע[21].

שלושת הדרגות צ', ל' ום' של "צלם"[עריכה]

במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה[22]:

הפסוק[11] "אך בצלם יתהלך איש" נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש"איש" היינו המידות, ועל ידי הצלם נעשה "יתהלך איש" - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - מוטבע, מורגש ומושכל, השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם:

בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י"ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י"ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם הרצון והתענוג שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל (מוחין בעצם), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם[23].

פגם העוונות בצלם אלוקים[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. בראשית א, כז.
  2. בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.
  3. רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.
  4. רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם. וראה אור התורה ראש השנה כרך ו' ע' ב'תלח.
  5. רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.
  6. כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).
  7. מורה נבוכים שם, ובהלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ח. פירוש זה מובא בחסידות (יהל אור המצויין להלן) בקשר לביאור שהצלם הוא הנפש השכלית.
  8. דרך חיים למהר"ל אבות פרק ג משנה טו.
  9. רס"ג ור"י בכור שור בראשית שם.
  10. ראב"ע בראשית שם.
  11. 11.0 11.1 תהלים ט, ז.
  12. שבת פרק א הלכה ב.
  13. יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).
  14. יהל אור לתהלים שם. ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט ואילך.
  15. ליקוטי תורה בחוקותי מז, ג.
  16. [אור התורה בא חלק ז ע' ב'תרמו].
  17. חלק ג קיז, א.
  18. לקוטי תורה תצא לו, סע"א. אור התורה ואתחנן ע' ק. ועוד.
  19. אור התורה מטות ע' א'רסב.
  20. לקוטי תורה מטות פב, א. ראה באריכות אור התורה מטות שם ס"ע א'רנט ואילך, ושם מקשר את שני הביאורים ("בצלמו" "בצלם אלוקים", ו"בצלמנו" "כדמותנו").
  21. ספר המאמרים תרס"ג ע' יד ואילך.
  22. ראה בכל זה שערי תשובה ו, ד ואילך. ספר המאמרים תרס"ג ע' יג ואילך. וראה [אור התורה וישלח רמא, א] שמקשר בין שני הביאורים ("בצלמו" ו"בצלם אלוקים", וצ' ל' ם' דצלם).
  23. שערי תשובה וספר האמרים תרס"ג שם.