שלמה גורן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הגהה |
||
| (38 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
| שם =הרב שלמה גורן | |||
| תמונה =הרב שלמה גורן.jpg | |||
| תיאור =הרב גורן | |||
| כינוי = | |||
| תאריך לידה =[[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] | |||
| מקום לידה =זמברוב שב[[פולין]] | |||
| תאריך פטירה =[[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]] | |||
| מקום פטירה =[[תל אביב]] | |||
| מקום קבורה =[[הר הזיתים]] | |||
| אב =אברהם | |||
| אם =חיה ציפורה | |||
}} | |||
[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]] | [[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]] | ||
[[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע"מ)]] | [[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע"מ)]] | ||
הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]]) | הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש"ח]] ועד [[תשל"א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}. | נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}. | ||
לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]] | לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]]{{הערה| עליה אין תלמוד ערוך}}, וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר ה[[תלמוד הירושלמי]]. | ||
נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. | נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. | ||
| שורה 26: | שורה 39: | ||
==כהונתו כרב הראשי לישראל== | ==כהונתו כרב הראשי לישראל== | ||
בשנת [[תשכ"ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]]. | בשנת [[תשכ"ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]]. | ||
| שורה 43: | שורה 55: | ||
==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ||
[[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]] | [[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]] | ||
הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר | הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר. | ||
בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. | בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 63: | שורה 74: | ||
===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?=== | ===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}} | ||
הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו | הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוררים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו... | ||
בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא. | בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא. | ||
| שורה 108: | שורה 119: | ||
חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים. | חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים. | ||
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק | [[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המיקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשל"ג, שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' [https://drive.google.com/file/d/1LlQBgVFZlyrF9MyTp3fF2X4P8flzlmcJ/view 216], [https://drive.google.com/file/d/12kmFqrZHLj_EQItiN9PoIN8nUqEUJEA_/view 442].}}. | ||
הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה. | הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה. | ||
| שורה 116: | שורה 127: | ||
הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}. | הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}. | ||
ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל | ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל הרב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר! | ||
הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}. | הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}. | ||
בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני | בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע". | ||
בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}. | בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}. | ||
| שורה 126: | שורה 137: | ||
הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. | הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. | ||
מאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, | מאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד. | ||
יחד עם זאת, טוען בנו של הרב גורן, כי מספר חודשים לאחר פרשת "האח והאחות", שהה הרב גורן בניו יורק, ומשמשיו של הרבי ביקשו ממנו שיבוא אל הרבי, אולם הרב גורן סירב | יחד עם זאת, טוען בנו של הרב גורן, כי מספר חודשים לאחר פרשת "האח והאחות", שהה הרב גורן בניו יורק, ומשמשיו של הרבי ביקשו ממנו שיבוא אל הרבי, אולם הרב גורן סירב{{הערה|עדות בנו, רמי גורן, ערוץ 7, כ"ה בחשון תשע"ד. מובא במאמר "לדמותו ולזכרו של מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל", אתר ישיבה, שבט תשע"ז.}}. | ||
הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}. | הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}. | ||
| שורה 133: | שורה 144: | ||
==שלימות הארץ== | ==שלימות הארץ== | ||
כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. | כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת ימ"ש, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. | ||
בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}. | בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}. | ||
| שורה 142: | שורה 153: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא. | אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא. | ||
| שורה 157: | שורה 167: | ||
אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]]. | אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]]. | ||
==ניגונים חסידיים== | |||
הוא חיבב מנגינות חסידיות אותנטיות, והיה מגיע פעמים רבות להתפלל עם חמיו בלילות שבת ולעשות [[קבלת שבת]] עם ניגונים חסידיים בישיבה החסידית ישיבת [[אברהם יצחק קאהן|תולדות אהרן]] בשכונת מאה שערים בירושלים. כמו כן כשהיו הצנחנים צריכים לבצע צניחות בצבא, בטרם פתיחת המצנח היה רגיל לשורר את שירת ה[[לכה דודי]] בניגונים חסידיים מעוררי לב מתוך התחשבות ו[[בין אדם לחברו]] בכדי להקל על החיילים את פחד הצניחה. | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
| שורה 176: | שורה 189: | ||
* '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]]. | * '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]]. | ||
* '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]]. | * '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]]. | ||
== | |||
מנוחתו כבוד בהר הזיתים. נוסח | ==מצבתו== | ||
מנוחתו כבוד בהר הזיתים. נוסח מצבתו; | |||
'''פה גנוז שר התורה''', גאון ההלכה, בקי וחריף בנגלה ובנסתר, מפרש ומהדיר התלמוד הירושלמי, מרן הרב שלמה גורן נבג"מ בן הרה"ג אברהם גורונצ'יק זכר צדיק לברכה, מכונן הרבנות הצבאית, אלוף הרב הראשי לצבא ההגנה לישראל, הרב הראשי וראב"ד לתל-אביב יפו, הרב הראשי וראש הרבנים לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, מחדש האידרא רבה בשערי הר הבית, משיב מלחמה ספרא וסייפא, לוחם לקוממיות ישראל ברוח התורה, עושה חסד עם החיים ועם המתים, עלה השמימה בליל [[שבת קודש]], לסדר '''נשיא אלקים אתה בתוכנו''', כ"ד במרחשון תשנ"ה, תנצב"ה. | '''פה גנוז שר התורה''', גאון ההלכה, בקי וחריף בנגלה ובנסתר, מפרש ומהדיר התלמוד הירושלמי, מרן הרב שלמה גורן נבג"מ בן הרה"ג אברהם גורונצ'יק זכר צדיק לברכה, מכונן הרבנות הצבאית, אלוף הרב הראשי לצבא ההגנה לישראל, הרב הראשי וראב"ד לתל-אביב יפו, הרב הראשי וראש הרבנים לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, מחדש האידרא רבה בשערי הר הבית, משיב מלחמה ספרא וסייפא, לוחם לקוממיות ישראל ברוח התורה, עושה חסד עם החיים ועם המתים, עלה השמימה בליל [[שבת קודש]], לסדר '''נשיא אלקים אתה בתוכנו''', כ"ד במרחשון תשנ"ה, תנצב"ה. | ||
| שורה 185: | שורה 199: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* הרב שלמה גורן - | *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 96-99. | ||
* תיק התכתבויות של הרב גורן עם הרבי. באתר ארכיון המדינה. "הרב שלמה גורן - התכתבויות עם הרבי מליובביץ". | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_4.html כשהרב גורן התאונן: 'רק חסידי חב"ד יכולים לעורר את חיילי צה"ל'? • מסמך אותנטי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 198: | שורה 214: | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | ||