תומכי תמימים באר שבע (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(92 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=ישיבת באר שבע (קטנה)
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע
|תמונה=
(ישיבה קטנה)
|כתובית=שיעור בישיבה
|תמונה= בענקט באר שבע.jpeg
|ראש אתה פ"א=ליאל המלך פורת
|כתובית=באנקעט כינוס השלוחים תשפ"ב שנערך בישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= אלול [[תשע"ד]]
|תאריך יסוד= [[תשע"ה]]
|מיקום=נגבה 49, [[באר שבע]]
|מיקום=העיר העתיקה [[באר שבע]]
|מייסד ומנהל= הרב [[ניצן חלק]]
|ראש את"ה פ"א= ליאל המלך פורת
|ראש הישיבה= הרב [[ראובן סויסא]]
|מייסד=הרב ניצן חלק
|מספר תלמידים=65
|ראש הישיבה=הרב ראובן סויסא
|קובץ הערות='ויטע אשל'}}
|מספר תלמידים=50}}


ישיבת '''[[באר שבע]]''' היא [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר [[האבות]] - [[באר שבע]], ארץ הקודש.
[[קובץ:תותל באר שבע.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית משנת תשע"ה]]
ישיבת '''תומכי תמימים באר שבע''' היא [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר [[באר שבע]] בראשות הרב [[ראובן סויסא]] ובהנהלת הרב [[ניצן חלק]].


== היסטוריה ==
== תולדות הישיבה ==
בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה ב[[באר שבע]] שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב ניצן חלק ([[שליח]] [[הרבי]] לשכונת נווה זאב ומנהל התלמוד תורה בבאר שבע) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש "ישיבת באר שבע" במקום.  
בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה ב[[באר שבע]] ברחוב נגבה 49 שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב [[ניצן חלק]] ([[שליח]] [[הרבי]] לשכונת נווה זאב ומנהל ה[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] ב[[באר שבע]]) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש [[ישיבה]] במקום.


הישיבה נפתחה בשנת [[תש"ע]] כשיעור ד' של [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכ[[משפיע]] כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים.  
הישיבה נפתחה בשנת [[תש"ע]] כשיעור ד' של [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכ[[משפיע]] כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים.


משנת [[תשע"ב]] ואילך נפתחה כמתיבתא לכיתות הגבוהות של התלמוד תורה בבאר שבע כשבראשה עומד הרב משה אריאל רוט
במקביל בשנת [[תשס"ט]] נפתחה המתיבתא לתלמידי כיתה ח' (כהמשך ל[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]]) כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.


משנת הלימודים [[תשע"ה]] נפתחה כישיבה קטנה בראשות הרב ראובן סויסא.
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נפתחה הישיבה הקטנה חב"ד ליובאוויטש בבאר שבע כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.


== צוות הישיבה ==
משנת הלימודים [[תשע"ה]] עומד בראשות הישיבה הקטנה הרב [[ניצן חלק]].
* '''מנהל''': הרב ניצן חלק.
 
* '''ראש הישיבה''': הרב ראובן סויסא.  
לרגל שנת הלימודים [[תשע"ח]] פתח הרב ניצן חלק, [[ישיבה גדולה]], כהמשך לישיבה הקטנה.
* '''ר"מים''': הרב ראובן ישראל סויסא, הרב דב בער דלווין.
 
* '''גירסא והלכה''': הרב יוסף אליהו דייטש, הרב אלחנן נחמנמסון.
בשלהי אלול [[תשע"ח]] נפתח המקווה בישיבה לאחר בנייה מזורזת.
* '''משפיעים''': הרב משה חיים טויסטר, הרב ניצן חלק, הרב יוסף חיים עובדיה.
 
* '''רבני הישיבה'''{{הבהרה|מה תפקידם?}}: הרב מ"מ מור יוסף, הרב יצחק מלכא, הרב חדד, הרב מרנץ, הרב מ"מ אלורו.
ב[[אדר]] [[תשע"ט]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים למען פיתוח וביסוס הישיבה. ב[[חשוון]] [[תשפ"ב]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים עקב שריפה שפרצה בישיבה וחוללה נזק רב.
* '''משגיח''': הרב שמואל ספיר.
 
לקראת פתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] התפצלה כיתת ח' בתלמוד תורה שבהנהלת הרב ניצן, והועברה למתיבתא בתוך מתחם הישיבה (בנוסף לכיתה שנשארה שם).
 
נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה הישיבה (כולל המתיבתא) כ-65 [[תמימים]].
 
==צוות הישיבה==
*'''הנהלת הישיבה:'''
*הרב [[ניצן חלק]] - מנהל הישיבה.
*הרב ראובן סויסה - [[ראש הישיבה]].
*'''משגיחים:'''
*הרב שמואל ספיר.
*הרב מנחם מענדל מור-יוסף.
*הרב לוי הכהן כהן-אלאורו.
*'''ר"מים:'''  
*הרב [[ראובן סויסא]] - שיעור א' - גמרא עיונא.
*הרב שלום דובער דלוין.
*הרב יוסף אליהו דייטש - גרסא והלכה.
*הרב אלחנן נחמנסון - גרסא והלכה.
*הרב אליהו לנג.
*'''משפיעים:'''
*הרב [[ניצן חלק]] - משפיע ור"מ בחסידות.
*הרב יוסף חיים עובדיה - משפיע ור"מ בחסידות.
*הרב יוסף אליהו דייטש - ר"מ בגירסא והלכה.
*הרב מנחם מענדל כהן אלורו - משפיע ורבחסידות.
*הרב שלום דובער אייזנשטיין.
*הרב משה דיקשטיין.
*הרב משה חיים טויסטר.
*הרב [[משה דיקשטיין]].
*הרב מנחם מענדל יצחקי.
===מנהל פנימייה===
* הרב תמיר פלד.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* כתבת שער ב[[עיתון כפר חב"ד]] גליון 1498 ([http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_קורה_השבוע_בכפר_חבד_צפו_בכותרות_74096.html כתבה מיוחדת על הישיבה, ראיון עם הרב ניצן חלק והרב משה אריאל רוט], באתר COL)
* כתבת שער ב[[עיתון כפר חב"ד]] גליון 1498 ([http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_קורה_השבוע_בכפר_חבד_צפו_בכותרות_74096.html כתבה מיוחדת על הישיבה, ראיון עם הרב ניצן חלק והרב משה אריאל הכהן רוט], באתר COL)
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/102680 הוכנס ס"ת לישיבת חב"ד באר שבע; אברהם פריד שימח] {{col}}
{{תומכי תמימים}}
{{תומכי תמימים}}



גרסה אחרונה מ־18:18, 17 בנובמבר 2024

תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע

(ישיבה קטנה)


באנקעט כינוס השלוחים תשפ"ב שנערך בישיבה
תאריך יסוד אלול תשע"ד
מיקום נגבה 49, באר שבע
ראש הישיבה הרב ראובן סויסא
מספר תלמידים 65
קובץ הערות 'ויטע אשל'
תמונה קבוצתית משנת תשע"ה

ישיבת תומכי תמימים באר שבע היא ישיבה קטנה הממוקמת בעיר באר שבע בראשות הרב ראובן סויסא ובהנהלת הרב ניצן חלק.

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה בבאר שבע ברחוב נגבה 49 שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב ניצן חלק (שליח הרבי לשכונת נווה זאב ומנהל התלמוד תורה בבאר שבע) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש ישיבה במקום.

הישיבה נפתחה בשנת תש"ע כשיעור ד' של ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה) (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכמשפיע כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים.

במקביל בשנת תשס"ט נפתחה המתיבתא לתלמידי כיתה ח' (כהמשך לתלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע) כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.

בשנת הלימודים תשע"ג נפתחה הישיבה הקטנה חב"ד ליובאוויטש בבאר שבע כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.

משנת הלימודים תשע"ה עומד בראשות הישיבה הקטנה הרב ניצן חלק.

לרגל שנת הלימודים תשע"ח פתח הרב ניצן חלק, ישיבה גדולה, כהמשך לישיבה הקטנה.

בשלהי אלול תשע"ח נפתח המקווה בישיבה לאחר בנייה מזורזת.

באדר תשע"ט ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים למען פיתוח וביסוס הישיבה. בחשוון תשפ"ב ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים עקב שריפה שפרצה בישיבה וחוללה נזק רב.

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג התפצלה כיתת ח' בתלמוד תורה שבהנהלת הרב ניצן, והועברה למתיבתא בתוך מתחם הישיבה (בנוסף לכיתה שנשארה שם).

נכון לשנת תשפ"ה מונה הישיבה (כולל המתיבתא) כ-65 תמימים.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הנהלת הישיבה:
  • הרב ניצן חלק - מנהל הישיבה.
  • הרב ראובן סויסה - ראש הישיבה.
  • משגיחים:
  • הרב שמואל ספיר.
  • הרב מנחם מענדל מור-יוסף.
  • הרב לוי הכהן כהן-אלאורו.
  • ר"מים:
  • הרב ראובן סויסא - שיעור א' - גמרא עיונא.
  • הרב שלום דובער דלוין.
  • הרב יוסף אליהו דייטש - גרסא והלכה.
  • הרב אלחנן נחמנסון - גרסא והלכה.
  • הרב אליהו לנג.
  • משפיעים:
  • הרב ניצן חלק - משפיע ור"מ בחסידות.
  • הרב יוסף חיים עובדיה - משפיע ור"מ בחסידות.
  • הרב יוסף אליהו דייטש - ר"מ בגירסא והלכה.
  • הרב מנחם מענדל כהן אלורו - משפיע ור"מ בחסידות.
  • הרב שלום דובער אייזנשטיין.
  • הרב משה דיקשטיין.
  • הרב משה חיים טויסטר.
  • הרב משה דיקשטיין.
  • הרב מנחם מענדל יצחקי.

מנהל פנימייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב תמיר פלד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]