תומכי תמימים באר שבע (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←צוות הישיבה: תיקנתי טעויות שהיו של רבנים שכבר לא נמצאים יותר) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
משיח בכיכר (שיחה | תרומות) (←תולדות הישיבה: עריכה) |
||
| (108 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבה| | {{ישיבה| | ||
|שם= | |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע | ||
|תמונה= | (ישיבה קטנה) | ||
|כתובית= | |תמונה= בענקט באר שבע.jpeg | ||
|כתובית=באנקעט כינוס השלוחים תשפ"ב שנערך בישיבה | |||
|תאריך יסוד= [[תשע" | |תאריך יסוד= אלול [[תשע"ד]] | ||
|מיקום= | |מיקום=נגבה 49, [[באר שבע]] | ||
|מייסד=הרב ניצן חלק | |מייסד ומנהל= הרב [[ניצן חלק]] | ||
|ראש הישיבה=הרב ראובן סויסא | |ראש הישיבה= הרב [[ראובן סויסא]] | ||
|מספר תלמידים= | |מספר תלמידים=65 | ||
|קובץ הערות='ויטע אשל'}} | |||
ישיבת ''' | [[קובץ:תותל באר שבע.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית משנת תשע"ה]] | ||
ישיבת '''תומכי תמימים באר שבע''' היא [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר [[באר שבע]] בראשות הרב [[ראובן סויסא]] ובהנהלת הרב [[ניצן חלק]]. | |||
== | == תולדות הישיבה == | ||
בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה ב[[באר שבע]] שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב ניצן חלק ([[שליח]] [[הרבי]] לשכונת נווה זאב ומנהל | בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה ב[[באר שבע]] ברחוב נגבה 49 שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב [[ניצן חלק]] ([[שליח]] [[הרבי]] לשכונת נווה זאב ומנהל ה[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] ב[[באר שבע]]) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש [[ישיבה]] במקום. | ||
הישיבה נפתחה בשנת [[תש"ע]] כשיעור ד' של [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכ[[משפיע]] כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים. | הישיבה נפתחה בשנת [[תש"ע]] כשיעור ד' של [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכ[[משפיע]] כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים. | ||
במקביל בשנת [[תשס"ט]] נפתחה המתיבתא לתלמידי כיתה ח' (כהמשך ל[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]]) כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט. | |||
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נפתחה הישיבה הקטנה חב"ד ליובאוויטש בבאר שבע כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט. | |||
משנת הלימודים [[תשע"ה]] עומד בראשות הישיבה הקטנה הרב [[ניצן חלק]]. | |||
לרגל שנת הלימודים [[תשע"ח]] פתח הרב ניצן חלק, [[ישיבה גדולה]], כהמשך לישיבה הקטנה. | |||
בשלהי אלול [[תשע"ח]] נפתח המקווה בישיבה לאחר בנייה מזורזת. | |||
ב[[אדר]] [[תשע"ט]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים למען פיתוח וביסוס הישיבה. ב[[חשוון]] [[תשפ"ב]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים עקב שריפה שפרצה בישיבה וחוללה נזק רב. | |||
לקראת פתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] התפצלה כיתת ח' בתלמוד תורה שבהנהלת הרב ניצן, והועברה למתיבתא בתוך מתחם הישיבה (בנוסף לכיתה שנשארה שם). | |||
נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה הישיבה (כולל המתיבתא) כ-65 [[תמימים]]. | |||
==צוות הישיבה== | |||
*'''הנהלת הישיבה:''' | |||
* ''' | *הרב [[ניצן חלק]] - מנהל הישיבה. | ||
*הרב ראובן סויסה - [[ראש הישיבה]]. | |||
*'''משגיחים:''' | |||
*הרב שמואל ספיר. | |||
*הרב מנחם מענדל מור-יוסף. | |||
*הרב לוי הכהן כהן-אלאורו. | |||
*'''ר"מים:''' | |||
*הרב [[ראובן סויסא]] - שיעור א' - גמרא עיונא. | |||
*הרב שלום דובער דלוין. | |||
*הרב יוסף אליהו דייטש - גרסא והלכה. | |||
*הרב אלחנן נחמנסון - גרסא והלכה. | |||
*הרב אליהו לנג. | |||
*'''משפיעים:''' | |||
*הרב [[ניצן חלק]] - משפיע ור"מ בחסידות. | |||
*הרב יוסף חיים עובדיה - משפיע ור"מ בחסידות. | |||
*הרב יוסף אליהו דייטש - ר"מ בגירסא והלכה. | |||
*הרב מנחם מענדל כהן אלורו - משפיע ור"מ בחסידות. | |||
*הרב שלום דובער אייזנשטיין. | |||
*הרב משה דיקשטיין. | |||
*הרב משה חיים טויסטר. | |||
*הרב [[משה דיקשטיין]]. | |||
*הרב מנחם מענדל יצחקי. | |||
===מנהל פנימייה=== | |||
* הרב תמיר פלד. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* כתבת שער ב[[עיתון כפר חב"ד]] גליון 1498 ([http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_קורה_השבוע_בכפר_חבד_צפו_בכותרות_74096.html כתבה מיוחדת על הישיבה, ראיון עם הרב ניצן חלק והרב משה אריאל רוט], באתר COL) | * כתבת שער ב[[עיתון כפר חב"ד]] גליון 1498 ([http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_קורה_השבוע_בכפר_חבד_צפו_בכותרות_74096.html כתבה מיוחדת על הישיבה, ראיון עם הרב ניצן חלק והרב משה אריאל הכהן רוט], באתר COL) | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/news/102680 הוכנס ס"ת לישיבת חב"ד באר שבע; אברהם פריד שימח] {{col}} | |||
{{תומכי תמימים}} | {{תומכי תמימים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]] | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבאר שבע]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:18, 17 בנובמבר 2024
| תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע
(ישיבה קטנה) | |
|---|---|
 באנקעט כינוס השלוחים תשפ"ב שנערך בישיבה | |
| תאריך יסוד | אלול תשע"ד |
| מיקום | נגבה 49, באר שבע |
| ראש הישיבה | הרב ראובן סויסא |
| מספר תלמידים | 65 |
| קובץ הערות | 'ויטע אשל' |
ישיבת תומכי תמימים באר שבע היא ישיבה קטנה הממוקמת בעיר באר שבע בראשות הרב ראובן סויסא ובהנהלת הרב ניצן חלק.
תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה בבאר שבע ברחוב נגבה 49 שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב ניצן חלק (שליח הרבי לשכונת נווה זאב ומנהל התלמוד תורה בבאר שבע) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש ישיבה במקום.
הישיבה נפתחה בשנת תש"ע כשיעור ד' של ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה) (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכמשפיע כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים.
במקביל בשנת תשס"ט נפתחה המתיבתא לתלמידי כיתה ח' (כהמשך לתלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע) כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.
בשנת הלימודים תשע"ג נפתחה הישיבה הקטנה חב"ד ליובאוויטש בבאר שבע כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.
משנת הלימודים תשע"ה עומד בראשות הישיבה הקטנה הרב ניצן חלק.
לרגל שנת הלימודים תשע"ח פתח הרב ניצן חלק, ישיבה גדולה, כהמשך לישיבה הקטנה.
בשלהי אלול תשע"ח נפתח המקווה בישיבה לאחר בנייה מזורזת.
באדר תשע"ט ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים למען פיתוח וביסוס הישיבה. בחשוון תשפ"ב ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים עקב שריפה שפרצה בישיבה וחוללה נזק רב.
לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג התפצלה כיתת ח' בתלמוד תורה שבהנהלת הרב ניצן, והועברה למתיבתא בתוך מתחם הישיבה (בנוסף לכיתה שנשארה שם).
נכון לשנת תשפ"ה מונה הישיבה (כולל המתיבתא) כ-65 תמימים.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הנהלת הישיבה:
- הרב ניצן חלק - מנהל הישיבה.
- הרב ראובן סויסה - ראש הישיבה.
- משגיחים:
- הרב שמואל ספיר.
- הרב מנחם מענדל מור-יוסף.
- הרב לוי הכהן כהן-אלאורו.
- ר"מים:
- הרב ראובן סויסא - שיעור א' - גמרא עיונא.
- הרב שלום דובער דלוין.
- הרב יוסף אליהו דייטש - גרסא והלכה.
- הרב אלחנן נחמנסון - גרסא והלכה.
- הרב אליהו לנג.
- משפיעים:
- הרב ניצן חלק - משפיע ור"מ בחסידות.
- הרב יוסף חיים עובדיה - משפיע ור"מ בחסידות.
- הרב יוסף אליהו דייטש - ר"מ בגירסא והלכה.
- הרב מנחם מענדל כהן אלורו - משפיע ור"מ בחסידות.
- הרב שלום דובער אייזנשטיין.
- הרב משה דיקשטיין.
- הרב משה חיים טויסטר.
- הרב משה דיקשטיין.
- הרב מנחם מענדל יצחקי.
מנהל פנימייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב תמיר פלד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבת שער בעיתון כפר חב"ד גליון 1498 (כתבה מיוחדת על הישיבה, ראיון עם הרב ניצן חלק והרב משה אריאל הכהן רוט, באתר COL)
