לדלג לתוכן

תומכי תמימים קריית אתא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
למאיר (שיחה | תרומות)
עדכון
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(45 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קרית אתא תמונה קבוצתית.jpg|ממוזער|תמונת מחזור א' דתותקרית אתא]]
{{שכתוב}}
ישיבת '''תומכי תמימים קרית אתא''' הינה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], הפועלת בעיר מאז שנת [[תש"פ]] כשבתור מנהל הישיבה עומד הרב [[שלמה חיים דיסקין]] ובראשות הישיבה עומד הרב [[שלמה חיים פלדמן]] המכהן גם כמשפיע בישיבה.
[[קובץ:קרית אתא תמונה קבוצתית.jpg|ממוזער|תמונת המחזור הראשון של תותקריית אתא]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים|תות"ל]] 'התלמידים השלוחים' קריית אתא''' הינה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], הפועלת בעיר מאז אלול [[תש"פ]], עבור בוגרי שיעור ג' מגדל העמק, את הישיבה פתח הרב [[חיים שלמה דיסקין]], ובראשות ה[[ישיבה]] עומד הרב [[שלמה חיים פלדמן]]. המנהל הגשמי הוא הרב [[מאיר גול]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] יזם הרב [[שלמה חיים דיסקין]], רב העיר קרית אתא ושליח הרבי בעיר פתיחת ישיבת תומכי תמימים בעיר שתהווה מקום של תורה וחסידות בקריה, וכן תרחיב את פעילות הפצת היהדות והמעיינות במקום. את ההשראה לדבר קיבל מישיבת [[תומכי תמימים טבריה]] אשר חלק ממטרתה לקצר את זמן השהות של בחורים ללא מסגרת לימודית מסודרת בין סיום מסלול הלימודים הישיבתי לבין החתונה.
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]], יזם הרב [[חיים שלמה דיסקין]] - רב העיר קריית אתא ושליח הרבי בעיר, פתיחת ישיבת תומכי תמימים, שתהווה מקום של תורה וחסידות בקריה וכן תרחיב את פעילות הפצת היהדות והמעיינות.
הרב דיסקין פנה אל ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] הרב [[יצחק גולדברג]] והציע לו לפתוח סניף של הישיבה ב[[קריית אתא]].
יש לציין, שמזה שנים שהרב דיסקין פועל לפתיחת ישיבה בעיר, בהתאם לרצון הרבי שבכל עיר יפעל סניף של ישיבת תומכי תמימים{{הערה|שיחת הושענא רבה תשנ"ב.}}.


כהמשך ליוזמה שהייתה בטבריה, פנה הרב דיסקין אל ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] הרב [[יצחק גולדברג]] וביקש ממנו לפתוח סניף של הישיבה ב[[קרית אתא]], בהתאם לרצון הרבי שבכל עיר יפעל סניף של ישיבת תומכי תמימים.
עם הגעת [[התלמידים השלוחים]] בוגרי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, החלו בפעילות אינטנסיבית עם תושבי העיר.


עם הגעת התמימים השלוחים בוגרי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק החלו בפעילות עם תושבי העיר, בט"ו אלול הם החלו להוציא עלון דו שבועי לתושבי העיר המכונה "אורייתא" {{הערה|יש להעיר שיש 2 עלונים הנקראים בשם "אורייתא" האחד יוצא ע"י [[תומכי תמימים טבריה]] והשני ע"י תומכי תמימים קרית אתא.}} שמטרתו הינה מאסף תורני ע"פ הוראות הרבי ושיחותיו לתושבי בעיר.
== פעולות הישיבה ==
בנוסף לסדרי הלימוד הרגילים, תלמידי הישיבה מפיצים בעיר את מעיינות החסידות, בדגש על תורתו של הרבי, ובפרט בנושאי משיח וגאולה.


כחלק מהפעילות האנטנסיבית עם ירידת ההגבלות של הקורונה אט אט, הם החלו בקביעת חברותות עם אנ"ש ותושבי המקום בלימודי נגלה וחסידות
בחוד החנית נמצאת פעילות '[[הקהלת קהילות]]'. התמימים יוצאים כל שבת ויום טוב לחזרת חסידות בכ-50 בתי כנסת בעיר, דבר שמהווה פריצת דרך משמעותית בתחום הפצת מעיינות החסידות בעיר, בכל שבת בממוצע 800-1000 יהודים שומעים חסידות מבחורי הישיבה. בנוסף לכך יש שיעורים בחסידות הנמסרים מידי שבוע ברחבי העיר.
הישיבה מונה נכון לשנת ה'תשפ"א 15 תמימים.


==רבני הישיבה==
חברותות עם אנ"ש ותושבי המקום - דתיים ושאינם - בנגלה וחסידות, ישיבת בין הזמנים לכלל המגזרים בחודשי ניסן ואב, סידור וארגון מערך ה"[[מבצעים]]" בעיר, התוועדויות לציבור הרחב לרגל תאריכים חסידיים, ועוד.
*מנהל - הרב [[שלמה חיים דיסקין]] שליח הרבי ורב העיר קרית אתא.
 
*ראש הישיבה ו[[משפיע]] - הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
==הוצאה לאור==
*מצוות הישיבה הרב [[שלום יעקב בוקיעט]] שליח כ"ק אדמו"ר לבית הרפואה כרמל חיפה.
התמימים מוציאים עלון דו שבועי עבור תושבי העיר המכונה "אורייתא"- מאסף תורני הכולל משיחות הרבי וביאורי החסידות עם הערות קצרות מאת התמימים, וכן עלון שבועי המכונה 'פנינה מאירה'- עלון המנגיש את תורת הרבי לציבור הרחב. בעלון: שיחה של הרבי על פרשת השבוע, אגרות קודש נבחרות, סיפור שבועי על הרבי, ועוד. העלון מחולק מידי שבת בבתי כנסיות ברחבי העיר.
*[[נו"נ]] - הרב יצחק שמחה מקובצקי.
 
הישיבה מוציאה לאור מידי שנה ספר פלפולים בשם "פלפולא דאורייתא" המשמש במה תורנית לתלמידי הישיבה, רבני ותושבי העיר.
עד כה יצאו לאור ארבעה כרכים. בכרכים הראשון והשני מופיעים בסוף הספר, בתור נספח, מכתבי הרבי בנוגע לשליחות והפצת המעיינות בקרית אתא. ברובם לרב [[שלמה קופצ'יק]].
 
הספר עושה קידוש שם ליובאוויטש גדול בקרב קהל לומדי התורה.
 
==תלמידים==
בשנת [[תשפ"א]] - שנת ה'מייסדים' - למדו בישיבה 15 תלמידים השלוחים.
 
בשנת [[תשפ"ב]] למדו בישיבה 22 תלמידים השלוחים.
 
בשנת [[תשפ"ג]] למדו בישיבה 21 תלמידים השלוחים.
 
בשנת [[תשפ"ד]] למדו בישיבה 17 תלמידים השלוחים.
 
בשנת [[תשפ"ה]] למדו בישיבה 25 תלמידים השלוחים.
 
בשנת תשפ"ו לומדים 15 תלמידים השלוחים. ובנוסף 6 מבוגרי הישיבה.
 
==צוות הישיבה==
*מייסד ויו"ר - הרב [[חיים שלמה דיסקין]] שליח הרבי ורב העיר קריית אתא.
*ראש הישיבה - הרב [[שלמה חיים פלדמן]].
*[[משפיע]] - הרב אהרן גופין.
*[[נו"נ]] ומשגיח - הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי (קריית אתא)|יצחק שמחה מקוביצקי]].
*[[נו"נ]] - הרב מנחם מענדל וורצ'וב
*מנהל גשמי - ר' [[מאיר גול]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/126429 נפתח 'זמן אלול' בישיבה החדשה בקריית אתא]
*[https://col.org.il/news/126429 נפתח 'זמן אלול' בישיבה החדשה בקריית אתא]
*[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש]
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־03:38, 27 בנובמבר 2025

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תמונת המחזור הראשון של תות"ל קריית אתא

ישיבת תות"ל 'התלמידים השלוחים' קריית אתא הינה סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הפועלת בעיר מאז אלול תש"פ, עבור בוגרי שיעור ג' מגדל העמק, את הישיבה פתח הרב חיים שלמה דיסקין, ובראשות הישיבה עומד הרב שלמה חיים פלדמן. המנהל הגשמי הוא הרב מאיר גול.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת שנת הלימודים תשפ"א, יזם הרב חיים שלמה דיסקין - רב העיר קריית אתא ושליח הרבי בעיר, פתיחת ישיבת תומכי תמימים, שתהווה מקום של תורה וחסידות בקריה וכן תרחיב את פעילות הפצת היהדות והמעיינות. הרב דיסקין פנה אל ראש ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הרב יצחק גולדברג והציע לו לפתוח סניף של הישיבה בקריית אתא. יש לציין, שמזה שנים שהרב דיסקין פועל לפתיחת ישיבה בעיר, בהתאם לרצון הרבי שבכל עיר יפעל סניף של ישיבת תומכי תמימים[1].

עם הגעת התלמידים השלוחים בוגרי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, החלו בפעילות אינטנסיבית עם תושבי העיר.

פעולות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף לסדרי הלימוד הרגילים, תלמידי הישיבה מפיצים בעיר את מעיינות החסידות, בדגש על תורתו של הרבי, ובפרט בנושאי משיח וגאולה.

בחוד החנית נמצאת פעילות 'הקהלת קהילות'. התמימים יוצאים כל שבת ויום טוב לחזרת חסידות בכ-50 בתי כנסת בעיר, דבר שמהווה פריצת דרך משמעותית בתחום הפצת מעיינות החסידות בעיר, בכל שבת בממוצע 800-1000 יהודים שומעים חסידות מבחורי הישיבה. בנוסף לכך יש שיעורים בחסידות הנמסרים מידי שבוע ברחבי העיר.

חברותות עם אנ"ש ותושבי המקום - דתיים ושאינם - בנגלה וחסידות, ישיבת בין הזמנים לכלל המגזרים בחודשי ניסן ואב, סידור וארגון מערך ה"מבצעים" בעיר, התוועדויות לציבור הרחב לרגל תאריכים חסידיים, ועוד.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

התמימים מוציאים עלון דו שבועי עבור תושבי העיר המכונה "אורייתא"- מאסף תורני הכולל משיחות הרבי וביאורי החסידות עם הערות קצרות מאת התמימים, וכן עלון שבועי המכונה 'פנינה מאירה'- עלון המנגיש את תורת הרבי לציבור הרחב. בעלון: שיחה של הרבי על פרשת השבוע, אגרות קודש נבחרות, סיפור שבועי על הרבי, ועוד. העלון מחולק מידי שבת בבתי כנסיות ברחבי העיר.

הישיבה מוציאה לאור מידי שנה ספר פלפולים בשם "פלפולא דאורייתא" המשמש במה תורנית לתלמידי הישיבה, רבני ותושבי העיר. עד כה יצאו לאור ארבעה כרכים. בכרכים הראשון והשני מופיעים בסוף הספר, בתור נספח, מכתבי הרבי בנוגע לשליחות והפצת המעיינות בקרית אתא. ברובם לרב שלמה קופצ'יק.

הספר עושה קידוש שם ליובאוויטש גדול בקרב קהל לומדי התורה.

תלמידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"א - שנת ה'מייסדים' - למדו בישיבה 15 תלמידים השלוחים.

בשנת תשפ"ב למדו בישיבה 22 תלמידים השלוחים.

בשנת תשפ"ג למדו בישיבה 21 תלמידים השלוחים.

בשנת תשפ"ד למדו בישיבה 17 תלמידים השלוחים.

בשנת תשפ"ה למדו בישיבה 25 תלמידים השלוחים.

בשנת תשפ"ו לומדים 15 תלמידים השלוחים. ובנוסף 6 מבוגרי הישיבה.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ^ שיחת הושענא רבה תשנ"ב.