![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חיים קיז'נר: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) שייך לקישורים |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב חיים קיז'נר.jpeg | [[קובץ:הרב חיים קיז'נר.jpeg|ממוזער|הרב חיים קיז'נר]] | ||
הרב '''חיים קיז'נר''' (יליד שנת [[תשל"ז]]) הינו רב ומד"א קהילת [[חב"ד]] ב[[עמנואל]], חבר [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש, חבר ב[[בית דין|בית הדין]] הרבני בעמנואל ובכפר חב"ד. | הרב '''חיים קיז'נר''' (יליד שנת [[תשל"ז]]) הינו רב ומד"א קהילת [[חב"ד]] ב[[עמנואל]], חבר [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש, חבר ב[[בית דין|בית הדין]] הרבני בעמנואל ובכפר חב"ד. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
הרב קיז'נר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | הרב קיז'נר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | ||
מלמד [[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל|בתלמוד תורה בעמנואל]] את כיתות ז' ח' | |||
== ראו גם == | לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ו]] פורסם כי ישמש אחראי על לימודי ההלכה ב[[תומכי תמימים נתניה (גדולה)]]{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: ישיבת תות"ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה] {{אינפו}}.}}. | ||
== משפחתו == | |||
חתנו, הרב שניאור זלמן וועג, עמנואל. | |||
==ראו גם== | |||
*[[תומכי תמימים עמנואל]] | *[[תומכי תמימים עמנואל]] | ||
*[[עמנואל]] | *[[עמנואל]] | ||
| שורה 66: | שורה 71: | ||
{{מיון רגיל:קיז'נר, חיים}} | {{מיון רגיל:קיז'נר, חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בעמנואל]] | [[קטגוריה:אישים בעמנואל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד עמנואל]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה גדולה]] | |||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:46, 3 באוקטובר 2025
הרב חיים קיז'נר (יליד שנת תשל"ז) הינו רב ומד"א קהילת חב"ד בעמנואל, חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, חבר בבית הדין הרבני בעמנואל ובכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה אדר תשל"ז במוסקבה ברית המועצות לר' גרשון קיז'נר[1].
בהיותו ילד בשנת תשמ"ו החל לבקר בבית הכנסת מרינה רושצ'ה בה השתתף קבוע בפעילות חב"ד ולימודי הישיבה שאורגנה על ידי חסידי חב"ד מקומיים וע"י ארגון עזרת אחים.
אחר עלייתו עם הוריו לארץ הקודש החל לימודיו בישיבה קטנה בכפר חב"ד.
בשנת תשנ"ג הגיע לראשונה לחצרות קודשינו ושם ראה את הרבי מלך המשיח בעת יציאתו למרפסת לעידוד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, בקיץ שנת תש"נ נסע למוסקבה להיות מדריך בגן ישראל המקומי ובסיומו השתתף בהנחת אבן הפינה לבית כנסת מארינה רושצ'ה[2] בו גדל ובילה הרבה בילדותו.
אחר סיום לימודיו בישיבת תות"ל כפר חב"ד בשנת תשנ"ז, נסע לשנת הקבוצה בה אף השתתף בכתיבת חידושי תורה בקובצי הערות .
אחר חזרתו מחצרות קודשנו היה בשליחות בעיר אודסה.
בחזרתו לארה"ק בשנת תשנ"ט מונה לר"מ ומשפיע בישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, אך אחר סיום השנה העדיף לעזוב את תפקידו לטובת לימודי רבנות ודיינות.
בשנת תש"ס נשא את רעייתו רחל בת הרב צבי רוכוורגר מראשון לציון.
בהמשך הוסמך לרבנות לרב עיר וכושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הגאון הרב שמואל וואזנר. ובשנת תשס"ד מונה לדיין ומו"צ בעמנואל.
בשנת תשס"ה עמד גם בראש כולל הוראה ולימודי רבנות.
בי' אדר תשס"ז נערך בבית הכנסת חב"ד בעמנואל טקס חגיגי, בו הוכתר כרב הקהילה באופן רשמי. בטקס השתתפו חברי בית דין רבני חב"ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יוחנן גוראריה, והרב מנחם מענדל גלוכובסקי וכן הרב רצון ערוסי רב העיר קרית אונו וראש כולל לדיינות בו למד וכן הרב מאיר צבי גרוזמן מראשי ישיבת תות"ל כפר חב"ד בה למד, ורבנים נוספים.
באותה שנה אף נמנה על 'אנשי השנה' באתר חבד אינפו.
בתשע"ו הצטרף לרבני 'מכון הלכה - חב"ד' ושותף בהגהת ויצירת הספרים 'הלכה למעשה' שבהוצאת המכון.
בשנת תשע"ז הקים ישיבת תומכי תמימים עמנואל ועמד בראשה.
בשנת תשע"ט החל לשמש כדיין בבית דין רבני חב"ד - לשבת ולהשתתף בדיונים מסוימים.
בשנת תשפ"ב אחר פטירתו של הרב מאיר אהרון נכנס למלא את מקומו בבית הדין בכפר חב"ד.
בחודש אייר תשפ"ד מונה לחבר בבית דין רבני חב"ד.
הרב קיז'נר חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
מלמד בתלמוד תורה בעמנואל את כיתות ז' ח'
לקראת שנת הלימודים תשפ"ו פורסם כי ישמש אחראי על לימודי ההלכה בתומכי תמימים נתניה (גדולה)[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חתנו, הרב שניאור זלמן וועג, עמנואל.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה: מדריך דיני פירות שביעית
- תשורה : תפילין הלכה למעשה
- תשורה : קיצור דיני תפילין
- תשורה : מדריך - שנה ראשונה (פרקים נבחרים)
- תשורה: קידוש לבנה עם פניני הגאולה ודיני קידוש לבנה
- סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח
חשוון תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים של הרב קיז'נר באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד
- טקס המינוי לרב הקהילה.
- תלונה במשרד ממשלתי – דינה כפנייה לערכאות. במדור השבועי של רבני חב"ד, בשבועון בית משיח
- ערוץ השיעורים של הרב קיז'נר באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
- הרב חיים קיז'נר: עבודת התפילה היא התמודדות נפשית פנימית - עליה מיוסד הכל, באתר
- ראיון מעורר: הזעזוע מחורבן בית המקדש - מתעצם כשמתפללים באריכות • הרב חיים קיז'נר,
הערות שוליים
- ↑ לאחר עלייתו לארץ, מאנשי קהילת חב"ד בנתניה. נפטר בי' כסלו תשפ"ה.
- ↑ (אחר שריפתו)
- ↑ חשיפה: ישיבת תות"ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה .