גדול יהיה תשכ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ועיקר מעלת הבית יתגלה בגאולה שנמשכת ממנה. שגאולה השלישית תהיה מצד העולם עצמו, שקיבוץ הגלויות יבוא מצד גדרי העולם ועד לתחיית המתים שהמתים עצמם יחיו. שהתחתון נעשה כלי לנצחיות העליון וחידוש בזה יותר מבניין הבית שהתחתון שלמטה מבית המקדש גם הוא נעשה כלי לנצחיות.
 == המושגים המבוארים במאמר==
-[[שלושת האבות]. [[בית המקדש|שלושת בתי מקדש]]. [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]]. [[קו האמצעי]]. [[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]]. [[השתלשלות]] ו[[למעלה מהשתלשלות]]. [[שם הוי']] ו[[שם אלוקים]]. [[התהוות בדרך התלבשות]] התהוות בדרך ממילא. [[עילה ועלול]]. ו[[יש מאין]]. [[שכל]] ו[[מידות]]. [[אור]] ו[[מאור]]. [[כח הפועל]]. [[ביטול היש]] [[ביטול במציאות]]. [[יחוד הוי' ואלוקים]]. [[צמצום לאו כפשוטו]]. [[מידות]], [[מוחין]], [[כתר]]. [[ספירות הגנוזות]]. [[הנשמה ניזונת מהגוף]].
+[[שלושת האבות]]. [[בית המקדש|שלושת בתי מקדש]]. [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]]. [[קו האמצעי]]. [[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]]. [[השתלשלות]] ו[[למעלה מהשתלשלות]]. [[שם הוי']] ו[[שם אלוקים]]. [[התהוות בדרך התלבשות]] התהוות בדרך ממילא. [[עילה ועלול]]. ו[[יש מאין]]. [[שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מידות]]. [[אור]] ו[[מאור]]. [[כח הפועל]]. [[ביטול היש]] [[ביטול במציאות]]. [[יחוד הוי' ואלוקים]]. [[צמצום לאו כפשוטו]]. [[מידות]], [[מוחין]], [[כתר]]. [[ספירות הגנוזות]]. [[הנשמה ניזונת מהגוף]].
 ==רקע==
 את המאמר אמר הרבי בהתוועדות שבת מברכים חודש מנחם אב פרשת מטות מסעי תשכ"ב. כעבור שנים הוגה על יד הרבי ויצא לאור בערב [[תשעה באב]] תש"נ. בפתח דבר צוין שהוצאתו לאור הוא לקראת שבת נחמו פרשת ואתחנן, הרבי הוסיף בסוף הפתח דבר ציון התאריך: "{{מונחון|עש"ק|ערב שבת קודש}} נחמו ה'תש"נ"{{הערה|שורה זו היו העורכים משאירים באופן קבוע לרבי.}}. כציון למקורות המאמר ציין הרבי שנים קודם לכן שהוא מיוסד על המאמרים: "בונה ירושלים" בספר המאמרים תרכ"ט{{הערה|ע' רצד ואילך}}, מאמר "ראה קראתי" בספר המאמרים תרס"ה{{הערה|עמוד קעו ואילך.}}, [[לקוטי תורה]] מטות מאמר "ואשה"{{הערה|פג, ג-ד.}}. "על כן יאמרו" בספר המאמרים קונטרסים ח"א{{הערה|עמוד קצא, ב ואילך}}. יש משערים כי המאמר המוגה בחלקו מורכב מהמאמר "אריה שאג מי לא ירא" שנאמר כמה שבועות לאחר מכן בשבת [[פרשת ראה]].{{הערה|הרב אסף פרומר, "מאמר מבואר" עמוד 5.}}