סדר השתלשלות
סדר השתלשלות |
---|
לפני הצמצום |
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
הצמצום והקו |
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
בי"ע דכללות |
אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
אבי"ע דפרטות |
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
סוגי השתלשלות |
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
סדר השתלשלות הוא כינוי כללי לכל שלבי ודרגות תהליך צמצום האור האלוקי הרוחני. אור אין סוף הוא הדרגה הגבוהה ביותר בסדר השתלשלות, העולם הזה הגשמי הוא הדרגה הנמוכה ביותר. כל הדרגות שביניהם כלולות במושג "סדר השתלשלות".
בספרי הקבלה מרבים לעסוק בסידור המושגים וליבון דרגתם ביחס לסדר ההשתלשלות, על פי סדר העולמות ורמת ההארה האלוקית בהם, תוך קביעת כללים חדים ביחס לדרגות השונות. שיטת החסידות שונה בכך שהיא עוסקת בביאור יסודי ומהותי של כל בחינה ודרגה, ללא התמקדות במציאות הדרגה ביחס לסולם הדרגות הכללי. זאת כיוון שהחסידות עוסקת במהותם של הדברים, ולא בחיצוניותם, ומצד המהות אין הבדלים משמעותיים כל כך בין הדרגות השונות.
פירוש המילה השתלשלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
יחס בין שני מושגים או שני עולמות, כאשר הקשר ביניהם אינו קשר כללי, כי אם תוצאה ישירה של המושג התחתון מהעליון. בתוך כל דרגה עצמה, ישנו רובד פנימי הכולל עוד דרגות המשתלשלות זו מזו. כמו כן, כל דרגה היא עליונה רק ביחס לדרגה שמתחתיה אך לעומת הדרגה שמעליה היא נחשבת דרגה נמוכה.
המונח השתלשלות מבטא שני עניינים הקיימים בו:
א. כמו שלשלת, המשתלשלת ממקום גבוה למקום נמוך, כך סדר ההשתלשלות יוצר את התהליך בו האור האלוקי המופשט והנעלה יורד ומתגשם עד לדרגות הנמוכות והמגושמות ביותר.
ב. כשם שהשלשלת בנויה מהרבה טבעות קטנות המחוברות יחדיו ויוצרות חבל ארוך, כך כל דרגה ודרגה מחוברת ותלויה בדרגה שמעליה ושתחתיה. לכן, כאשר מסתכלים על דרגות ספציפיות לאורך החבל, קשה לראות כיצד הן קשורות, אך כאשר מסתכלים על השרשרת השלימה, ניכר בבירור כי גם הטבעות התחתונות קשורות באופן ישיר לטבעות העליונות. משמעות נקודה זו, היא שהעולם הגשמי הינו תוצאה ישירה מאור אין סוף.
קיצור סדר ההשתלשלות העולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עצמות ומהות[עריכה | עריכת קוד מקור]
התואר עצמות ומהות נסוב על הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. עצמות ומהות אינו חלק מסדר ההשתלשלות משום שאינו תלוי ולא נתלה בשום בחינה ודרגה, אין לו התחלה ואין לו סוף.
עם זאת, ממנו מאיר ומתגלה כתוצאה ישירה דרגת אור אין סוף. צורת הגילוי הוא באופן שאינו דורש כל מאמץ או פעולה, אלא הארה, כמו הארת אור השמש מהשמש. הסיבה לגילוי האור מעצמותו יתברך, הוא כיוון ש"עלה ברצונו יתברך לברוא את העולמות", וממילא נתמלא רצונו, ונברא כל סדר ההשתלשלות.
אור אין סוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
השלב הראשוני והגבוה ביותר בסדר ההשתלשלות הוא אור אין סוף. זהו האור שהאיר עוד לפני בריאת העולמות, ועליו נסוב הכתוב "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו [=אורו] בלבד". כאשר מדברים על אור אין סוף כפי שהוא תחילת סדר השתלשלות, יש לציין כי גם עשר הספירות כלולות בו, אך באופן של עשר ספירות הגנוזות, כלומר - באופן פוטנציאלי בלבד ונעלם. זאת כיוון שאור אין סוף הינו בעל תכונות של אין סוף ממש, ולכן אינו מתחלק כלל ואין בו מקום לספירות שונות. בחסידות המשל על כך הוא כמו אבן אש, שלא ניתן לומר שיש בתוכה אש, אך היא מכילה פוטנציאל ליצור אש.
בדרגת אור אין סוף ישנן באופן כללי שלוש דרגות: א. העליונה ביותר - עצם האור שאינו שייך לשום דבר אחר וחיצוני. זהו אור אין סוף כפי שכלול במקורו, לפני שהוא מאיר ומתפשט. ב. ההתפשטות וההתגלות של האור, באופן שהאור הינו למעלה מהתלבשות והשתייכות לעולמות. דרגה זו היא השורש לאור הסובב כל עלמין. ג. התחתונה ביותר - התפשטות וההתגלות האור, באופן שישנה נתינת מקום ואפשריות (בדקות דדקות) למציאות של עולמות ודרגות. זהו השורש לאור הממלא כל עלמין.
בדרגה זו, הכל נכלל בבורא באופן מוחלט, ואין אפשריות לשום מציאות אחרת מלבדו.
צמצום הראשון ואור הקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיוון שהקב"ה נתאווה שיהיו עולמות מצומצמים, שבהם לא יאיר אור אין סוף, סילק הקב"ה את האור והותיר כביכול "חלל ומקום פנוי" שבו לא ניכרת העצמות ולא נראה אור אלוקי. סילוק זה נקרא צמצום הראשון, והוא תחילת הירידה באור האלוקי. לאחר הצמצום המשיך הקב"ה הארה מועטת מאור אין סוף, והארה זו היא המאפשרת לנבראים לגלות אלוקות גם בתוך ההעלם שנוצר מהצמצום.
צורת צמצום זו נקראת "צמצום בדרך סילוק", והיא יוצרת תחושה של ניתוק מוחלט מהמקור, למרות שהמקור האמיתי עדיין קיים (אלא שהוא בהעלם). על השלב הזה בסדר השתלשלות נוצר ויכוח בין שיטת אדמו"ר הזקן ושיטת הגר"א. הגר"א טען כי האור האלוקי אכן הסתלק, ואין בסדר ההשתלשלות קשר אמיתי ומהותי לעצמות הבורא אלא רק לרשימו ממנו ולאור הקו. לעומת זאת טען אדמו"ר הזקן כי הצמצום אינו כפשוטו, וגם בתוך סדר ההשתלשלות קיים קשר אמיתי ומהותי בין כל פרט ונברא לעצמות הבורא. עניין זה נידון בהרחבה בסוגיית "צמצום כפשוטו או צמצום לאו כפשוטו".
בגאולה יתגלה אור אין סוף כפי שהוא לפני צמצום זה.
עולמות אין סוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם לאחר הצמצום הראשון, עדיין מאיר אור ברמה רוחנית גבוהה ביותר, שלא מאפשרת מקום לישות כל שהיא או הגבלה ממשית. בשל כך יצר הקב"ה סדר של עולמות רוחניים, שבכולם מאיר אור הקו, אך בכל אחד הוא מאיר פחות מהקודמים, עד שנוצרה אפשריות לקיומם של עולמות מוגבלים.
שלב זה בסדר ההשתלשלות כולל אין סוף עולמות, כלומר - אין סוף דרגות אלוקיות בהן טמון פוטנציאל ליצירת אין סוף עולמות[1]. לעיתים הוא מכונה ח"י אלפי עלמין, אך בלקוטי תורה מבואר שהכוונה לאין סוף עולמות, אלא שלעיתים מדברים על אופן מסויים בו אין סוף זה מתבטא במספר 18 אלף עולמות.
הגדרת המושג "עולמות אין סוף" הכרחית בסדר ההשתלשלות, כיוון שמטרת ההשתלשלות היא ליצור "עולם" מ"אין סוף". לכן קיים שלב זה, בו מצד אחד עדיין מאיר האור האין סופי של הבורא, ועולמות אלו אינם דומים לעולמות אב"יע כיוון שאין בהם הגדרה ברורה וחלוקה לפרטים באופן גלוי, אך עם זאת, קיימות בהן הספירות ויש בהם אפשריות לחלוקה. על ידי דרגה וחלוקה זו, מתאפשר קיומם של עולמות מוגבלים ממש.
העולמות המוכרים ביותר בדרגה זו הם א"ק, ועולמות עקודים נקודים וברודים.
עולם התוהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעיתים מתייחסים לעולם התוהו כחלק מסדר ההשתלשלות. בעולם זה מאיר אמנם האור האלוקי באופן של חלוקה לפרטים ולא בכוח אין סופי, אך ניכר עדיין כוחו של האור האין סופי, בכל שכל מידה הינה בעלת כוח חזק שאינו יכול להתבטל כלל.
אור זה הוא הסיבה לשבירת הכלים, וממנו ירדו ניצוצות מן האור האלוקי להמשך סדר השתלשלות - עולמות אבי"ע.
עולם האצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות הינו השלב בסדר ההשתלשלות בו כבר קיים עולם של ממש, אך אין בו עדיין נבראים ממשיים, והתחושה בו היא "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", כלומר - אין תחושת קיום עצמית (אני לא נבראתי), אלא רק רצון וצורך לקיים את רצונו יתברך. בעולם זה לא קיים מקום לקליפות או תחושת ישות.
עולם האצילות הינו ממוצע בין עולמות אין סוף ובין עולמות בריאה, יצירה ועשיה.
עולמות בריאה, יצירה ועשיה רוחני[עריכה | עריכת קוד מקור]
אלו עולמות בהם לא ניכר כבר אור אין סוף, אלא רק העובדה שהם נבראו על ידי הקב"ה, וגם זאת - לא באופן ישיר. בעולמות אלו כבר ישנה תחושת ישות, כביכול הקב"ה אכן ברא כאן יצורים. בעולמות אלו כבר קיימים מלאכים, קליפות, גן עדן וכו'. המשותף לכל הברואים בעולמות בי"ע הוא כי הם חשים כי הקב"ה הוא זה שברא אותם, אך אינם חשים כי הם בעצמם צריכים להיות בטלים במציאות, והם מתבטלים רק באופן של ביטול היש.
עולם העשיה הגשמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
זוהי מטרתו של כל סדר ההשתלשלות, והדרגה הנמוכה ביותר בו. בעולם זה אנו חיים, ובו עלינו לבצע את המטרה שלשמה נברא כל סדר ההשתלשלות - גילוי אור אין סוף שלפני הצמצום, בכל הדרגות. זהו גם העולם היחיד בסדר ההשתלשלות שאינו רוחני אלא גשמי.
סדר השתלשלות הספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
באופן פרטי, בתוך העולמות עצמם גם קיים סדר השתלשלות. תחילת הסדר הפנימי הוא בספירת החכמה, וסופו בספירת המלכות. לאורך כל סדר ההשתלשלות קיימות בכל עולם עשר הספירות, באופנים שונים. בעולמות הגבוהים הן נמצאות באופן פוטנציאלי ונסתר לחלוטין, ובעולמות התחתונים הספירות נמצאות באופן מוגדר וגלוי יותר. השתלשלות הספירות גם היא נעשית באופן של עילה ועלול, כאשר הספירה העליונה יותר מעבירה את האור האלוקי דרכה, כך שהוא יעבור באופן נמוך יותר לספירה שתחתיה. למשל, האור הנקלט בספירת החכמה הינו אור עליון מהכתר, הנותן הבזק מופשט של הדבר. כאשר האור יורד מספירת החכמה לספירת הבינה הוא מגיע באופן מצומצם יותר, כך שכבר ניתן לתפוס את הדבר ואחר מכן אף לפרט אותו לפרטים. באופן הרגיל מקובל לדבר על השתלשלות בסדר חב"ד חג"ת נה"י, אך אין זו הדרך היחידה בה מקבלות הספירות זו מזו. לעיתים מקבלות הספירות על פי הקווים שלהן (כלומר חח"ן, בג"ה דת"י) ובדרכים אחרות.
מטרת השתלשלות הספירות באופן כללי היא ספירת המלכות, שהיא הנמוכה ביותר בין הספירות, וכוללת בתוכה באופן נסתר את כולן. ספירה זו הינה המקור לעולם הבא בסדר ירידת המדרגות, ובה נכללים כל האורות והכוחות מכל הספירות.
מלכות וכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שספירת המלכות מקבלת השפעה מספירת היסוד באופן פנימי, היא מקבלת את הכוח לממש את הפוטנציאל היחודי שלה, שהוא יצירת נבראים נוספים. בכל עולם, ספירת המלכות של העולם הופכת להיות הכתר (כלומר, הרצון והמקור) לעולם הבא בסדר ההשתלשלות.
על כך כתוב:
מלכות דאצילות נעשית כתר לבריאה... מלכות דבריאה נעשית כתר ליצירה
על ידי מעבר זה נוצר הקשר בין העולמות בסדר ההשתלשלות.
למעלה מהשתלשלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
"למעלה מהשתלשלות" הוא ביטוי המתאר את דרגות האלוקות שלמעלה מהעולמות המשתלשלים זה מזה, עד לעצמות ומהות. נקרא גם דרגת ה"אחד עשר", הרומז להיותו למעלה מעשר הספירות המגדירות את סדר ההשתלשלות.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדר ההשתלשלות - מבוא לתורת השתלשלות העולמות והספירות על פי משנת חסידות חב"ד,- הרב יוסף אייבס, בעריכת הרב פנחס מרטון.
- מדרכי ההשתלשלות (שלושה כרכים) - הת' דניאל מרדכי ארטובסקי.
הערות שוליים
- ↑ לקו"ת במדבר, ד"ה וארשתיך לי לעולם.