בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(413 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|250px|חותמת הבית דין]]
[[קובץ:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חותמת בית הדין]]
[[תמונה:בית דין.jpg|left|thumb|250px|פסק של בית הדין]]'''בית דין רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני חב"ד.
[[קובץ:5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד כהוראת הרבי]]
[[קובץ:5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד]]
מוסד '''[[בית דין]] רבני חב"ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ"ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בכ"ג מנחם אב [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די. במהלך השנים התווספו חברים עד כ-15, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים הלכו לעולמם.
==היסטוריה==
הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים. ב[[כ"ג מנחם אב]] תשל"ו כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.


בשנת [[תנש"א]] כתב הרבי כי: "''תוקף הנהגת [[אנ"ש]] באה"ק הוא בידי אגו"ח ובראשם (ועד) רבני חב"ד''".
ב[[כ"ח מנחם אב]] פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי.


מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]{{הבהרה}}. שמו של בית הדין היה אז: "וועד רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.


==הקמתו==
==חברי בית הדין==
===חברי בית הדין עם הקמתו===
באסיפת הייסוד השתתפו עשרה רבנים ורב נוסף הוזמן ונבצר ממנו להגיע. באסיפה זו הוקם בי"ד עם 12 רבנים{{הערה|לפי מסמכים הנמצאים בראש ערך זה}}:
*הרב [[שלמה יוסף זווין]] - אב בית הדין.
*הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]]
*הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] רב הגבעה הצרפתית [[ירושלים]].
*הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] רב ב[[תל אביב]]
*הרב [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]]
*הרב [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]]
*הרב [[נחום טרבניק]] רבו של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]]
*הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אז מו"צ ב[[כפר חב"ד]]
*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] רבה של [[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]]
*הרב [[דוד חנזין]] רב ב[[פתח תקווה]]


בית הדין הוקם בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], על מנת -
====נוספו ופרשו====
חברים נוספים בתקופת הייסוד ופרשו לאחר זמן:
*הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[גדליהו אקסלרוד]] רב קהילת חב"ד [[רמת גן]], אב"ד חיפה


א. לאגד את רבני חב"ד.
הרב [[משה אשכנזי]] פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין עד שנת [[תשמ"א]], בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].


ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.
בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]]{{מקור}}.


ג. לפקח על [[חסיד]]י [[חב"ד]].
===חברים חדשים===
במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין ומאז צורפו לבית הדין הרבנים:
*הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] רב שכונת קרית היובל ירושלים
*הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] רבה של [[ערד]]
*הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]] רב מרכז [[ירושלים]]
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] רבה של [[חולון]]
*הרב [[יוסף הכט]] רבה של [[אילת]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] רב קהילת חב"ד [[רחובות]].


על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד באה"ק ת"ו".
במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] רבה של קרית גת. בשנת [[תש"פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק.


===חברי בית הדין עם הקמתו===
במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי"ד, חברים מעדות ובעלי דיעות שונות, אך ללא הצלחה.


אב"ד בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דובער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].
===הוספת חברים תשפ"ד===
[[קובץ:ערעור הרחבה.jpeg|ממוזער|ערעור הרחבת בית הדין]]
בכ"ו אייר [[תשפ"ד]], נקראו חברי בית הדין לאסיפה, במהלכה הוביל הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] מהלך לצירוף שישה רבנים חדשים לבית הדין ובכך להכפיל כמעט את מספר חבריו מ-7 ל-13. המועמדים היו: הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]], הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], הרב [[יעקב מנדלסון]], הרב [[חיים קיז'נר]].


ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד ‘אב-בית-דין’, כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]].
שלושה מתוך שבעת חברי בית הדין, פירסמו מכתבים חריפים כנגד המהלך: בין היתר כתבו: "ההחלטה על הוספת חברים חדשים כביכול לבית דין רבני חב"ד באה"ק התקבלה שלא בהתאם לתקנות בית הדין ושלא במעמד כל חברי בית הדין וממילא שלא כדין תורה, על כן החלטה זו אינה ברת תוקף". "הרוב הדחוק החתום על החלטה זו נשען על רב הנוגע בדבר באופן ישיר ופסול על פי תורה מלדון בענינה של החלטה זו". וכי '''באם נראה שלא קיים רצון מצידכם לפעול בשיתוף פעולה בנושא, אזי על מנת לשמור על המוסד הק' של הרבי ועל מנת לשמור על שלמות ואחדות אנ"ש בארה"ק, נצטרך לקחת אחריות על ניהול בית הדין על כל המשתמע מכך'''. {{הערה|המכתב הראשון התפרסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1412 עמוד 10. }} {{הערה|במכתב השני שלושת רבני הערים כתבו אל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] והרב [[אברהם מיכאל הלפרין]]:
א. הוספת החברים החדשים התקבלה שלא כדין.
ב. לא קיים רוב להחלטה. כי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] פסול למנות את בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].
ג. שלושה רבנים בעד המינויים ושלושה נגד. אזי אין רוב.
ד. מוסד בית הדין ונייר המכתבים הרישמי שלו שייכים לכ"ק אדמו"ר ואינו בבעלות פרטית. ההחלטות צריכות להתקבל באופן ישר ובדיון מסודר, על פי תורה.
ה. הוספת חברים הועלה בעבר, ההתנגדות היא למחטף.
ו. למעשה. מבקשים להסיר מסדר היום את הוספת החברים ולהתכנס שוב להחליט בנושא.  


==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==
מסקנה בשולי המכתב אם לא יהיה שיתוף פעולה, רבני הערים מודיעים כי יקחו אחריות על ניהול בית הדין:
'''באם נראה שלא קיים רצון מצידכם לפעול בשיתוף פעולה בנושא, אזי על מנת לשמור על המוסד הק' של הרבי ועל מנת לשמור על שלמות ואחדות אנ"ש בארה"ק, נצטרך לקחת אחריות על ניהול בית הדין על כל המשתמע מכך'''. [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8.jpeg צילום המכתב השני]}}


במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין.
על המהלך להרחבת בית הדין ברוב דחוק (4 מול 3) נמתחה גם ביקורת ציבורית בשל חוסר הייצוג של קהילות גדולות של חסידי חב"ד בבית הדין ובשל אי הבהירות לסיבות בשלם נבחרו דווקא הרבנים הללו{{הערה|שם=בגץ|{{קישור חבד אינפו|1093246|מי אמר בג"צ ולא קיבל?|חב"ד אינפו|כ״ז באייר ה׳תשפ"ד}}}}.


במשך השנים צורפו לבית הדין הרבנים: הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] ע"ה, הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה והרב [[בן ציון ליפסקר]] ע"ה, ויבחט"א: [[זאב דב סלונים]], [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].
בחודש סיוון הועלתה הצעה להוסיף עוד שלושה רבנים לבית דין כהמשך להוספה הקודמת בחודש אייר{{הערה|[https://col.org.il/news/163465 בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ממשיך להתרחב] {{COL}}}}. הרבנים שהוצע שיתווספו: הרב [[שלמה חיים דיסקין]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[יעקב שוויכה]]. אם יתממש המינויים הללו וקודמיהם, ימנה בית הדין שישה עשר חברים.


הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]] - [[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] עקר ל[[חיפה]], ופסק לשמש כחבר בבית הדין.
===חברי בית הדין כיום===
הרכב בית הדין:
*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]- מזכיר הבי"ד ורב קהילת [[נחלת הר חב"ד]]
*הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] - סגן מזכיר בי"ד, משלוחי הרבי לאה"ק, רב קהילת חב"ד [[רחובות]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[צפת]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]] - משלוחי הרבי לאה"ק, רבה של [[חולון]]
*הרב [[חיים שלמה דיסקין]] - רב העיר [[קרית אתא]]
*הרב [[יוסף הכט]] - משלוחי הרבי לאה"ק, רבה של [[אילת]]
*הרב [[משה הבלין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], רבה של [[קרית גת]]
*הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] - רב שכונת הגבעה הצרפתית [[ירושלים]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - משלוחי הרבי לאה"ק, משגיח [[תומכי תמימים מגדל העמק]], רב קהילת חב"ד [[מגדל העמק]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]] - רב העיר [[נוף הגליל]]
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]] - משלוחי הרב לאה"ק רב היישוב רמת ישי
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]]
*הרב [[יעקב משה מנדלזון]] - רב קהילת חב"ד ב[[ערד]]
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ומרבני נחלת הר חב"ד


==בית הדין כיום==
'''דיינים נוספים בבית הדין:'''
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], רב ומשפיע בביהכנ"ס המרכזי בעיה"ק צפת ת"ו, דיין{{הבהרה}} ומו"צ ב[[צפת]]
*הרב [[מרדכי ריפקיינד]] - רב קהילת חב"ד ב[[פרדס כץ]] ודיין ב[[בית הדין לממונות כפר חב"ד]].
*הרב [[חיים הלל רסקין]] - רב קהילת חב"ד ב[[מרכז פתח תקוה]].
*הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] - רב קהילת חב"ד ברמה ב' ב[[בית שמש]].


===הרכב בית הדין כיום===
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר משרד בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].


הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
===אב בית הדין===
בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. [[הרבי]] הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] "בנועם קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב [[יהודה בוטרשווילי]] כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ולאחר פטירתו מונה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]].


*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר.
===מזכיר הבית דין===
מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].


*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
==תפקיד בית הדין==
[[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש"א]] בו כותב [[הרבי]]: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"]]
במכתב משנת תשל"ו בעת ייסוד בית הדין מגדיר הרבי את תפקידיו:


*הרב [[זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]] - חבר ההנהלה.
'''א.''' הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.


*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב [[כפר חב"ד]].
'''ב.''' נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.


*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה הראשי של [[חולון]].
'''ג.''' פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.


*הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
במכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו].}}.


*הרב [[יוסף העכט]], הרב הראשי ל[[אילת]].
במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ"ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". פעולות שצריכות להעשות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב}}.


====דיינים בבית הדין====
כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ"ג כתב הרבי: "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . . שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|נדפס בספר [[מקדש מלך]] ח"א ע' 208-9}}. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.


*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות (ירושלים).
בערב [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"א]] הורה הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]}}.


*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב בית הכנסת הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
===סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב"ד בארץ הקודש===
הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},


====מזכירות בית הדין====
כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשנ"א{{דרוש מקור|הזוכר למזכיריו}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.


על ניהול המזכירות ממונה ר' זלמן נוב.
הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי: {{ציטוטון|תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''}}{{הערה|[[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|לצילום המענה]]}}.


כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: {{ציטוטון|'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית}}{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות.


מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: "מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב"ד באה"ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע"י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)"{{הערה|ליקוט מענות קודש - תשמ"ח, מענה רס"ז.}}, בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: {{ציטוטון|אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?}}{{הערה|במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?}}. במענה נוסף [[ביקורת|ביקר]] הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: "יחליטו באסיפת רבני אנ"ש שיחי' דאה"ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא"{{הערה|קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.}}. בחודש [[סיון]] [[תש"נ]] ענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: {{ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע' 51}}.


===פעילות בית הדין===
כמו כן במכתב מ[[ג' שבט]] [[תשמ"ג]] הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא ייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל בחוזר"{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד"ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה קפו}}.


====אגף ההשלתמויות====
==פעילות בית הדין==
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
[[קובץ:יומעיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, בראשות הרב מנחם מענדל עמאר, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים, ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי".
===אגף ההשתלמויות===
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}


אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].
אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].


====כינוסי רבנים====
מנהל האגף כיום הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].
 
===כינוסי רבנים===
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.
 
===מתן כשרות למוצרים===
בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות '[[יקבי ירושלים]]' (של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). בשנת [[תשע"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[זאב דב סלונים]] הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]] ליקב){{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ']}}.
 
כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}, אך חברי בית הדין{{הערה|הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גוראריה.}} עוסקים בהענקת כשרות.
 
===מרכז מקוואות חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז מקוואות חב"ד]]}}
בשנת [[תשס"ז]] הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.
 
רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.
 
בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]] בנו של מזכיר בית הדין הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.
 
===סינון בית דין רבני חב"ד===
[[קובץ:סינון חבד.png|שמאל|ממוזער|240px|לוגו מערכת הסינון שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]]]
בעקבות התפתחות ה[[טכנולוגיה]] והשימוש הנפוץ בקרב ה[[חסידים]] באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם [[עשה לך רב|רב או משפיע]] וכמובן על ידי סינון מתאים.
 
בשנת [[תשע"ה]] בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.
 
מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.
 
מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:
* '''סינון מינימלי''' - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
* '''בסיסי''' - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
* '''מורחב''' - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב ב[[אינטרנט]], חדשות{{הערה|כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי}}, משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.
 
במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת ל[[אינטרנט]]{{הערה|בתקופת נגיף ה[[קורונה]] ([[תש"פ]] - [[תשפ"ב]]) השיק הסינון את '''מסלול ושיננתם''' - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.}}.
 
בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}.
 
המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב"דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת{{הערה|[https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]}}.


בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין.
===קרן מעשרות===
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]. להרחבה, ראו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1867 עמוד 56.}}.


הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים.
הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.


===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===
פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.
 
===מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין===


[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.
[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.
שורה 84: שורה 196:
כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].
כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].


==ראו גם==
בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת [[תשע"ח]] מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
 
===מכון הבינני===
{{ערך מורחב|ערך=[[מכון הבינני]]}}
מכון 'הבינני' הוא מכון להכשרת רבנים וכלי קודש, שוחטים מגיהים, וסופרי סת"ם, שהוקם בשנת [[תשע"ט]] ביוזמת בית הדין ופועל עמו בשיתוף פעולה.
 
לצד הקורסים, מוציא המכון בשיתוף פעולה עם בית דין רבני חב"ד מדריכים הלכתיים לקראת החגים.
 
יו"ר המכון הוא הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]], ומתאם הפעילות עם המכון מטעם בית הדין הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].
 
===מדריכים הלכתיים===
בית דין רבני חב"ד מפיק לקראת החגים מדריכים הלכתיים, בהמשך ובמקביל למדריכים הלכתיים שיוצאים לאור על ידי מכון הלכה ובי"ד דרבני קראון הייטס. המדריך ההלכתי נכתב על ידי הרב [[מנחם והבה]] ומקורותיו נשענים על ראשונים ואחרונים וגם דולה אינפורמציה מהמדריכים ההלכתיים של רבני קראון הייטס. הרב והבה לא חושש מלהכריע במחלוקות רבות, בין רבני חב"ד ובין פוסקים אחרונים. המדריך ההלכתי מצורף יחד עם [[שבועון כפר חב"ד]] ובהכנתו שותפים גם ועדת רבני הקהילות ומכון הבינני, לצד כמה מרבני חב"ד.
 
מספר חברי בית דין מוציאים לאור מדריכים הלכתיים וספרי הלכה ומנהג באופן עצמאי.
 
==פסקי בית הדין==
===פעילות חב"ד באה"ק===
ב[[א' באייר|ראש חודש אייר]] [[תשמ"ט]], פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. בית הדין תקנון בן 40 עמודים{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=140967&pagenum התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח]}} בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.
 
===הצבעה בבחירות===
לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשנ"ו]] תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233 - 236}}.
 
לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשס"ה]] הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.
 
לקראת מערכת הבחירות ב[[חודש אלול]] [[תשע"ט]] הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/412183 רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה]}}.
 
===הקרן לידידות===
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת]}}.
 
===השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט===
ב[[א' סיוון|ראש חודש סיוון]] [[תשס"ט]], פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.
 
ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]] ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים], באתר [[חב"ד אינפו]], י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).}}.
===פסקים בנוגע לענייני משיח===
{{פסקה חסרה}}
 
==לקריאה נוספת==
* {{אוצר החכמה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]|"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"|173747|'''[[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]''' פב, [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13|עמוד=90}}
*'''תוקף והנהגת אנ"ש''' סיכומים שנתיים של פעילות בית הדין, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 5 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 4 {{*}} חג הסוכות תשפ"ה עמוד 68
 
== ראו גם ==
* [[ועד רבני ליובאוויטש]]
* [[מכון הלכה חב"ד]]
* [[בד"צ קראון הייטס]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.rchabad.org/ אתר 'ועד רבני הקהילות' של הבית-דין]
*[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/ביד_רבני_חבד_בליובאוויטש.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב"ד באה"ק - בעיירה ליובאוויטש]
* [https://www.sinun.org/ אתר סינון חב"ד]
* [https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]
* [http://kerenm.org אתר קרן מעשרות חב"ד]
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/70833 כך הוקם בית דין רבני חב"ד] {{col}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}


[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:בתי דין]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־07:37, 22 באוקטובר 2024

חותמת בית הדין
ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד כהוראת הרבי
מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד

מוסד בית דין רבני חב"ד (בשמו המקורי וועד רבני אנ"ש) בארץ הקודש הוקם בהוראת הרבי בכ"ג מנחם אב תשל"ו כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די. במהלך השנים התווספו חברים עד כ-15, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים הלכו לעולמם.

היסטוריה

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה במנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים. בכ"ג מנחם אב תשל"ו כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.

בכ"ח מנחם אב פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי.

לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו[דרושה הבהרה]. שמו של בית הדין היה אז: "וועד רבני אנ"ש בארץ הקודש ת"ו"[דרוש מקור].

חברי בית הדין

חברי בית הדין עם הקמתו

באסיפת הייסוד השתתפו עשרה רבנים ורב נוסף הוזמן ונבצר ממנו להגיע. באסיפה זו הוקם בי"ד עם 12 רבנים[1]:

נוספו ופרשו

חברים נוספים בתקופת הייסוד ופרשו לאחר זמן:

הרב משה אשכנזי פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין עד שנת תשמ"א, בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן.

בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה[דרוש מקור].

חברים חדשים

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין ומאז צורפו לבית הדין הרבנים:

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין רבה של קרית גת. בשנת תש"פ צורף גם הרב ישראל יוסף הנדל רב קהילת חב"ד מגדל העמק.

במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי"ד, חברים מעדות ובעלי דיעות שונות, אך ללא הצלחה.

הוספת חברים תשפ"ד

ערעור הרחבת בית הדין

בכ"ו אייר תשפ"ד, נקראו חברי בית הדין לאסיפה, במהלכה הוביל הרב מנחם מנדל גלוכובסקי מהלך לצירוף שישה רבנים חדשים לבית הדין ובכך להכפיל כמעט את מספר חבריו מ-7 ל-13. המועמדים היו: הרב מאיר אשכנזי (כפר חב"ד), הרב מרדכי ביסטריצקי, הרב יוסף יצחק וולוסוב, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, הרב יעקב מנדלסון, הרב חיים קיז'נר.

שלושה מתוך שבעת חברי בית הדין, פירסמו מכתבים חריפים כנגד המהלך: בין היתר כתבו: "ההחלטה על הוספת חברים חדשים כביכול לבית דין רבני חב"ד באה"ק התקבלה שלא בהתאם לתקנות בית הדין ושלא במעמד כל חברי בית הדין וממילא שלא כדין תורה, על כן החלטה זו אינה ברת תוקף". "הרוב הדחוק החתום על החלטה זו נשען על רב הנוגע בדבר באופן ישיר ופסול על פי תורה מלדון בענינה של החלטה זו". וכי באם נראה שלא קיים רצון מצידכם לפעול בשיתוף פעולה בנושא, אזי על מנת לשמור על המוסד הק' של הרבי ועל מנת לשמור על שלמות ואחדות אנ"ש בארה"ק, נצטרך לקחת אחריות על ניהול בית הדין על כל המשתמע מכך. [2] [3]

על המהלך להרחבת בית הדין ברוב דחוק (4 מול 3) נמתחה גם ביקורת ציבורית בשל חוסר הייצוג של קהילות גדולות של חסידי חב"ד בבית הדין ובשל אי הבהירות לסיבות בשלם נבחרו דווקא הרבנים הללו[4].

בחודש סיוון הועלתה הצעה להוסיף עוד שלושה רבנים לבית דין כהמשך להוספה הקודמת בחודש אייר[5]. הרבנים שהוצע שיתווספו: הרב שלמה חיים דיסקין, הרב ישעיהו הרצל והרב יעקב שוויכה. אם יתממש המינויים הללו וקודמיהם, ימנה בית הדין שישה עשר חברים.

חברי בית הדין כיום

הרכב בית הדין:

דיינים נוספים בבית הדין:

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר משרד בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

אב בית הדין

בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה[6]. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה ולאחר פטירתו מונה הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד.

מזכיר הבית דין

מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב אברהם חנוך גליצנשטיין. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.

תפקיד בית הדין

צילום כתב יד קודש משנת תנש"א בו כותב הרבי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"

במכתב משנת תשל"ו בעת ייסוד בית הדין מגדיר הרבי את תפקידיו:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין[7].

במענה לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מערב ראש חודש אדר תשמ"ב עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". פעולות שצריכות להעשות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו[8].

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ"ג כתב הרבי: "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . . שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"[9]. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב ישראל גליצנשטיין בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: "מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם"[10]. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

בערב שבת קודש א' ניסן תנש"א הורה הרבי למזכירו הרב יהודה לייב גרונר למסור לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ש"כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך"[11].

סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב"ד בארץ הקודש

הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד[7],

כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות[12]. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש[13].

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף התורה"[14].

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב יהודה לייב גרונר והרב בנימין קליין בחריפות וצעקות: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"[15]. ועוד כהנה רבות.

מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: "מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב"ד באה"ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע"י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)"[16], בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: "אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?"[17]. במענה נוסף ביקר הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: "יחליטו באסיפת רבני אנ"ש שיחי' דאה"ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא"[18]. בחודש סיון תש"נ ענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: "יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף"[19].

כמו כן במכתב מג' שבט תשמ"ג הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא ייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל בחוזר"[20]. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: "כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין שמוכרחת הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא נעשה דבר וד"ל"[21].

פעילות בית הדין

אחד מימי העיון שמארגן בית הדין

אגף ההשתלמויות

אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"[22]

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

מנהל האגף כיום הוא הרב שמואל גלוכובסקי.

כינוסי רבנים

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים[דרוש מקור].

מתן כשרות למוצרים

בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות 'יקבי ירושלים' (של 'שר המשקים' יונה מנדלסון). בשנת תשע"ח לאחר פטירתו של הרב זאב דב סלונים הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן הרב יורקוביץ הכשר של היכל ליובאוויטש ליקב)[23].

כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל[24], אך חברי בית הדין[25] עוסקים בהענקת כשרות.

מרכז מקוואות חב"ד

ערך מורחב – מרכז מקוואות חב"ד

בשנת תשס"ז הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.

רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.

בראש האגף עומד הרב חיים אליהו גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברמה ג' בבית שמש בנו של מזכיר בית הדין הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.

סינון בית דין רבני חב"ד

לוגו מערכת הסינון שעל ידי בית דין רבני חב"ד

בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנפוץ בקרב החסידים באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם רב או משפיע וכמובן על ידי סינון מתאים.

בשנת תשע"ה בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי חסידי חב"ד, והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.

מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.

מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:

  • סינון מינימלי - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
  • בסיסי - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
  • מורחב - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב באינטרנט, חדשות[26], משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.

במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת לאינטרנט[27].

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר[28].

המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב"דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת[29].

קרן מעשרות

לוגו הקרן

קרן המעשרות הוקמה על ידי בי"ד רבני חב"ד בכדי להנגיש את הפרשת תרומות ומעשרות בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי[30].

הקרן הוקמה בשנת תש"פ ומפוקחת על ידי הרב ישראל יוסף הכהן הנדל. מנהלה בפועל הוא הרב רפאל שמשון לוינסון[31].

פעולות הקרן:

  1. . החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
  2. . נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
  3. . נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

בעקבות הקמתו של מכון הלכה חב"ד, שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת תשע"ח מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.

מכון הבינני

ערך מורחב – מכון הבינני

מכון 'הבינני' הוא מכון להכשרת רבנים וכלי קודש, שוחטים מגיהים, וסופרי סת"ם, שהוקם בשנת תשע"ט ביוזמת בית הדין ופועל עמו בשיתוף פעולה.

לצד הקורסים, מוציא המכון בשיתוף פעולה עם בית דין רבני חב"ד מדריכים הלכתיים לקראת החגים.

יו"ר המכון הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי, ומתאם הפעילות עם המכון מטעם בית הדין הוא הרב שמואל גלוכובסקי.

מדריכים הלכתיים

בית דין רבני חב"ד מפיק לקראת החגים מדריכים הלכתיים, בהמשך ובמקביל למדריכים הלכתיים שיוצאים לאור על ידי מכון הלכה ובי"ד דרבני קראון הייטס. המדריך ההלכתי נכתב על ידי הרב מנחם והבה ומקורותיו נשענים על ראשונים ואחרונים וגם דולה אינפורמציה מהמדריכים ההלכתיים של רבני קראון הייטס. הרב והבה לא חושש מלהכריע במחלוקות רבות, בין רבני חב"ד ובין פוסקים אחרונים. המדריך ההלכתי מצורף יחד עם שבועון כפר חב"ד ובהכנתו שותפים גם ועדת רבני הקהילות ומכון הבינני, לצד כמה מרבני חב"ד.

מספר חברי בית דין מוציאים לאור מדריכים הלכתיים וספרי הלכה ומנהג באופן עצמאי.

פסקי בית הדין

פעילות חב"ד באה"ק

בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של צעירי אגודת חב"ד. בית הדין תקנון בן 40 עמודים[32] בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.

הצבעה בבחירות

לקראת מערכת הבחירות בשנת תשנ"ו תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות[33].

לקראת מערכת הבחירות בשנת תשס"ה הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

לקראת מערכת הבחירות בחודש אלול תשע"ט הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"[34].

הקרן לידידות

בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[35].

השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט

בראש חודש סיוון תשס"ט, פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.

בי"ג טבת תש"ע, הוציא בית הדין קריאה לאתרי האינטרנט החב"דיים ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי הצניעות, והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים[36].

פסקים בנוגע לענייני משיח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש
חברי בית הדין כיום מזכיר בית הדין - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי • סגן המזכיר - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי • הרב מאיר אשכנזי • הרב מרדכי ביסטריצקי • הרב אליהו יוחנן גוראריה • הרב חיים שלמה דיסקין • הרב משה הבלין • הרב יוסף הכט • הרב אברהם מיכאל הלפרין • הרב ישראל יוסף הנדל • הרב ישעיהו הרצל • הרב יוסף יצחק וולוסוב • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב יעקב משה מנדלזון • הרב חיים קיז'נר • הרב יעקב שוויכה
אבות בית הדין במשך השנים הרב שלמה יוסף זוין • הרב נחום טרבניק • הרב יהודה בוטרשווילי • הרב דוד חנזין • הרב מרדכי שמואל אשכנזי
חברי בית הדין בעבר הרב דב בער אליעזרוב • הרב גדליהו אקסלרוד • הרב משה אשכנזי • הרב לוי ביסטריצקי • הרב יחיאל מיכל דוברוסקין • הרב גרשון חן • הרב אלכסנדר סנדר יודסין • הרב ברוך בועז יורקוביץ' • הרב בן ציון ליפסקר • הרב יעקב לנדא • הרב זאב דב סלונים • הרב יהוסף גדליה רלב"ג
דיינים בבית הדין הרב אפרים בוגרד • הרב בנימין קופרמן • הרב שלמה זלמן לבקיבקר • הרב חיים קיז'נר • הרב מרדכי ריפקיינד • הרב חיים הלל רסקין • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב אסף שמשון אנגלמן
מזכירות הרב יצחק נוב

הערות שוליים

  1. ↑ לפי מסמכים הנמצאים בראש ערך זה
  2. ↑ המכתב הראשון התפרסם בשבועון בית משיח גיליון 1412 עמוד 10.
  3. ↑ במכתב השני שלושת רבני הערים כתבו אל הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, הרב ישראל יוסף הענדל והרב אברהם מיכאל הלפרין: א. הוספת החברים החדשים התקבלה שלא כדין. ב. לא קיים רוב להחלטה. כי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי פסול למנות את בנו הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי. ג. שלושה רבנים בעד המינויים ושלושה נגד. אזי אין רוב. ד. מוסד בית הדין ונייר המכתבים הרישמי שלו שייכים לכ"ק אדמו"ר ואינו בבעלות פרטית. ההחלטות צריכות להתקבל באופן ישר ובדיון מסודר, על פי תורה. ה. הוספת חברים הועלה בעבר, ההתנגדות היא למחטף. ו. למעשה. מבקשים להסיר מסדר היום את הוספת החברים ולהתכנס שוב להחליט בנושא. מסקנה בשולי המכתב אם לא יהיה שיתוף פעולה, רבני הערים מודיעים כי יקחו אחריות על ניהול בית הדין: באם נראה שלא קיים רצון מצידכם לפעול בשיתוף פעולה בנושא, אזי על מנת לשמור על המוסד הק' של הרבי ועל מנת לשמור על שלמות ואחדות אנ"ש בארה"ק, נצטרך לקחת אחריות על ניהול בית הדין על כל המשתמע מכך. צילום המכתב השני
  4. ↑ חב"ד אינפו, מי אמר בג"צ ולא קיבל?, באתר  כ״ז באייר ה׳תשפ"ד
  5. ↑ בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ממשיך להתרחב
  6. ↑ "כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." אגרות קודש, י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
    חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנועם קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.
  7. ↑ 7.0 7.1 אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו.
  8. ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב
  9. ↑ נדפס בספר מקדש מלך ח"א ע' 208-9
  10. ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב
  11. ↑ מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי בגליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ
  12. ↑ יחידות הרב ירוסלבסקי תשנ"א[דרוש מקור: הזוכר למזכיריו].
  13. ↑ שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א
  14. ↑ לצילום המענה
  15. ↑ מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט (נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד)
  16. ↑ ליקוט מענות קודש - תשמ"ח, מענה רס"ז.
  17. ↑ במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?
  18. ↑ קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.
  19. ↑ ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע' 51
  20. ↑ על פי צילום האיגרות
  21. ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה קפו
  22. ↑ תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע
  23. ↑ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'
  24. ↑ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה
  25. ↑ הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גוראריה.
  26. ↑ כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי
  27. ↑ בתקופת נגיף הקורונה (תש"פ - תשפ"ב) השיק הסינון את מסלול ושיננתם - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.
  28. ↑ אתר מערכת הסינון של בית הדין
  29. ↑ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין
  30. ↑ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין. להרחבה, ראו בשבועון כפר חב"ד גליון 1867 עמוד 56.
  31. ↑ למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת תש"פ התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.
  32. ↑ התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח
  33. ↑ ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233 - 236
  34. ↑ רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה
  35. ↑ ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת
  36. ↑ לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים, באתר חב"ד אינפו, י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בית_דין_רבני_חב%22ד_בארץ_הקודש&oldid=717111"