יצחק יהודה ירוסלבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | [[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 אברכי הכולל הראשונים].}}. | עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}. | ||
הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]]. | הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. | כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. | ||
ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות | ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|גליון התקשרות פ"ב.}} | ||
בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. | בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. | ||
גרסה אחרונה מ־00:05, 1 בספטמבר 2024
המונח "הרב ירוסלבסקי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ירוסלבסקי (פירושונים).
| הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי | |
|---|---|
 רבה של נחלת הר חב"ד | |
| לידה | ט' תשרי תש"ג |
| מקום פעילות | נחלת הר חב"ד |
| תפקידים נוספים | מזכיר בית דין רבני חב"ד |
−
הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי (יליד שנת תש"ג, 1943) הוא רב שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי ומזכיר בית דין רבני חב"ד. ממונה על ועד כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל וחתום על התעודות. חבר באגודת חסידי חב"ד העולמית, במטה לשלום העם והארץ ובקונגרס הרבנים למען השלום.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט' תשרי תש"ג בתל אביב לאביו הרב משה זאב ירוסלבסקי ולאמו מרת חיה.
בילדותו למד בתלמוד תורה אחי תמימים בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד, ובמקביל סייע לאביו בהחזקת חדרי תורה אור.
בשנת תשכ"ב נסע ללמוד ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' - שנת הקבוצה הראשונה.
נשא את מרת שולמית (בת הרב דב בעריש רוזנברג) לאחר החתונה עברו להתגורר בכפר חב"ד.
עם הקמתו של כולל אברכים בכפר חב"ד בשנת תשכ"ד הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו[1].
הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן.
בשנת תשכ"ט נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי. הרב בנימין גורודצקי על פי הוראה שקיבל, הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה.
כשהוקם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב שלמה יוסף זווין. לאחר שהרב אברהם חנוך גליצנשטיין פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי.
ביחידות בשנת תשמ"א, אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש[2]
בשנת תנש"א שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של אגודת רבני חבר העמים.
באלול תשפ"ב פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו כמזכיר בית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי רב קהילת חב"ד אלעד[3] ובפועל חברי בית הדין לא קיבלו בקשתו ולא פרש.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אהרן בן ציון ירוסלבסקי - מו"צ ומחנך בתלמוד תורה חב"ד קריית מלאכי נחלת הר חב"ד.
- בנו, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי - רב קהילת חב"ד באלעד, דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
- בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
- חתנו, הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם', בני ברק לשעבר.
- חתנו, הרב יוסף יצחק סלונים - שליח ורב מרכז העיר ירושלים.
- חתנו, הרב ישראל ליפשיץ - יו"ר יד לאחים.
- חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - נחלת הר חב"ד, ספרן בספרית היכל מנחם בבני ברק.
- חתנו, הרב יהושע אשר רבינוביץ' - משפיע ומשגיח בישיבה קטנה תות"ל אנטוורפן בלגיה.
- חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - נחלת הר חב"ד.
- חתנו, הרב יעקב יוסף קורץ - שליח הרבי בישוב שדה משה.
- חתנו, הרב אברהם יעקב קרוגליאק - חבר ועד נחלת הר חב"ד מנהל ורב משחטה בארגון הכשרות נחלת ההידור, נחלת הר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219
- הזוכר למזכיריו - אסופה מהוראות הרבי לרב ירוסלבסקי, תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, תשרי תשפ"ג.
- ענק הרוח - ראיון עם הרב ירוסלבסקי בגליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ
- ישראל אלפנביין, האבא של התמימים, בראיון על הרב שלמה חיים קסלמן,
1906 עמוד 37 - מנחם כהן ומענדי קורטס, "הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד", ראיון עם הרב ירוסלבסקי בשבועון כפר חב"ד גליון 2000 עמוד 40
- צרור גילויים מפעימים בראיון עם הרב ירוסלבסקי
הערות שוליים
- ↑ זושא וולף, ימי תמימים, כרך ג, עמ' 212, הובא בגליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים.
- ↑ גליון התקשרות פ"ב.
- ↑ הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין