מזבח העולה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מזבח העולה.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:מזבח העולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזבח העולה שבעזרה]] | ||
'''מזבח העולה''' הוא אחד [[כלי המקדש|מהכלים]] שהיו ב[[בית המקדש]], נקרא לעיתים '''מזבח החיצון''', '''מזבח אדמה''' או '''המזבח''' (ולעיתים כונה גם '''מזבח הנחושת''' על שם [[מזבח הנחושת|המזבח הראשון]]). המזבח שימש להקרבת [[קרבנות]], ל[[ניסוך היין]] ו{{קח|ניסוך|המים}} ועל דופנותיו [[זריקת הדם|זרקו את דם]] הקרבנות. | '''מזבח העולה''' הוא אחד [[כלי המקדש|מהכלים]] שהיו ב[[בית המקדש]], נקרא לעיתים '''מזבח החיצון''', '''מזבח אדמה''' או '''המזבח''' (ולעיתים כונה גם '''מזבח הנחושת''' על שם [[מזבח הנחושת|המזבח הראשון]]). המזבח שימש להקרבת [[קרבנות]], ל[[ניסוך היין]] ו{{קח|ניסוך|המים}} ועל דופנותיו [[זריקת הדם|זרקו את דם]] הקרבנות. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
===בבית המקדש השני=== | ===בבית המקדש השני=== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
כאשר שבו | כאשר שבו [[גלות בבל|גולי בבל]] לירושלים והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת במשנה במספר מקומות. מיקומו של המזבח נקבע על ידי אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל שהעיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק{{הערה|זבחים שם.}}. | ||
גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה הוסיף המזבח לתפקד, על פי ההלכה הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית"{{הערה|זבחים סב, א.}}. מאוחר יותר הושלמה בניית בית המקדש השני כולו. | גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה הוסיף המזבח לתפקד, על פי ההלכה הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית"{{הערה|זבחים סב, א.}}. מאוחר יותר הושלמה בניית בית המקדש השני כולו. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
מהפסוק{{הערה|שמות כ, כב.}}:"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}, שמכאן החובה לבנותה מאבנים, אולם חובה זו חלה רק בהגיעם לארץ ישראל ובעת בנין בית המקדש{{הערה|פירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק}}, ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב מוזכר בתורה שלש פעמים המילה אבנים, לחייב כבר במשכן נוב וגבעון וכן במשכן שילה לבנות מזבח אבנים{{הערה|לשיטת [[הרמב"ן]] ייתכן שהוא רשות בלבד ואינו חובה רק עד בית המקדש}}. אמנם במשכן במדבר היה עשוי המזבח עצים ונחושת אותם מלאו אדמה{{הערה|שמות כז ח: "נבוב לוחות".}}, וסיבת הדבר היה כי במדבר טלטלו את המזבח לכן צוו לעשותו באופן המתאים{{הערה|רלב"ג על שמות כ"ז ח.}}. | מהפסוק{{הערה|שמות כ, כב.}}:"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}, שמכאן החובה לבנותה מאבנים, אולם חובה זו חלה רק בהגיעם לארץ ישראל ובעת בנין בית המקדש{{הערה|פירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק}}, ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב מוזכר בתורה שלש פעמים המילה אבנים, לחייב כבר במשכן נוב וגבעון וכן במשכן שילה לבנות מזבח אבנים{{הערה|לשיטת [[הרמב"ן]] ייתכן שהוא רשות בלבד ואינו חובה רק עד בית המקדש}}. אמנם במשכן במדבר היה עשוי המזבח עצים ונחושת אותם מלאו אדמה{{הערה|שמות כז ח: "נבוב לוחות".}}, וסיבת הדבר היה כי במדבר טלטלו את המזבח לכן צוו לעשותו באופן המתאים{{הערה|רלב"ג על שמות כ"ז ח.}}. | ||
אבני המזבח כשאר אבני בניין בית המקדש עליהם להיות שלמים וחלקים ולא פגומים, כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה ה[[צפרניים|ציפורן]] הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר{{הערה|דברים כז, ו.}}:"אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה'". מלבד זאת, מהפסוק: "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}:כי כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, למרות שכשרה לבניין שאר הבית, פסולה היא לבנין הכבש והמזבח, והבונה אותה במזבח לוקה.{{הערה|1= הובאו בהלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7669 פרק א הלכה י"ג וי"ד]}} ובשל כך היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע, חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים.{{הערה|משנה מדות פרק ג משנה ד.}} או מן הים | אבני המזבח כשאר אבני בניין בית המקדש עליהם להיות שלמים וחלקים ולא פגומים, כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה ה[[צפרניים|ציפורן]] הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר{{הערה|דברים כז, ו.}}:"אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה'". מלבד זאת, מהפסוק: "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}:כי כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, למרות שכשרה לבניין שאר הבית, פסולה היא לבנין הכבש והמזבח, והבונה אותה במזבח לוקה.{{הערה|1= הובאו בהלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7669 פרק א הלכה י"ג וי"ד]}} ובשל כך היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע, חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים.{{הערה|משנה מדות פרק ג משנה ד.}} או מן הים.{{הערה|1=רמב"ם שם, תוספת סוכה סוף [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=49&format=pdf דיבור המתחיל שכל].}} | ||
== מדות המזבח == | == מדות המזבח == | ||
[[קובץ:המזבח.JPG|ממוזער|שמאל|המזבח עם הסבר מידות]] | |||
גובה כל המזבח 58 טפחים, אורכו ורחבו הם 32 אמה על 32 אמה. | גובה כל המזבח 58 טפחים, אורכו ורחבו הם 32 אמה על 32 אמה (כ16 מטר). | ||
לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא | לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל30 אמות (כ15 מטר). השטח הרחב נקרא בשם [[יסוד המזבח]]. | ||
לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא | לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל28 אמות (כ14 מטר). השטח הרחב יותר נקרא בשם | ||
"הסובב". | "הסובב". | ||
בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק 26 אמות על 26 אמות. | בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק 26 אמות על 26 אמות (כ13 מטר). | ||
אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי | אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקרבה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק 24 אמות (12 מטר).{{הערה|הלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]] ב, ו-ח}} | ||
== דיוק במדות ומקום המזבח == | == דיוק במדות ומקום המזבח == | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
*[[אדמו"ר המהר"ש]], [[המשך וככה הגדול - תרל"ז]] פרקים סג-סד. | *[[אדמו"ר המהר"ש]], [[המשך וככה הגדול - תרל"ז]] פרקים סג-סד. | ||
*הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], [[תורת לוי יצחק]] עמ' רכז ואילך. | *הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], [[תורת לוי יצחק]] עמ' רכז ואילך. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/146823 כהוראתו הק' של הרבי: הלכות בית הבחירה - מידות המזבח{{col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:16, 24 ביולי 2024
מזבח העולה הוא אחד מהכלים שהיו בבית המקדש, נקרא לעיתים מזבח החיצון, מזבח אדמה או המזבח (ולעיתים כונה גם מזבח הנחושת על שם המזבח הראשון). המזבח שימש להקרבת קרבנות, לניסוך היין והמים ועל דופנותיו זרקו את דם הקרבנות.
מיקום המזבח היה בדרום עזרת כהנים לפני ההיכל, כשחלקו הצפוני נמצא מול פתח האולם וההיכל[1]. מיקום זה הינו מדויק ביותר ואינו משתנה.
הציווי בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
משה רבינו נצטווה לבנות את המזבח כחלק מהמשכן, כמסופר בפרשת תרומה:
וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים, חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ.
- וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחשֶׁת.
- וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחשֶׁת, וְעָשִׂיתָ עַל הָרֶשֶׁת אַרְבַּע טַבְּעֹת נְחשֶׁת עַל אַרְבַּע קְצוֹתָיו.
- וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה, וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ.
— ספר שמות פרק כז, פסוקים א-ב, ד-ה
עוד קודם לכן (בפרשת יתרו), מציינת התורה כללים בבניין המזבח:
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ..
- וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ.
- וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.
— ספר שמות פרק כ, פסוקים כ-כב
במנין המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם אינו מונה במנין התרי"ג מצוות את בניית כלי המקדש. מכך הסיקו פרשני הרמב"ם כי לשיטתו - כפי שכתוב גם בספר החינוך - כי מצוות בניית כלי המקדש הם חלק ממצוות בניין הבית,[2] אמנם הרמב"ן משיג על הרמב"ם וטוען שמצוות בניין הכלים אינם פרטים בבניין הבית אלא כל אחד מהם פרט במצוות שלהם מנורה במצוות הדלקת הנרות וכן המזבח במצוות הקרבנות, וגדר חיובם הוא כהכשר מצווה לאותם עבודות.[3] אמנם בנוגע למזבח מסבירים הפרשנים כי לשיטת הרמב"ם שעיקר בניין הבית הוא להקריב קרבנות שוב יוצא שהמזבח הוא פרט בבניין הבית משום שבלעדיו יחסר כל תכליתו.[4] אולם שניהם בדעה אחת שאינו נמנה במניין המצוות.
לעומתם הרב ירוחם פרעלא כותב כי לשיטת הרב סעדיה גאון בנין המזבח היא מצווה בפני עצמה.
תולדות המזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מזבח הנחושת |
עם הקמת המשכן, עשו בני ישראל, על פי ציווי, מזבח עצי שיטים המצופה נחושת, כדי להקריב עליו קרבנות. מזבח זה שימש (יחד עם שאר המשכן) עד הקמת בית המקדש בירושלים. לפי פשטות לשון הפסוק בתורה המובא לעיל, היה המזבח רבוע, אורכו ורוחבו היו חמש אמות וגובהו שלש אמות. אולם לפועל גובה המזבח שנוי במחלוקת תנאים (זבחים נט, ב-ס, א): לפי רבי יהודה - "דברים ככתבן" - כלומר: גובהו של המזבח לא היה אלא שלוש אמות בלבד, ואילו רבי יוסי סובר שגובהו של המזבח במשכן היה כגובהו של המזבח שהיה בבית המקדש - עשר אמות, ומה שנאמר "ושלש אמות קומתו" מתייחס רק לגובה החלק העליון של המזבח, ללא היסוד, הסובב והקרנות. בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה בכל מקום שבו הציבו את המשכן.
מזבח זה שעשה משה נגנז יחד עם אוהל מועד שעשה משה.
במשכן שבנו ישראל בנוב וגבעון בנו מזבח עשוי מאבן, גם המזבח שהיה במשכן שילה היה מזבח אבנים[5]. אלא שהיה מצופה נחושת[דרוש מקור: זכור לי הפירוש בתוספת ראיה שהרי שלמה העביר את מזבח הנחושת עכ"פ לשיטה אחת ובנה במקומה מזבח אבנים, ואם מזבח שילה מאבן מדוע לשיטתו נקראת מזבח הנחושת. (ורק לשיטה הב' נקרא מזבח הנחושת משום שעומד במקומה.]
בבית המקדש הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלמה המלך בעת בניין בית המקדש הראשון בנה מזבח גדול יותר מהמזבח במשכן. מזבח זה היה עשוי אבן[6], עם זאת הוא מכונה "מזבח נחושת" בפסוק,[7] משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה במשכן[8]. אולם יש מפרשים שעל אף שעיקרו נעשה מאבנים היה גם מצופה בארזים המצופים נחושת ועל שם כך היה נקרא גם הוא "מזבח הנחושת"[9][10].
בספר דברי הימים מתואר שאורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות[11], אולם חז"ל במשנה[12] הסבירו כי שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה.
אחז מלך יהודה הזיז את המזבח שעשה שלמה ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה בדמשק.
בבית המקדש השני[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר שבו גולי בבל לירושלים והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת במשנה במספר מקומות. מיקומו של המזבח נקבע על ידי אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל שהעיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק[13]. גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה הוסיף המזבח לתפקד, על פי ההלכה הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית"[14]. מאוחר יותר הושלמה בניית בית המקדש השני כולו.
במהלך כיבוש ארץ ישראל על ידי יוון ציווה אנטיוכוס להקריב על המזבח קרבנות לעבודה זרה, דבר שהוביל למרד החשמונאים ועלייתם לשלטון. לאחר טיהור המקדש בידי הכהנים ממשפחת חשמונאי הרסו הללו את המזבח הישן, בדרשם את הפסוק[15]: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" "ולא שנשתקצו בעבודת אחרים"[16], וגנזו את אבניו בלשכת החותמות שבבית המוקד[17]. עם חורבן בית שני נהרס המזבח ופסקה עבודת הקרבנות במקדש.
המזבח היה בנוי מארבע שכבות בגדלים שונים ששיוו למזבח צורה מדורגת, וגובהם הכולל היה עשר אמות. בתחתית ניצב ה"יסוד" ששטח בסיסו היה 32x32 אמות וגובהו אמה, מעליו היו ה"סובב" שגובהו היה חמישה אמות ברוחב 30x30 אמות, וה"כרכוב" בגובה שלוש אמות ברוחב 28x28 אמות. בארבע פינותיו העליונות של הכרכוב בלטו ארבע "קרנות המזבח" - ריבועים בגודל של אמה על אמה וגובהם אמה. בצידו הדרומי של המזבח היה כבש מרכזי, שרוחבו שש עשרה אמות, ובאמצעותו עלו הכהנים לגג הכרכוב. לצידו היו שני כבשים קטנים, בהם נגשו הכהנים אל היסוד והסובב. ליד הקרן הדרומית-מערבית הוצבו 2 ספלים עליהם נוסכו ניסוך היין או ניסוך המים. על גג הכרכוב הונחו שלושה ציבורי עצים ("מערכות") שדלקה בהם "אש התמיד". במרכז גגו של המזבח עמד התפוח - מצבור דשן שהצטבר על המזבח.
דיני המזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניית המזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
נאמר בתורה[15]: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי", מכאן למדו חז"ל[18]: שיבנו אותו מחובר לאדמה, שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות.[19]
מהפסוק[20]:"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי" למדו חז"ל[21], שמכאן החובה לבנותה מאבנים, אולם חובה זו חלה רק בהגיעם לארץ ישראל ובעת בנין בית המקדש[22], ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב מוזכר בתורה שלש פעמים המילה אבנים, לחייב כבר במשכן נוב וגבעון וכן במשכן שילה לבנות מזבח אבנים[23]. אמנם במשכן במדבר היה עשוי המזבח עצים ונחושת אותם מלאו אדמה[24], וסיבת הדבר היה כי במדבר טלטלו את המזבח לכן צוו לעשותו באופן המתאים[25].
אבני המזבח כשאר אבני בניין בית המקדש עליהם להיות שלמים וחלקים ולא פגומים, כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר[26]:"אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה'". מלבד זאת, מהפסוק: "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" למדו חז"ל[27]:כי כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, למרות שכשרה לבניין שאר הבית, פסולה היא לבנין הכבש והמזבח, והבונה אותה במזבח לוקה.[28] ובשל כך היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע, חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים.[29] או מן הים.[30]
מדות המזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
גובה כל המזבח 58 טפחים, אורכו ורחבו הם 32 אמה על 32 אמה (כ16 מטר).
לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל30 אמות (כ15 מטר). השטח הרחב נקרא בשם יסוד המזבח.
לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל28 אמות (כ14 מטר). השטח הרחב יותר נקרא בשם "הסובב".
בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק 26 אמות על 26 אמות (כ13 מטר).
אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקרבה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק 24 אמות (12 מטר).[31]
דיוק במדות ומקום המזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה בבית המקדש השני כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אף על פי שאין שם בית.
המזבח נחלק לשלש: יסוד, סובב ומערכה.
מקום המזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
את מקומו של המזבח קבעו - לפי הרמב"ם - שני גורמים עיקריים. א. להיותו עיקר הבית (לשיטת הרמב"ם וכמה מהראשונים[32]) מקומו נגזר ממקום הבית, שהוא בירושלים בהר המוריה, כדברי הפסוק[33]:"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.. אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי".
ב. הגדרת מקומו מצד עצמו - מקום המזבח נגזר מצד הגדרתו כמזבח, עוד מימי אדם הראשון שבנה במקום זה את המזבח וקין והבל שהקריבו שם את קרבנותיהם, וכבר בתחילת הבריאה נקבע מקום זה לכפרת האדם, לכן מקום זה היה המקום שממנו נלקח העפר ונברא האדם. ולכן בכל הדורות במקום זה בנו את המזבח בימי נח ואברהם אבינו. ברמב"ם מובא, כי מקום המזבח הוא מקום עתיק יומין בקדושתו.[34]
מיקום הכבש[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכבש מקומו בצידו הדרומי של מזבח העולה. תחילת שיפועו במרחק - אמה אחת מעמודי החצר, וראשו הגיע עד לגג המזבח.
רבובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במערב כבש המזבח היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי חטאת העוף.[35]
ענין המזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם - דהיינו החלקים המובחרים - של הקרבן.
ועל פי הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים בבהמה היו צריכים להעשות באדם המקריב, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות.[36]
בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
דרגתו של המזבח בעולמות היא בספירת המלכות[37], וכפי שישנם ב' שלבים בעבודת הבירורים: בירור ראשון - העלאה, ובירור שני - זיכוך, אשר נעשים על ידי ספירת המלכות והיסוד; כן הוא גם במזבח: המזבח מסמל את הכוח לבירור התחתון, והוא זה העושה את הבירור הראשון - העלאה מהקליפות אל מקום הקדושה. ולאחר מכן הכהנים הם העושים את הבירור השני - לברר את הרע הנעלם.
המזבח נקרא אשה[38], וכפי שהאשה עומדת בתשוקה לבעלה (כמו שכתוב "ואל אישך תשוקתך"[39]), כך גם המזבח (ספירת המלכות) עומד בצמאון ל'בעל' (ז"א). דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים 'איש' ו'אשה' נקראים גם 'אש יו"ד' ו'אש ה"א'[40] - שהמזבח עומד בתשוקה ובאש העולה מלמטה למעלה, והקב"ה נענה לתשוקה זו וממשיך את האש שלמעלה[41].
ולכן גם נאמר בגמרא[42] ש"כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר[43]: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' .. על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך".
עניינו בעבודת ה' ראה בערך חיצוניות הלב.
אש המזבח רומזת על עבודת השם בדרך של אהבה כרשפי אש[44].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בהלכה
- בחסידות
- אדמו"ר המהר"ש, המשך וככה הגדול - תרל"ז פרקים סג-סד.
- הרב לוי יצחק שניאורסאהן, תורת לוי יצחק עמ' רכז ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ו.
- ↑ מצווה צה.
- ↑ השגות הרמב"ן על ספר המצוות מצווה ל"ג.
- ↑ מנחת חינוך שם אות ח.
- ↑ רב הונא בשם רב - זבחים סא, א.
- ↑ ראה מסכת שבת דף נה, א: "ומזבח הנחושת מי הוה?!". ובמסכת זבחים דף נט, ב - ס, א.
- ↑ "וַיַּ֙עַשׂ֙ מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ"(דברי הימים-ב ד, א).
- ↑ ראה מצודת דוד ומלבי"ם שם רש"י במסכת שבת המובא להלן ובמסכת זבחים דף ס, א דיבור המתחיל "הכי קאמר וכו'" אמנם ראה גם רד"ק במלכים שם (בעת בניין הבית בנה מנחושת, ובעת חנוכת הבית הוסיף (לשיטה אחת בזבחים שם) מזבח אבנים).
- ↑ שלטי גבורים [דרוש מקור] הובא בתורה שלמה לר"מ כשר.
- ↑ פירוש הרלב"ג מלכים-א פרק ח פסוק סד.
- ↑ דברי הימים שם.
- ↑ מסכת מידות פרק ג, משנה א.
- ↑ זבחים שם.
- ↑ זבחים סב, א.
- ↑ 15.0 15.1 שמות כ, כא.
- ↑ מכילתא דרשב"י.
- ↑ משנה מדות פרק א משנה ו.
- ↑ מכילתא, זבחים נח, א.
- ↑ ונפסק להלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה יג.
- ↑ שמות כ, כב.
- ↑ מכילתא
- ↑ פירוש הרמב"ן על הפסוק
- ↑ לשיטת הרמב"ן ייתכן שהוא רשות בלבד ואינו חובה רק עד בית המקדש
- ↑ שמות כז ח: "נבוב לוחות".
- ↑ רלב"ג על שמות כ"ז ח.
- ↑ דברים כז, ו.
- ↑ מכילתא
- ↑ הובאו בהלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה י"ג וי"ד
- ↑ משנה מדות פרק ג משנה ד.
- ↑ רמב"ם שם, תוספת סוכה סוף דיבור המתחיל שכל.
- ↑ הלכות בית הבחירה לרמב"ם ב, ו-ח
- ↑ מאירי כתובות קו, ב (בסופו).
- ↑ דברי הימים-ב ג, א
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל עמוד 68.
- ↑ כל הערך עד כאן נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). חב"ד אינפו
- ↑ תורת מנחם
- ↑ ראה זהר אמור קה, א ובאוה"ח שם. פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק יג מערכת מזבח. מאורי אור מערכת מזבח סעיף נ"ד.
- ↑ 38.0 38.1 פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק א מערכת אשה. מאורי אור מערכת אשה אות קכח וביאיר נתיב שם. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד עמ' נו.
- ↑ בראשית ג, טז.
- ↑ ראה סוטה יז, א. זהר בראשית מח, ב. ראה גם ביאורי הזהר נח ז, ב.[38].
- ↑ ראה תורת כהנים ויקרא א, ז. מסכת עירובין סג, א. מסכת יומא כא, ב.
- ↑ מסכת גיטין צ, ב.
- ↑ מלאכי ב, יג.
- ↑ תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |