לוחות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
(139 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]] | [[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]] | ||
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוקים [[עשרת הדיברות]]. | |||
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב אמה, עליהם | |||
== קבלת הלוחות מה' == | == קבלת הלוחות מה' == | ||
{{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}} | |||
בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}. | |||
{{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז"ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות. | |||
במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק|צדיקים]], כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. | |||
במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}} | |||
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}. | |||
ב[[י"ז בתמוז]] [[ב'תמ"ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו. | |||
(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]]. | |||
== צורת הלוחות == | |||
גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] על [[פרשת כי תשא]], רבי אברהם ברדקי, רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, רבי [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי, רבי [[ניסים קרליץ]], רבי חיים פנחס שיינברג, רבי יששכר-דוב גולדשטיין, רבי [[שלמה זלמן אויערבך]] ורבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]). בשיחה ציין הרבי גם:"שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "ביכורי אליהו" כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]] ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}. | |||
המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]]. | |||
[[ | |||
היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} שאין "מרובע" מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות, | |||
כגון: | |||
א.מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בריות]]{{הערה|לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראה במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ}}. | |||
ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ"ל של הרבי}}. | |||
ג. הרבי כותב {{הערה|באגרת הנ"ל}} ש'גם בבריות - רק מרובע מכל הצדדים וכל שטחיו חלקים אין מששת ימי בראשית, אבל יש מרובע... שאחד, עכ"פ, משטחיו אינו חלק (ירוש' שם)'. והרי הלוחות לא היה המשטח שלהם חלק כי האותיות בלוחות היו חור במשטח של הלוחות. | |||
ד. אולי יש לתרץ שאמנם 'אין מרובע מששת ימי בראשית' אך מכיוון שהלוחות נוצרו ב'ערב שבת בין השמשות' זה כבר לא כלול בששת ימי בראשית {{הערה|ראה באגרת הרבי הנ"ל שחוקר על הזמן שלגביו נאמר שאין מרובע: 'ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהי' גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים הן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.'}} | |||
===התייחסות מהרבי במשך השנים=== | |||
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]] | |||
[[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]] | |||
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו. | |||
== | |||
עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות{{הערה|ראו את מכתביו של הרבי למרת בתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב"בול" של הרשת מ[[כ"ה סיוון]] [[תשכ"ב]], ולרב [[קלמן כהנא]] מ[[י"ב שבט]] [[תשכ"ז]].}} , כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון{{הערה|ראו מכתב הרבי לרב [[שלום דובער ריבקין]] מ[[כ"ט שבט]] [[תשכ"א]]:"ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]])".}}. | |||
בהזדמנות כאשר שלח הרב [[יעקב בריסקי]] ראש ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]", תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות. | |||
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות. מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך. | |||
" | |||
הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] דאג לאחר השיחה, להסתובב בעשרות בתי כנסת ולשנות את צורת הלוחות למרובעים ב[[פרוכת]], באישורו של ה[[גבאי]]. | |||
לאחר חג השבועות [[תשמ"א]] נערכה הכנסת [[ספר תורה הכללי]] של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], כיון שהכתר לספר תורה נרכש עוד קודם שיחת הרבי בפומבי על צורת הלוחות, נחרטו עליו לוחות עגולים, ובשעה שהרבי עלה לתורה בספר בפעם הראשונה{{הערה|ההכנסה נערכה בקנדה ביום ראשון, וליום שני הביאו אותו ל-770 לקריאת התורה והרבי עלה בו.}} נעץ הרבי מבט ממוסך בכתר, ולאחר התפילה בירר הרבי מי התורם{{הערה|הרב [[אליעזר ליין]].}} ואמר שלפי מה שהתבונן ניתן לתקן בקלות מבלי שהכתר יהרס, וכיון שמדובר בתורם שיקבל את הדברים, הרי שיאמרו לו לתקן{{הערה|על פי מכתבו של הרב [[יהושע מונדשיין]].}}. | |||
ב[[ | בשיחה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], עורר הרבי על כך שוב, באומרו:{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}, הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}. | ||
באותה שנה יצא על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]] החוברת "[[על חטא העיגול]]" בעריכתו של ר' [[יחזקאל סופר]]. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ. | |||
מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי{{הערה|ניתן להבחין בכך בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.}}, ובמקומות רבים שונו צורת הלוחות{{הערה|[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות] באתר {{חב"ד און ליין}}, [https://chabad.info/news/927658/ סמל הרבנות הדתית שדרות] {{אינפו}}, הרב [[נחום דוב ברייאר]] הורה בשנת [[תשפ"א]] להחליף את צורת הלוחות העגולות למרובעות בכל בתי הכנסיות ובכל פרסומי הארגון של חסידותו, קדם לכך מכתב של הרב [[ברל לזר]] אליו בנושא באותה שנה. ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב [[שייע דייטש]] 'רגעי השבוע' מערב שבת [[פרשת נשא]] [[תשפ"ד]], [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].}}. | |||
בשנת [[תשמ"ג]] ניסו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול לקראת [[חנוכה]] הנפקת מטבעות שמצידם האחד יופיעו סמלים יהודיים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע שבין הסמלים היהודיים יופיע צורת לוחות-הברית. הרבי הגיב על הצעה זו:{{ציטוטון|הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])}}. | |||
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל{{הערה|[https://chabad.info/news/33196/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות].}}, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/הרבנות-הראשית-ריבעה-את-לוחות-הברית/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סייעה. | |||
הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא. | |||
לבית כנסת בירושלים ששינה את צורת הלוחות החצי עגול למלבן, הורה הרבי לשנות למרובע, עם זאת שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. | |||
==בתורת החסידות== | |||
{{להשלים}} | |||
הרבי הסביר שהסיבה ש[[חטא העגל]] והלוחות האחרונות נכתבו ב[[פרשת כי תשא]] כהמשך ללוחות הראשונות כך שנראה הדבר שהם משהו "אחד", למרות שמדובר לכאורה בשני עניינים הפכיים ולא קשורים, זאת משום ששלושת הדברים האלו הינם מסמלים את שלושת השלבים בעלייה של בני ישראל: הלוחות הראשונות מבטאים את העלייה של בני ישראל, חטא העגל מסמל את הירידה לצורך עלייה - שמובילה לשלימות של הכול - הלוחות האחרונות{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]].}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4 | |||
*הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24 | |||
*'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה | |||
*'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2 | |||
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''לוחות מרובעים''', בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 9 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן] | *{{אוצר החכמה|יחזקאל סופר|על חטא העיגול|629099}} | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר {{שטורעם}} {{PDF}} | |||
*הרב מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d0/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%92.pdf לוחות מרובעים]''', בתוך גליון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"ג 1499 עמוד 14 | |||
*'''[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}} | |||
*הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}} | |||
*'''[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות]''' - מתוך הערך "[[לוחות הברית]]" (ערך זה) עם צילום מסך מאתר [[חב"דפדיה]] - {{אינפו}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:הלכה | [[קטגוריה:הלכה]] |
גרסה אחרונה מ־12:28, 16 ביוני 2024
לוחות הברית, הם לוחות אבן בגודל אמה על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוקים עשרת הדיברות.
קבלת הלוחות מה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
" | חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות: בלוחות עצמן - הראשונות מעשה אלקים, השניות
במעלת בני ישראל - בלוחות הראשונות צדיקים, כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, בשניות בעלי תשובה. במעלת משה - במתן תורה ניתן למשה אלף אורות במתנה, ובחטא העגל ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק בשבת נותנים לו כדאיתא בפרי עץ חיים). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן הלכות מדרש אגדות כו', כפלים לתושיה כדאיתא בנדרים (כב. ב), וקירון עור פני משה. |
" |
כשעלה משה למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות[1].
בי"ז בתמוז ב'תמ"ח ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל בחטא העגל, שבר את הלוחות. בראש-חודש אלול חצב משה - על-פי ציווי הקדוש ברוך הוא - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.
(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות בארון הברית.
צורת הלוחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
גדולי ישראל רבים[3] שבראשם הרבי ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן בש"ס ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים [4], וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא[5] נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון[6], ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם[7][8].
המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מהנצרות[9], ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל לגוי, שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ביהדות.
היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות[10], על פי הנכתב בתלמוד הירושלמי[11] שאין "מרובע" מששת ימי בראשית ובפרקי אבות[12] נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות, כגון:
א.מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק בבריות[13].
ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית [14].
ג. הרבי כותב [15] ש'גם בבריות - רק מרובע מכל הצדדים וכל שטחיו חלקים אין מששת ימי בראשית, אבל יש מרובע... שאחד, עכ"פ, משטחיו אינו חלק (ירוש' שם)'. והרי הלוחות לא היה המשטח שלהם חלק כי האותיות בלוחות היו חור במשטח של הלוחות.
ד. אולי יש לתרץ שאמנם 'אין מרובע מששת ימי בראשית' אך מכיוון שהלוחות נוצרו ב'ערב שבת בין השמשות' זה כבר לא כלול בששת ימי בראשית [16]
התייחסות מהרבי במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות 'מסיבות שבת', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.
עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות[17] , כאשר היה אחראי על הוצאת ה"שיחות לנוער" שיצאו לאור בחיי אדמו"ר הריי"צ. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון[18].
בהזדמנות כאשר שלח הרב יעקב בריסקי ראש ישיבת "חנוך לנוער", תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות.
בשנת תשמ"א[19] דיבר הרבי באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות. מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב מיכאל טייטלבוים, מנהל מוסדות 'אהלי תורה' בקראון הייטס, על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.
הרב מנחם בן ציון וילהלם דאג לאחר השיחה, להסתובב בעשרות בתי כנסת ולשנות את צורת הלוחות למרובעים בפרוכת, באישורו של הגבאי.
לאחר חג השבועות תשמ"א נערכה הכנסת ספר תורה הכללי של בית רבקה, כיון שהכתר לספר תורה נרכש עוד קודם שיחת הרבי בפומבי על צורת הלוחות, נחרטו עליו לוחות עגולים, ובשעה שהרבי עלה לתורה בספר בפעם הראשונה[20] נעץ הרבי מבט ממוסך בכתר, ולאחר התפילה בירר הרבי מי התורם[21] ואמר שלפי מה שהתבונן ניתן לתקן בקלות מבלי שהכתר יהרס, וכיון שמדובר בתורם שיקבל את הדברים, הרי שיאמרו לו לתקן[22].
בשיחה בשמחת תורה תשמ"ב, עורר הרבי על כך שוב, באומרו:"לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא", הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: "מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא".
באותה שנה יצא על ידי צעירי אגודת חב"ד באה"ק סניף נחלת הר חב"ד בהנהלת הרב ליפא קורצווייל החוברת "על חטא העיגול" בעריכתו של ר' יחזקאל סופר. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.
מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי[23], ובמקומות רבים שונו צורת הלוחות[24].
בשנת תשמ"ג ניסו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש לפעול לקראת חנוכה הנפקת מטבעות שמצידם האחד יופיעו סמלים יהודיים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע שבין הסמלים היהודיים יופיע צורת לוחות-הברית. הרבי הגיב על הצעה זו:"הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך הש"ס)".
בשנת תשע"ה, בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל[25], שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות[26], כמו כן בכ"ד סיון ה'תשע"ט במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סייעה.
הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו)[27], ואף הורה לעורכים של גליון 'משיח טיימס' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.
לבית כנסת בירושלים ששינה את צורת הלוחות החצי עגול למלבן, הורה הרבי לשנות למרובע, עם זאת שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הסביר שהסיבה שחטא העגל והלוחות האחרונות נכתבו בפרשת כי תשא כהמשך ללוחות הראשונות כך שנראה הדבר שהם משהו "אחד", למרות שמדובר לכאורה בשני עניינים הפכיים ולא קשורים, זאת משום ששלושת הדברים האלו הינם מסמלים את שלושת השלבים בעלייה של בני ישראל: הלוחות הראשונות מבטאים את העלייה של בני ישראל, חטא העגל מסמל את הירידה לצורך עלייה - שמובילה לשלימות של הכול - הלוחות האחרונות[28].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן, לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4
- הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, הלוחות, סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24
- דבר מלכות כי תשא, ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה
- שבת טיש פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2
- הרב מרדכי מנשה לאופר, לוחות מרובעים, בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 9
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יחזקאל סופר, על חטא העיגול, באתר אוצר החכמה
- נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?, מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב פרץ בלוי - אתר
- הרב מנשה לאופר, לוחות מרובעים, בתוך גליון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"ג 1499 עמוד 14
- "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות
- הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?
- ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות - מתוך הערך "לוחות הברית" (ערך זה) עם צילום מסך מאתר חב"דפדיה - .
הערות שוליים
- ↑ אבות פ"ה מ"ו.
- ↑ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות? ב.
- ↑ רבינו בחיי על פרשת כי תשא, רבי אברהם ברדקי, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב, רבי דוב פוברסקי, המקובל רבי שריה דבליצקי, רבי ניסים קרליץ, רבי חיים פנחס שיינברג, רבי יששכר-דוב גולדשטיין, רבי שלמה זלמן אויערבך ורבי יעקב ישראל קנייבסקי (ראה כאן). בשיחה ציין הרבי גם:"שישנו רב מסויים בבאר שבע - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא, בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון בית משיח[2] שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "ביכורי אליהו" כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.
- ↑ אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)
- ↑ בבא בתרא דף יד, א.
- ↑ ראה תמונה.
- ↑ שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב.
- ↑ כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10.
- ↑ רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.
- ↑ רבי ישראל יעקב פישר אבן ישראל, סימן נ"ז.
- ↑ מסכת שביעית, פ"ו, ומסכת נדרים, פ"ה.
- ↑ פ"ה.
- ↑ לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראה במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ
- ↑ סעיף א באגרת הקודש הנ"ל של הרבי
- ↑ באגרת הנ"ל
- ↑ ראה באגרת הרבי הנ"ל שחוקר על הזמן שלגביו נאמר שאין מרובע: 'ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהי' גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים הן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.'
- ↑ ראו את מכתביו של הרבי למרת בתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב"בול" של הרשת מכ"ה סיוון תשכ"ב, ולרב קלמן כהנא מי"ב שבט תשכ"ז.
- ↑ ראו מכתב הרבי לרב שלום דובער ריבקין מכ"ט שבט תשכ"א:"ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=שיחות לנוער באידיש)".
- ↑ בשבת פרשת תשא.
- ↑ ההכנסה נערכה בקנדה ביום ראשון, וליום שני הביאו אותו ל-770 לקריאת התורה והרבי עלה בו.
- ↑ הרב אליעזר ליין.
- ↑ על פי מכתבו של הרב יהושע מונדשיין.
- ↑ ניתן להבחין בכך בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.
- ↑ "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות באתר , סמל הרבנות הדתית שדרות , הרב נחום דוב ברייאר הורה בשנת תשפ"א להחליף את צורת הלוחות העגולות למרובעות בכל בתי הכנסיות ובכל פרסומי הארגון של חסידותו, קדם לכך מכתב של הרב ברל לזר אליו בנושא באותה שנה. ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב שייע דייטש 'רגעי השבוע' מערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].
- ↑ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות.
- ↑ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית .
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו.
- ↑ דבר מלכות כי תשא.
בית המקדש | ||
---|---|---|
בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל |