טבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (←מוסדות חב"ד בעיר: קישורים פנימיים) |
||
| (45 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: טבריה1.jpg | {{קהילת חב"ד | ||
{{ארבעת ערי הקודש}} | |עיר=טבריה | ||
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|250px|טבריה במבט אוירי]] | |||
''' | |מדינה=[[ארץ ישראל]] | ||
|מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]) | |||
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]] | |||
}} | |||
{{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (בלשון הגמרא ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)}}) היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת. | |||
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]]. | טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]]. | ||
גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]]. | גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]] הקדוש. | ||
==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר== | |||
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר== | |||
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]] | [[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]] | ||
| שורה 15: | שורה 18: | ||
==בתי חב"ד בעיר== | ==בתי חב"ד בעיר== | ||
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום | [[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום [[לימוד הרמב"ם|לימוד]] [[הרמב"ם]] בקברו]] | ||
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]] | [[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]] | ||
* שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]]. | |||
* מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר. | |||
* בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם ב[[תשס"ה]]. | |||
* בית הכנסת חב"ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב | |||
* טבריה עילית - מנהל: הרב [[עמרי בן עקיבא]]. הוקם ב[[תשס"ו]]. | |||
מנהל: הרב יוסף קרמר, | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
*חמישה בתי כנסת חב"ד. | |||
*גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר | |||
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק. | |||
*[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ט]] והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | |||
*בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע"ח]]. | |||
*ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש. | |||
*חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב. | |||
מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות. | |||
==ציון ה[[רמב"ם]]== | |||
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. | |||
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. | |||
==בית העלמין היהודי העתיק== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]}} | |||
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש. | |||
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה. | |||
השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת [[תק"ד]] ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד. | |||
בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]], ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק. | |||
בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב [[שלמה זלמן וילנר]], רבי [[יהודה ליב סלונים]], הרב [[משה רובינסון]] וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם. | |||
== טבריה והגאולה == | == טבריה והגאולה == | ||
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] | {{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}} | ||
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא [[אליהו הנביא]] לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש"א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}} | ||
==מפתח העיר== | ==מפתח העיר== | ||
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד | בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה. | ||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה] | *[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה] | ||
{{ערים בישראל}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:טבריה]] | ||
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | ||
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] | ||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־14:52, 13 ביוני 2024
| טבריה | |
|---|---|
| |
| עיר | טבריה |
| מדינה | ארץ ישראל |
| מוסדות | חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק) |
| שלוחים מרכזיים | הרב יוסף קרמר |
| ארבעת ערי הקודש | |
|---|---|
|
טבריה (בלשון הגמרא ההיגוי: טִבַרְיַא[1]) היא עיר בצפון ישראל, טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת.
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף לירושלים, חברון וצפת.
גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם רבי יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא, הרמב"ם ורבינו השל"ה הקדוש.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר
ביום ראשון, ה' במנחם אב, תרפ"ט. ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'.
בתי חב"ד בעיר
- שליח ראשי: הרב יוסף קרמר, הגיע לעיר בתשמ"ח.
- מורדות טבריה - מנהל הרב צבי זלמנוב, חתנו של הרב קרמר.
- בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.
- בית הכנסת חב"ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב
- טבריה עילית - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בתשס"ו.
מוסדות חב"ד בעיר
- חמישה בתי כנסת חב"ד.
- גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
- תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת תשע"ה שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
- ישיבת תומכי תמימים. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת תשס"ט והיא סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת תשע"ח.
- ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
- חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.
מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב יוסף קרמר השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.
ציון הרמב"ם
בשנת תשמ"ד - לאחר הכרזת הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם יזם וביצע הרב לוי ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון צעירי אגודת חב"ד.
בית העלמין היהודי העתיק
| ערך מורחב – בית העלמין היהודי העתיק בטבריה |
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.
השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת תק"ד ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.
בעת מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב שלמה זלמן וילנר, רבי יהודה ליב סלונים, הרב משה רובינסון וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.
טבריה והגאולה
בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהייתה בעזרת ישראל והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש
ויש לומר, שכיוון שמשיח יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ואליהו הנביא צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...
מפתח העיר
בחודש אלול תשמ"ג הגיש לרבי, הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את מפתח העיר טבריה.
קישורים חיצוניים
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)