משה רובינסון
ר' משה רובינסון (? - כ"ג טבת תש"ט) היה מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' בן ציון רובינסון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"צ.
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית תומכי תמימים ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורביץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.
התחתן עם מרת בת שבע[1] בת ר' יחיאל רבינוביץ.
בבריחה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה, והוא נפטר בכ"ג טבת תש"ט. נטמן בבית עלמין העתיק טבריה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת דאבא, אשת ר' משה יצחק פורסט, שליח הרבי בהולנד.
- בתו, מרת חיה סימא, אשת ר' יוסף הומינער, קראון הייטס.
גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח יקותיאל דובער קלמנסון.
- אחיו, ר' בערל רובינסון.
- אחותו, מרת לאה, אשת המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
- אחותו, מרת רבקה, אשת ר' יהושע קארף.
- אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו.
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' יקותיאל דובער קלמנסון, וילדה ממנו מספר ילדים.