ה' מלך: הבדלים בין גרסאות בדף
(←עניינם) |
מ (←מקור: ויקיזציה) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{חלונית | ||
'''ה' | |כותרת=ה' מלך | ||
== | |רוחב=30% | ||
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד{{הערה|סדר הפסוקים - לקו"ש חי"ד עמ' 227.}} | |תוכן=ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד | ||
{{ציטוט|תוכן=יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד''' הינם פסוקים הנאמרים לאחר מזמור [[הודו לה' קראו בשמו|הודו]], ובעוד מקומות שונים ב[[תפילה]]. | |||
==מקור== | |||
המשפט מורכב מצירוף הפסוק "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" החותם את [[שירת הים]]{{הערה|[[ספר שמות]] טו, יח.}}, עם תחילת הפסוקים "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ"{{הערה|[[תהלים]] י, טז.}} ו"ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים"{{הערה|[[תהלים]] צז, א.}}. | |||
רבנו מבחיי כותב{{הערה|במדבר ו' כ"ז.}} בפירושו על פסוקי 'ה' מלך', כי מחברים את הפסוקים למזמור אחד, בכדי לרמוז שלשה חלקי הזמן שהם הוה, היה ויהיה, ומזמור זה אינו פסוק אחד כי אם פסוקים מפוזרים המצויים ב[[תהלים]] בסדר הזה. | |||
==מעלתם== | |||
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד{{הערה|סדר הפסוקים - לקו"ש חי"ד עמ' 227.}}, וכן כמבואר בתניא{{הערה|פרק ל"ג}}: | |||
{{ציטוט|תוכן=יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.|מקור=ספר ה[[תניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]|מרכאות=כן}} | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" [[תקס"ו]]{{הערה|ח"א}}, שפירוש 'שרה'{{הערה|ראה לקו"ת להאריז"ל חיי שרה כג, ב.}} היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות | [[אדמו"ר הזקן]] כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" [[תקס"ו]]{{הערה|ח"א}}, שפירוש 'שרה'{{הערה|ראה לקו"ת להאריז"ל חיי שרה כג, ב.}} היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות של אצילות. | ||
ב[[מכתב כללי]], כותב [[הרבי]]{{הערה|[[תורת מנחם]], ט ,[[תשי"ג]], חלק ג'}}, שרק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו של האדם, שבהם משתווה ל[[חי]], [[צומח]] ואפילו [[דומם]], מזככם ומגביה אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!". | ב[[מכתב כללי]], כותב [[הרבי]]{{הערה|[[תורת מנחם]], ט ,[[תשי"ג]], חלק ג'}}, שרק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו של האדם, שבהם משתווה ל[[חי]], [[צומח]] ואפילו [[דומם]], מזככם ומגביה אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!". | ||
ב[[שיחה|שיחת]] [[פרשת תולדות]], [[שבת מרכים]] של [[חודש כסלו]], [[תשי"ז]]{{הערה| תורת מנחם, יח , תשי"ז , חלק א'}}, אומר הרבי שהפסוק | |||
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת [[אור אין סוף]] בלי גבול, ולכן ההתהוות שמבחינת מלכות היא בבחינת בלי גבול, והגם שהנבראים הם בעל גבי והיה צריך לומר, הגבלה במציאותם הרי הם בבחינת בלי גבול. | |||
בתניא{{הערה|שער היחוד והאמונה, פרק ז.}} מבואר כי בבחית זמן "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", נמצא שחיות המקום וכן חיות הזמן והתהוותם מאין ליש וקיומם כל זמן קיומם הוא ממדת מלכותו יתברך, ושם אדנות ברוך הוא, ולפי שמדת מלכותו יתברך מיוחדת במהותו ועצמותו, בתכלית היחוד כמו שיתבאר הלכך גם בחינת המקום והזמן בטילים במציאות ממש לגבי מהותו ועצמותו יתברך כביטול אור השמש בשמש וזהו שילוב שם אדנות בשם הוי"ה, כי שם הוי"ה מורה שהוא למעלה מן הזמן שהוא היה הוה ויהיה ברגע א' כפי שכתוב{{הערה|בר"מ [[פרשת פנחס]].}} וכן למעלה מבחינת מקום כי הוא מהוה תמיד את כל בחינת המקום כולו מלמעלה עד למטה ולד' סטרין. | |||
ה' מלך ה' מלך ה' | |||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר{{הערה|פירוש המילות, קד, ג.}}, שהפסוק בתהלים{{הערה|קד,ג.}}"'''ה' מלך'''" הינו בחינת אור אין סוף דאצילות, שהוא כמו "'''ה' מלך''' גיאות לבש" לבש ה' עוז, שהוא ה[[תורה]] עכשיו של מלך במשפט, וכן "'''ה' ימלוך לעולם ועד'''", בבחינת זו"נ דאצילות והוא מה שכתוב בדניאל, ועל ידי "יתיב... מלכותיה", מלכות עלם שהוא בחינת כתר שם טוב של [[משיח]] למטה שלמעלה גם מכתר מלכות של דוד למעלה עכשיו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2728&CategoryID=815 ה' מלך]''' באתר חב"ד | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2728&CategoryID=815 ה' מלך]''' באתר חב"ד | ||
{{תפילה}} | |||
{{הלכה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:16, 7 בפברואר 2024
ה' מלך
|
|---|
|
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד |
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הינם פסוקים הנאמרים לאחר מזמור הודו, ובעוד מקומות שונים בתפילה.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשפט מורכב מצירוף הפסוק "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" החותם את שירת הים[1], עם תחילת הפסוקים "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ"[2] ו"ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים"[3].
רבנו מבחיי כותב[4] בפירושו על פסוקי 'ה' מלך', כי מחברים את הפסוקים למזמור אחד, בכדי לרמוז שלשה חלקי הזמן שהם הוה, היה ויהיה, ומזמור זה אינו פסוק אחד כי אם פסוקים מפוזרים המצויים בתהלים בסדר הזה.
מעלתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד[5], וכן כמבואר בתניא[6]:
יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" תקס"ו[7], שפירוש 'שרה'[8] היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות של אצילות.
במכתב כללי, כותב הרבי[9], שרק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו של האדם, שבהם משתווה לחי, צומח ואפילו דומם, מזככם ומגביה אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!".
בשיחת פרשת תולדות, שבת מרכים של חודש כסלו, תשי"ז[10], אומר הרבי שהפסוק ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת אור אין סוף בלי גבול, ולכן ההתהוות שמבחינת מלכות היא בבחינת בלי גבול, והגם שהנבראים הם בעל גבי והיה צריך לומר, הגבלה במציאותם הרי הם בבחינת בלי גבול.
בתניא[11] מבואר כי בבחית זמן "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", נמצא שחיות המקום וכן חיות הזמן והתהוותם מאין ליש וקיומם כל זמן קיומם הוא ממדת מלכותו יתברך, ושם אדנות ברוך הוא, ולפי שמדת מלכותו יתברך מיוחדת במהותו ועצמותו, בתכלית היחוד כמו שיתבאר הלכך גם בחינת המקום והזמן בטילים במציאות ממש לגבי מהותו ועצמותו יתברך כביטול אור השמש בשמש וזהו שילוב שם אדנות בשם הוי"ה, כי שם הוי"ה מורה שהוא למעלה מן הזמן שהוא היה הוה ויהיה ברגע א' כפי שכתוב[12] וכן למעלה מבחינת מקום כי הוא מהוה תמיד את כל בחינת המקום כולו מלמעלה עד למטה ולד' סטרין.
אדמו"ר הצמח צדק מבאר[13], שהפסוק בתהלים[14]"ה' מלך" הינו בחינת אור אין סוף דאצילות, שהוא כמו "ה' מלך גיאות לבש" לבש ה' עוז, שהוא התורה עכשיו של מלך במשפט, וכן "ה' ימלוך לעולם ועד", בבחינת זו"נ דאצילות והוא מה שכתוב בדניאל, ועל ידי "יתיב... מלכותיה", מלכות עלם שהוא בחינת כתר שם טוב של משיח למטה שלמעלה גם מכתר מלכות של דוד למעלה עכשיו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה' מלך באתר חב"ד
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.