ברכות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==הלכות שונות== | ==הלכות שונות== | ||
{{מקורות|פסקה=כן}} | {{מקורות|פסקה=כן}} | ||
בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"{{הערה|לקווי שיחות חכ"ט עמ' 403.}}. | |||
מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות. | מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
== חגירת אבנט == | == חגירת אבנט == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר על הנהגת אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלברכת השחר לא נהג לחגור אבנט ונהג להביט בחלון. הרבי ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד במקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה בכוחו לומר ברכות השחר לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"{{הערה|שיחות קודש תשי"ב (הוצאה חדשה) עמ' 235 ואילך.}}. | |||
באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], | באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת [[גארטל|אבנט]]{{הערה|לקווי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.}}. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 2 בשם ריל"ג.}}, אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן. | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
גרסה מ־23:15, 24 באוגוסט 2023
ברכות השחר הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים לברך בבוקר.
נוסח הברכות
מברכים על פי הנוסח אשר ייסד אדמו"ר הזקן, הנודע בשם נוסח האר"י.
המתפלל בנוסח האר"י מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה.
הלכות שונות
בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"[1].
מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות.
את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.
מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה.
חגירת אבנט
אדמו"ר הריי"צ סיפר על הנהגת אביו אדמו"ר הרש"ב שלברכת השחר לא נהג לחגור אבנט ונהג להביט בחלון. הרבי ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד במקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה בכוחו לומר ברכות השחר לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"[2].
באחד ממכתבי רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט[3]. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר[4], אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן.