כוס של אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " אליהו הנביא" ב־" אליהו הנביא") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו | [[קובץ:מיכאל שוורץ עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האומן [[מיכאל שוורץ]] מגיש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] כוס של אליהו הנביא שיצר. ]] | ||
'''כוס של אליהו''' היא כוס יין שמנהג ישראל למוזגה ב[[ליל הסדר]] קודם פתיחת הדלת לאמירת "שפוך חמתך", בעת מזיגת הכוס הרביעית למסובים שעליה גומרים את ה[[הלל]]. | |||
"נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של [[אליהו הנביא]]"{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סוף סימן תפ.}}. | |||
פתיחת הדלת היא "כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבוא [[משיח]] וישפוך חמתו על הגויים". טעם המנהג שלא לנעול את הדלתות בלילה זה "כי הוא ליל שימורים .. להוציאם מגלות הזה ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ומצא לקראתו במהרה .. ויש באמונה זו שכר גדול". | |||
==עניינה של הכוס בדורותינו== | ==עניינה של הכוס בדורותינו== | ||
[[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב"ם]], | [[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב"ם]], שהייתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר ל[[גאולה]] ואור ה[[אמונה]] ב[[ביאת המשיח]] מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של [[אליהו הנביא]] והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר{{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1NkmUplGm845jnaxDr8QRdq_oBw8nWriB/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק כז עמ' 48 שיחה לחג הפסח].}}. | ||
לעומת [[אחרונים]] אחרים{{הערה|ספר טעמי המנהגים (ח"א עניני פסח) סי' תקנא בשם הגר"א. ושם שמכיוון שיש מחלוקת בגמרא בדבר שתיית כוס חמישית ולא נפסקה הלכה בדבר, מחמת הספק מוזגים כוס חמישית אך לא שותים אותה. ומטעם זה נקראת כוסו של אליהו לבטא שכשיבוא אליהו יתרץ ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה. הסבר זה הובא בלקו"ש הנ"ל אך שם ביאר הרבי שלפי דברי אדמו"ר הזקן יש לבאר העניין באופן אחר.}} שכתבו שטעם מזיגת כוסו של אליהו הוא עניין הכוס החמישית והיא כנגד "והבאתי"{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רפה.}}. | |||
[[הרבי]] כותב{{הערה|שם=הגש"פ|הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה כוסו.}} בטעם מזיגת כוס של אליהו כי אליהו הוא המעיד שישראל מקיימים את מצוות [[ברית מילה|מילה]]{{הערה|על פי מה שכתוב בפרקי דרבי אלעזר פרק כ"ט.}} שמעכבת באכילת הפסח ככתוב "וכל ערך לא יאכל בו"{{הערה|הר"מ חאגיז בז' ברכת אליהו.}}. | |||
הרבי מבאר שיש להמתיק את האמור על פי מה שכתוב שבלילה זה מלו ישראל את עצמם{{הערה|שמות רבה פי"ט ה.}}, ואף שהלכה היא שאין מלים אלא ביום, יש לומר בפשטות שדין זה התחדש לאחר [[מתן תורה]]{{הערה|תוד"ה מר, יבמות עב, ב.}}. | |||
הרבי מקשה שלטעם האמור היה צריך למזוג כוס זה בתחילת הסדר, ועל כל פנים לפני אכילת ה[[אפיקומן]] שהוא זכר ל[[קרבן פסח]]. | |||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת "כוס חמישי" בדורנו - "שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל" {{הערה|1=[[המלך במסיבו]], א, עמ' קלו-קלז. [[אגרות-קודש]], כא, עמ' רד.}} | הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת "כוס חמישי" בדורנו - "שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל"{{הערה|1=[[המלך במסיבו]], א, עמ' קלו-קלז. [[אגרות-קודש]], כא, עמ' רד.}} | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו"רים בזה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 41, מהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים.}}. | |||
===זמן מזיגת הכוס=== | ===זמן מזיגת הכוס=== | ||
מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון{{הערה|1=[[ספר המנהגים]], מהגש"פ מאד"ש. והוא מ[[ספר השיחות]] [[תש"ג]], עמ' 58.}} אך [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו חלוקה | מזיגת כוסו של אליהו - אחר [[ברכת המזון]], חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון{{הערה|1=[[ספר המנהגים]], מהגש"פ מאד"ש. והוא מ[[ספר השיחות]] [[תש"ג]], עמ' 58.}} אך [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו חלוקה הייתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,{{הערה|1=בשנים: [[תש"ג]], [[תש"ד]], [[תש"ה]].}}ולפעמים אחריה{{הערה|1=בשנת [[תש"י]].}} וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרב רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].{{הערה|1=[[המלך במסיבו]], ח"א, עמ' קלו-קלז.}}. | ||
לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]]{{הערה|1=א, עמ' 391.}}: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם. | לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב ב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]]{{הערה|1=א, עמ' 391.}}: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם. | ||
| שורה 13: | שורה 29: | ||
פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר{{הערה|1=המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג}} | פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר{{הערה|1=המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג}} | ||
ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה {{הערה|1=שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח"י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. | ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה{{הערה|1=שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח"י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ויש להסתפק האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).}} | ||
הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,{{הערה|1=כן ידוע, וכן מעיד גם הרב [[יוסף יצחק אופן]].}} וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם. | הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,{{הערה|1=כן ידוע, וכן מעיד גם הרב [[יוסף יצחק אופן]].}} וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם. | ||
| שורה 19: | שורה 35: | ||
והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו. | והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו. | ||
{{ | מנהג בית הרב שלאחר אמירת [[לשנה הבאה בירושלים]], האדמו"ר מחזיר ושופך את היין מכוסו של אליהו לבקבוק, וכל המסובין מנגנים בשעה זו את הניגון שעל הפסוק [[ניגון א-לי אתה|א-לי אתה]] ואודך - מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה ואח"כ יאמר.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/116961 כוסו של אליהו]''' סיפור - באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51644 ה"כוס של אליהו" שהועמדה על שלחן הרבי מהר"ש]{{וידאו}} {{שטורעם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | |||
[[קטגוריה:ליל הסדר]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־23:31, 10 בפברואר 2021
כוס של אליהו היא כוס יין שמנהג ישראל למוזגה בליל הסדר קודם פתיחת הדלת לאמירת "שפוך חמתך", בעת מזיגת הכוס הרביעית למסובים שעליה גומרים את ההלל.
"נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא"[1].
פתיחת הדלת היא "כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". טעם המנהג שלא לנעול את הדלתות בלילה זה "כי הוא ליל שימורים .. להוציאם מגלות הזה ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ומצא לקראתו במהרה .. ויש באמונה זו שכר גדול".
עניינה של הכוס בדורותינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי הרמב"ם, שהייתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר לגאולה ואור האמונה בביאת המשיח מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של אליהו הנביא והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר{[2].
לעומת אחרונים אחרים[3] שכתבו שטעם מזיגת כוסו של אליהו הוא עניין הכוס החמישית והיא כנגד "והבאתי"[4].
הרבי כותב[5] בטעם מזיגת כוס של אליהו כי אליהו הוא המעיד שישראל מקיימים את מצוות מילה[6] שמעכבת באכילת הפסח ככתוב "וכל ערך לא יאכל בו"[7].
הרבי מבאר שיש להמתיק את האמור על פי מה שכתוב שבלילה זה מלו ישראל את עצמם[8], ואף שהלכה היא שאין מלים אלא ביום, יש לומר בפשטות שדין זה התחדש לאחר מתן תורה[9].
הרבי מקשה שלטעם האמור היה צריך למזוג כוס זה בתחילת הסדר, ועל כל פנים לפני אכילת האפיקומן שהוא זכר לקרבן פסח.
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת "כוס חמישי" בדורנו - "שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל"[10]
אדמו"ר הריי"צ היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו"רים בזה[11].
זמן מזיגת הכוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזיגת כוסו של אליהו - אחר ברכת המזון, חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון[12] אך אדמו"ר הריי"צ עצמו חלוקה הייתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,[13]ולפעמים אחריה[14] וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרב רבי לוי יצחק שניאורסון.[15].
לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב בספר השיחות תשמ"ט[16]: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם.
פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר[17]
ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה[18]
הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,[19] וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם.
והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו.
מנהג בית הרב שלאחר אמירת לשנה הבאה בירושלים, האדמו"ר מחזיר ושופך את היין מכוסו של אליהו לבקבוק, וכל המסובין מנגנים בשעה זו את הניגון שעל הפסוק א-לי אתה ואודך - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן[20].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כוסו של אליהו סיפור - באתר בית חב"ד
- ה"כוס של אליהו" שהועמדה על שלחן הרבי מהר"ש
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז סוף סימן תפ.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמ' 48 שיחה לחג הפסח.
- ↑ ספר טעמי המנהגים (ח"א עניני פסח) סי' תקנא בשם הגר"א. ושם שמכיוון שיש מחלוקת בגמרא בדבר שתיית כוס חמישית ולא נפסקה הלכה בדבר, מחמת הספק מוזגים כוס חמישית אך לא שותים אותה. ומטעם זה נקראת כוסו של אליהו לבטא שכשיבוא אליהו יתרץ ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה. הסבר זה הובא בלקו"ש הנ"ל אך שם ביאר הרבי שלפי דברי אדמו"ר הזקן יש לבאר העניין באופן אחר.
- ↑ המלך במסיבו ח"א עמ' רפה.
- ↑ הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה כוסו.
- ↑ על פי מה שכתוב בפרקי דרבי אלעזר פרק כ"ט.
- ↑ הר"מ חאגיז בז' ברכת אליהו.
- ↑ שמות רבה פי"ט ה.
- ↑ תוד"ה מר, יבמות עב, ב.
- ↑ המלך במסיבו, א, עמ' קלו-קלז. אגרות-קודש, כא, עמ' רד.
- ↑ ספר המנהגים עמ' 41, מהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים.
- ↑ ספר המנהגים, מהגש"פ מאד"ש. והוא מספר השיחות תש"ג, עמ' 58.
- ↑ בשנים: תש"ג, תש"ד, תש"ה.
- ↑ בשנת תש"י.
- ↑ המלך במסיבו, ח"א, עמ' קלו-קלז.
- ↑ א, עמ' 391.
- ↑ המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג
- ↑ שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח"י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ויש להסתפק האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).
- ↑ כן ידוע, וכן מעיד גם הרב יוסף יצחק אופן.
- ↑ הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה ואח"כ יאמר.