תמונות וציורי רבותינו נשיאנו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "([.]){{ש}}([^א-ת])" ב־"$1 $2") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף! | תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף! | ||
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש... | כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש... | ||
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}. | את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}. | ||
גרסה מ־07:29, 4 בפברואר 2021
לתמונות וציורי רבותינו נשיאנו ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה בציור פני הרב, שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.
לחלק מרבותינו נשיאנו, אדמו"רי חב"ד, ישנם ציורים או תמונות שהגיעו לידינו: אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי. מאדמו"ר המהר"ש אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מהבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ומאדמו"ר האמצעי אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר בחב"ד, אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על הפצת המעיינות או פרנסתו של הצלם.
ציור פני הרב
| ערך מורחב – ציור פני הרב |
ציור פני הרב היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה[1]. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות[2] נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות[3], לפחדים[4] ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה[5].
הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו
במענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ, ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה לו הרבי: "באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ברשותו זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה"[6].
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת אדמו"ר הזקן, שלל הרבי את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול[7].
ציור הבעל שם טוב
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה)[8], אך לא לבעל שם טוב[9]. כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות[10]. ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה[11], ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום שאדמו"ר מוהריי"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב[12].
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב י"ג תיקוני דיקנא, שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת[13].
תמונת המגיד
הרבי אמר[14] כי אין תמונה מהמגיד.
תמונת אדמו"ר הזקן
|
| ערך מורחב – תמונת אדמו"ר הזקן |
כשנסעו אדמו"ר המהר"ש ור' אהרן בליניטשער לפטרבורג בשנת תרט"ו כשלוחי אדמו"ר הצמח צדק לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל[15], נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש[16], באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים[17] שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו (ר' ברוך) מהעיר ליאוזנה, ושנת תקנ"ט (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.
כאשר חזר אדמו"ר המהר"ש לליובאוויטש, סיפר על כך לאביו אדמו"ר הצמח צדק. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת תרי"ט הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.
בשנת תרכ"א נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - הרב חיים שניאור זלמן לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.
בקיץ של שנת תרכ"ב נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור באבנט, העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.
בשנת תרמ"ח פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם הרבנית רבקה (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת תרכ"ב את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים תרכ"ד-תרכ"ה, כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים[18].
תמונת אדמו"ר האמצעי
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין נשיאי חב"ד שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק[19]. הרבי התבטא כי "איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא" גם בדמיון אין בנמצא"[20]
באחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את הוראת חז"ל[21] שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי שמציירים בדמיון את תואר פניו על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל[22] לגבי הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של ראיה (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה עומדכנגדו. (ועד שיהיה לא רק "כאילו עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו ממש!).[23]
תמונת הרבי הצמח צדק
היה צייר גוי[24] שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים[25]. התחכם הצייר ובא בשבת לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר מאמר חסידות כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור בבגדי שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים[26]: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. הרבי ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר[27].
בשנת תרמ"ז שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.
העתק שהיה תלוי בבית רבי שלמה זלמן מקאפוסט, התגלה בשנת תנש"א על ידי הספרן בערל לוין[28] אצל אחד מניניו, במוסקבה ששלח עותק ממנו ל'ספריית ליובאוויטש' ופורסם לציבור.
בשנת תשפ"א גילה ר' יחיאל אופנר בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית ביילא וולס בת אדמו"ר האמצעי, ואחייניתו, בת אחות אשתו של המהרי"ן מניעז'ין, בן הצמח צדק. העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "צמח צדק", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (בכתב אדמו"ר הזקן) "הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ"[29].
ציורי אדמו"ר המהר"ש
לא ידוע לנו על ציור ודאי של אדמו"ר המהר"ש, אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
 |
 |
 |
 |
- ציור הקיים בספריית אגודת חסידי חב"ד. נאמר שהרבי הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות[30].
- בעיתון אלגמיינער ז'ורנאל התפרסם ציור[31] על ידי הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, מה שמתאים לסיפור על ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת תרפ"ט
- אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ[32] והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
בעת היות בעל הגאולה בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף! כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!
.
בעקבות כך אמר הרבי כי ציור פני הרבי המהר"ש היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ[33].
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.
תמונת אדמו"ר הרש"ב
 |
 |
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב בראש השנה תרס"ו ל'תשליך' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה לליובאוויטש ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר[34][35].
בשנת תרע"ט תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה[36]. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב[37][38].
הרבנית חיה מושקא העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב נחום יצחק קפלן צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב אברהם דרייזין כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית[39] - הביעה הרבנית את שביעות רצונה[40]
בשנת תש"פ התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי שלום דובער מרציצה.[41].
תמונת הרבי הריי"צ
בבר המצוה של בערי גוראריה העניקו לו הרבי והרבנית מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.[דרוש מקור]
הציור משנת תר"פ
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ[42]
צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה
בעת שהות הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע תפילת שחרית של שבת, ונכנס לתוך דבקות והתבוננות, כשטלית כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא. במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשהכיפה לראשו, וסידר את הבגד הציצית כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם. הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם[43]
התמונה עם הרב אליעזר סילבר
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב אליעזר סילבר צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב עזריאל זעליג שארפשטיין רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות לט"ו בשבט לכל ילדי ה"חדר" בסינסינטי, והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ[44].
קבלת האזרחות
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.
יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ
הרב משה גרונר היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך. באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה[45].
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח הראיה ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת שמיעה[46].
צילום הרבי
י' שבט תש"ל
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו בהתוועדויות, ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות י' שבט תש"ל נתן הרבי אישור רשמי לצלם יצחק ברז לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."[47].
צילום הרבי בחתונות
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו[48]. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו[49], הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות[50].
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות בחצר 770 בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת[51].
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות[52]. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה)[53].
כשהראה הרב בערל יוניק את אלבום חתונתו לרבנית, התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול הרב חדוקוב שהקריא את הכתובה, ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה בספריית הרבי שבביתו. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו[54]. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.
שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה[55]. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"[56]. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה[57].
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד 'כוס של ברכה', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' לוי יצחק פריידין שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע קריאת התורה".
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את שיעור התניא של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' יואל כהן ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל תניא, השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו[58].
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר בהתוועדות כ'מר חשון תשד"מ בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"חסידות" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי אדמו"ר הרש"ב - "ליגט נישט אין חיצוניות"
ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!
מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...
ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!— התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך
כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן בחול המועד סוכות תשל"ח בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.[59]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קבלת האזרחות • גלריה מיוחדת גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ
- התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי כדוגמתה האיור משנת תר"פ
- תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו ליקוט מאמר מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- שתי תמונות, זיוף אחד מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון המבשר בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.
- תמונות וציורים –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- יחס הרבי לצילום תמונותיו • סקירה מרתקת
- אור פני מלך חיים, סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39
- הרב שמעון אייזנבך, קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ התוועדויות השי"ת עמ' 51,שם עמוד 67, שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.
- ↑ התוועדויות השי"ת עמ' 51,שם עמוד 67
- ↑ אגרות קודש חלק ג' ע' פא
- ↑ אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.
- ↑ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת
- ↑ אגרות קודש חלק י"ח ע' רכ"ו
- ↑ מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד).
- ↑ סקירה באתר חב"ד אינפו .
- ↑ ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London
- ↑ כך כתב הרבי באגרות קודש, כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' תשרי... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס בתל אביב שנת תש"ה עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...
- ↑ שיחות קודש תשכ"ו עמ' 621.
- ↑ התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 531.
- ↑ ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)
- ↑ הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.
- ↑ תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).
- ↑ במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"
- ↑ מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'התמים' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך
- ↑ ב 'רשימות היומן' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם כאן)
- ↑ ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)
- ↑ ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.
- ↑ שבת קה, א.
- ↑ שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539). רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה.
- ↑ הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257
- ↑ ראה ספר השיחות תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...
- ↑ מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.
- ↑ ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."
- ↑ ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמוד רנ"ז
- ↑ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף לקריאה נוספת: מנחם ברונפמן, הציור שעבר בירושה כפר חב"ד גליון מס' 1885
- ↑ כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.
- ↑ ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש
-
- ↑ שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד
- ↑ י' כסלו תשד"מ התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539
- ↑ "בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת הרבי הריי"צ ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, מובא כאן
- ↑ 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".
- ↑ הרב אלישיב קפלון, שבועון כפר חב"ד גיליון 1851 עמוד 67
- ↑ הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'התוועדויות' תש"נ כרך ב עמ' 50 הערה 67 ובספר השיחות תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"
- ↑ אוצר החסידים ארץ הקודש
- ↑ כי העיניים אצל אדמו"ר הרש"ב היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר
- ↑ כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.
- ↑ התמונה
- ↑ התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה
- ↑ התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – תורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
- ↑ התמונה
- ↑ תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו מאמר מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
- ↑ פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד
- ↑ יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק
- ↑ ראה גם ב'מקדש מלך' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".
- ↑ סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.
- ↑ ראה גם ב'מקדש מלך' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].
- ↑ ראה ב'מקדש מלך' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".
- ↑ ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.
- ↑ מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?
- ↑ חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של אדמו"ר הריי"צ בחדר השינה. בית משיח גילון 508
- ↑ הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.
- ↑ ראה שיחת הרבי בהמשך
- ↑ למען ידעו בנים יוולדו פרק ה.
- ↑ באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן
- ↑ יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים.
