סיפור יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כשם שבסיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו היתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות. | כשם שבסיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו היתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות. | ||
גדר סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור והנהגת חירות שב[[מעשה]], אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ב[[יציאת מצרים]] '''מתחיל''' ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא ה[[רמב"ם]] ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה [[הקב"ה]] בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".{{ | גדר סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור והנהגת חירות שב[[מעשה]], אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ב[[יציאת מצרים]] '''מתחיל''' ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא ה[[רמב"ם]] ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה [[הקב"ה]] בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=61 עמ' 48].}} | ||
==בתורת הרבי== | ==בתורת הרבי== | ||
גרסה מ־05:36, 24 באוגוסט 2020
סיפור יציאת מצרים הינה מצווה מהתורה, לספר ביציאת מצרים בליל הסדר.
גדר המצווה
במצוות ליל הסדר ישנם שני חיובים כלליים לזכר יציאת מצרים, המצוה שבדיבור - ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה - פסח מצה ומרור.
תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן על ידי ספור ביציאת מצרים בדיבור, והן על ידי המעשה בלילה זה - אכילת פסח, מצה, ומרור.
מתחיל בגנות ומסיים בשבח
כשם שבסיפור יציאת מצרים בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו היתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות.
גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור והנהגת חירות שבמעשה, אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ביציאת מצרים מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא הרמב"ם ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".[1]
בתורת הרבי
בהגדה של פסח שכתב הרבי לפני הנשיאות, שואל הרבי מה ההבדל בין מצווה זו למצוות זכירת יציאת מצרים בכל יום, ומביא 6 חילוקים ונפקא מינות הלכתיות בין 2 המצוות.
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב עמ' 48.