משתמש:חסיד של הרבי/לשם יחוד: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לשם יחוד''' הוא קטע בתפילה הנאמר לפני | '''לשם יחוד''' הוא קטע בתפילה הנאמר לפני [[ברוך שאמר]], מקורו של הקטע הוא ב[[קבלה]]. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
{{ | אחד מהמקורות הראשונים לאמירת לשם יחוד הוא בדברי [[האריז"ל]]{{הערה|הקדמת תיקוני [[הזוהר]] ג,א}} שם כותב שתוכן הקטע מרומז ב[[ספר הזוהר]]. | ||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
החיד"א כתב{{הערה|מחזיק ברכה או"ח סי' רלא ס"ק א.}} שנכון לומר לשם יחוד קודם כל עשיית מצווה ו[[לימוד תורה]] ודבר זה גורם לאדם התעלות בלימוד. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==תוכן== | |||
תוכן הקטע הוא לכוון את [[אחדות ה'|יחודו ית']] השורר בכל מה שקיים ובכל מה שיהודי עושה, וכן אומרים זאת גם לשם [[תפילה]] ובקשה שאחדותו של ה' תשרור בגילוי אצל כל בני ישראל ושה[[שכינה]] תשרה עליהם. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
[[הרבי]] אומר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], ל"ט, 47}} שאמירת לשם יחוד גורם ל[[יהודי]] שבכל מצווה שהוא עושה יהיה את העניין של "יחוד קוב"ה ושכינתי", אפילו אם הוא לא מצליח להתכוון בייחדו של הקב"ה זה גורם כאילו התכוון ממש{{הערה|[[תניא]], מ"א, נז, ב.}} ודבר זה פועל במשך כל היום כולו. וזוהי גם הסיבה לכך שאומרים את הקטע דווקא בבוקר, ובבוקר גופא בתחילת [[תפילת שחרית]], כדי שזה ישפיע לכמה שיותר זמן. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:02, 4 באוגוסט 2020
לשם יחוד הוא קטע בתפילה הנאמר לפני ברוך שאמר, מקורו של הקטע הוא בקבלה.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד מהמקורות הראשונים לאמירת לשם יחוד הוא בדברי האריז"ל[1] שם כותב שתוכן הקטע מרומז בספר הזוהר.
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
החיד"א כתב[2] שנכון לומר לשם יחוד קודם כל עשיית מצווה ולימוד תורה ודבר זה גורם לאדם התעלות בלימוד.
תוכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוכן הקטע הוא לכוון את יחודו ית' השורר בכל מה שקיים ובכל מה שיהודי עושה, וכן אומרים זאת גם לשם תפילה ובקשה שאחדותו של ה' תשרור בגילוי אצל כל בני ישראל ושהשכינה תשרה עליהם.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אומר[3] שאמירת לשם יחוד גורם ליהודי שבכל מצווה שהוא עושה יהיה את העניין של "יחוד קוב"ה ושכינתי", אפילו אם הוא לא מצליח להתכוון בייחדו של הקב"ה זה גורם כאילו התכוון ממש[4] ודבר זה פועל במשך כל היום כולו. וזוהי גם הסיבה לכך שאומרים את הקטע דווקא בבוקר, ובבוקר גופא בתחילת תפילת שחרית, כדי שזה ישפיע לכמה שיותר זמן.
הערות שוליים
קטגוריה:תפילה