ט"ו בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
(←מנהגים: שינוי תאריך להזכרת הרבי ע"ד המנהג של ברכת שהחיינו בט"ו בשבט) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) (←מנהגים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו שבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%91/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}. | ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו שבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%95-%D7%91%D7%A9%D7%91/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}. | ||
ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך:"לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}. | |||
הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אךף מציין לגמרא{{הערה|תמיד כט ב}} שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל. | |||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
גרסה מ־03:34, 21 במאי 2020
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט"ו בשבט היום החמישה עשר בחודש שבט וראש השנה לאילנות[1].
מנהגים
בשנת תשמ"ז קרא הרבי לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה בתורה, בתפילה ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - אדמו"ר הריי"צ[2]. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד שבעת המינים), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"[3].
ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו שבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו[4].
ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מתנ"ך ומספר הזהר. הרבי כותב על כך:"לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"[5].
הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אךף מציין לגמרא[6] שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל.
אירועים ביהדות
- ה'תר"ח – הרב שלום הלפרין, אדמו"ר מוסלוי, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין, נולד.
- ה'תרכ"ה – הרב משה יהודה לייב פרידמן אדמו"ר מפשקאן ה"פֵּאשְקַנער", מייסד חסידות פשקאן, נינו של רבי ישראל מרוז'ין, נולד.
- תקפ"ג - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.
- תרט"ז - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.
ימי חב"ד
- תר"כ - החלה כתיבת ספר תורה לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב, בעקבות חלומה של מרת רבקה שניאורסון, אשת אדמו"ר המהר"ש.
- ת"ש - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, נשלח לגלות ל'ציאלי לרצות חמש שנות מאסר.
- תש"ב - אדמו"ר הריי"צ חזר משיקאגו ל-770 בניו יורק ללווית אמו מרת שטערנא שרה שניאורסון, אשת אדמו"ר הרש"ב.
- תשל"א - הרבי מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות חסידות חב"ד, ויוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה".
- תשנ"ז - נוסדה ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
- תשמ"ח - ההתוועדות האחרונה של הרבי בימות החול (למעט שיחות שהרבי ממשיך לומר בעומדו על הסטענדער בבימת התפילה).
- תשס"ט - נפתח בית חב״ד למטייל הראשון במרכז אמריקה, באי קוזומל שבמקסיקו, ע״י השליחים הרב דודי כפלין והרב שלומי פלג.
- תשע"א - הרב חיים שלמה דיסקין נבחר כרבה הראשי של קרית אתא.
נולדו
- תקמ"ח - ר' נחמיה מדוברובנה הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - ר' חיים אברהם.
- תש"ז - ר' פנחס נוישטט, ר"מ בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.
נפטרו
- תרי"ב - ר' נחמיה מדוברובנה, הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - ר' חיים אברהם.
- תרט"ו - הרב דובער שניאורסון, בנו של רבי חיים אברהם שניאורי ונכדו של אדמו"ר הזקן.
- תשע"ט - הרב אברהם ליסון, חסיד מקושר ועובד ה' בעל מנגן ומשפיע בבית הכנסת נחום יצחק
במחיצת הרבי
לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט בשבת, התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: תשט"ז, תש"כ, תשכ"ב, תשכ"ג, תשכ"ו, תשל"ו, תש"מ, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ.
בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת תשל"א (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ב; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ד; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ה; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ז; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ח; ליל ט"ו בשבט תשל"ט; ליל ט"ו בשבט תשמ"א; ליל ט"ו בשבט תשמ"ב; ליל ט"ו בשבט תשד"מ; ליל ט"ו בשבט תשמ"ה; ליל ט"ו בשבט תשמ"ח (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות במועדים: יום א' ט"ז שבט תשמ"ט; יום א' י"ד שבט תשנ"ב לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).
לכבוד ט"ו שבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט תשל"א - קונטרס חמשה עשר בשבט תנש"א; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט תשל"ד (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תש"נ); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט תשל"ז (י"ל בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט תשל"ח (י"ל בקונטרס כ"ב שבט תשמ"ט)
בנוסף, בשנת תשל"ד הרבי ערך ביקור ב"מכון חנה" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט תנש"א חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.
קישורים חיצונים
- ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- ועד חיילי בית דוד, קובץ ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט תשע"ג
- 
- טו בשבט תשלט - שיחה מהרבי
- ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים - אתר בית חב"ד.
- מערכת שטורעם, שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, "תני להן פירות טובים וספרי להן סיפורים טובים" - באתר שטורעם
- הרבי מחלק פירות ט"ו בשבט לילדים ● וידאו - באתר
י"ד שבט תשע"ז - מעציץ עד לעץ, מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ לדעת בית הלל וכך נפסק בהלכה.
- ↑ שלשלת היחס עמ' (32)
- ↑ תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300
- ↑ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט
- ↑ לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235
- ↑ תמיד כט ב
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |