ארבעה טורים

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הספר ארבעה טורים הוא אחד מהחיבורים המרכזיים בהלכה, שחובר על-ידי רבי יעקב בן אשר בנו של הרא"ש. מהווה את הבסיס במבנה ובתוכן לחיבורי ההלכה הגדולים שבאו אחריו, שולחן ערוך לרבי יוסף קארו ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

סגנון הספר

הטור מביא גם את טעמי ההלכות באריכות הביאור, בשונה מהשולחן ערוך שבא אחריו, שכתב בקיצור רק את ההלכות עצמם, כיון שסמך על הפירוש "בית יוסף" שצירף אל הטור. לדוגמא, טעם מפורסם שמביא הרבי בשיחותיו הוא דברי המדרש שהובאו בטור שעם ישראל בערב ראש השנה "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים", כיון שיודעים שיזכו בדין של ראש השנה. אך הרבי מדגיש שגם את ענינים אלו, הוא מביא בתור פוסק, ומשלב זאת כחלק מההלכה.

מבנה הספר

הייחודיות של הספר נובעת מכך שהוא מסודר בצורה מערכתית ומאורגנת, דבר שמקל על הלומדים את הבנת ההלכה והחלתה על המקרים המעשיים. כמו כן, הספר כתוב בשפה ברורה ופשוטה, וזאת כדי להנגיש את ההלכה לכל הלומדים, הן לתלמידי חכמים והן לדיינים ולפוסקים.

רבי יוסף קארו כתב על בסיס "ארבעה טורים" את הספר שולחן ערוך, שילב בו את פסיקותיו ההלכתיות בשילוב עם פסיקות אחרות מתוך ספרות ההלכה שקדמה לו, והרמ"א הוסיף הערות לספר "שולחן ערוך" כדי להתאים אותו למנהגי קהילות אשכנז, וכך הטור מהווה ספר יסוד בהלכה לאורך כל הדורות שאחריו.

הספר מחולק לארבעה חלקים ("טורים"), שכל אחד מהם עוסק בתחומים שונים של ההלכה.

בתחילה נכתב כל טור ללא חלוקה לסימנים, אלא בהודעת הנושאים בתחילת הספר, ואחר-כך חולק ומוספר (בידי הלומדים, או בידי המחבר עצמו). לאחר מכן נוספו כותרות ארוכות ומפורטות יותר, שנכתבו על-ידי הבית יוסף, והם כוללים גם את הדינים שהתחדשו בביאורו.

אורח חיים

ערך מורחב – אורח חיים

חלק זה עוסק בהלכות הנוגעות לחיי היום-יום של יהודי: הברכות, התפלה והלכות שבת ומועד. וכולל שלשה חלקים:

החלק הראשון - הלכות הנוגעות לסדר היום מהבוקר עד הלילה. ובו הלכות קריאת שמע ותפילה, ושאר התפילות כתפילת הדרך, ציצית, תפילין, ברכת המזון ברכות, קריאת התורה, קדושת בית כנסת, נטילת ידים, ודינים נוספים הנוגעים להנהגה בשאר היום, כולל באכילה שתיה ושינה.

החלק השני - הלכות הנוגעות ליום השבת. כולל ההכנה לשבת, שמירה על כבודה של השבת, פירוט דיני ל"ט אבות מלאכה ודיני שבות כגון אמירה לנוכרי ומוקצה, ואף דינים הנוגעים לערב שבת וקודם לזה מצד שמירת השבת. בנוסף מופיע בו סדר יום השבת מהקידוש ועד להבדלה.

החלק השלישי - הלכות הנוגעות למועדי ישראל, מדאורייתא (פסח, כולל הלכות חמץ ומצה, ספירת העומר, שבועות, ראש השנה, כולל דיני תקיעת שופר ועשרת ימי תשובה, יום כיפור, סוכות, כולל דיני הסוכה וארבעת המינים) ומדרבנן (יום טוב שני, חנוכה ופורים), ראש חודש (כולל דיני ברכת הלבנה ולוח השנה העברי) והתעניות.

הטעם לשם "אורח חיים", הוא מפאת עיסוקו בהלכות הנוגעות לחיי היום-יום של יהודי, וכך כותב המחבר: "וקראתי ספר זה אורח חיים כי הוא יסיר ממוקשי מות להולכים באורחותיו", "כי ממנו תוצאות חיים".

מכיל 697 סימנים.

יורה דעה

חלק זה עוסק בדיני איסור והיתר המתקיימים בזמן הגלות - כולל ענינים כלליים ככשרות, טהרת המשפחה, נדרים ושבועות.

דיני הכשרות: הלכות שחיטה, טריפות, מתנות כהונה, אבר מן החי, חלב, דם ומליחה, כשרות המאכלים הבאים מן החי (סימני הדגים, החיות והבהמות ועוד), איסור בשר וחלב, מאכלות גויים (יין נסך, פת ישראל, חלב ישראל).

דינים הקשורים להרחקה מעבודה זרה והמסתעף: טבילת כלים, הרחקה מהגויים במשא ומתן, רבית, איסור הליכה בחוקות הגויים, גידול הזקן והפיאות.

דיני טהרה: הלכות נידה יולדת וטהרתן, ומקוה.

כמו כן כלולים בו הלכות כיבוד הורים, לימוד התורה, מזוזה, צדקה, מילה, גרות, תרומות ומעשרות, אבלות וביקור חולים.

הטעם לשם "יורה דעה" הוא "כי הוא ילמד האדם דעת להורות בכל אשר יצטרך מדברים הנוהגין בזמן הזה" ומטרתו "להורות את בני ישראל המותר והאסור, וקראתיו יורה דעה כי הוא יורה דעה ויבין שמועה".

מכיל 403 סימנים.

אבן העזר

חלק זה עוסק בדיני משפחה, נישואין וגירושין. הוא מכיל את ההלכות הנוגעות לקשרי המשפחה, דיני קידושין, נישואין, גטין, וכל הנוגע לחיי משפחה יהודיים.

הטעם לשם "אבן העזר" הוא כיון שהאישה היא "עזר כנגדו" ומעיד המחבר שבו "עשיתי לאדם עזר בעדו, גם כשלחה גרש, איך יגרשנה מנגדו. וקראתיו אבן העזר, יען כי הוא להועיל גם לעזר".

חושן משפט

חלק זה עוסק בדיני ממונות, דיני נזיקין ומשפט. הוא מכיל את ההלכות הנוגעות לדיני חברות, דיני משפטים אזרחיים, דיני מסחר ודינים נוספים בתחום זה.

הטעם לשם "חושן משפט" הוא, על-שם חושן המשפט שבו היו האורים ותומים בהם היו שואלים בני ישראל, וכן ספר זה העוסק בדיני המשפט "הוא נדרש לכל שואל להיות עיניו מאירים ולהיות מפתח שפתיו ישרים ותמימים", ו"שם חקקתי חוק ומשפט".

נושאי הכלים

אחרי שהתחבר השולחן ערוך והתרבו המפרשים עליו, כונו אלו בשם "נושאי כלים", כהמשך לשם הספר שנדמה לשולחן, ועליו המפה - הגהות הרמ"א, ועליהם הכלים. בעקבות זאת הכינוי הועתק בספרות ההלכה גם לספרים שקדמו לשולחן ערוך: ארבעת הטורים ולפניו משנה תורה לרמב"ם.

נושאי הכלים שעל הטורים הם:

• בית יוסף: לאחר שפורסם הטור, הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו הרא"ש, שפסקיו היו לפי דעת בעל התוספות, אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב רבי יוסף קארו את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם בדק הבית, שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".
• דרכי משה: הרמ"א חיבר במקביל לבית יוסף חיבור דומה, ובו פוסק לפי דרך האשכנזים.
• בית חדש - חיבורו של רבי יואל סירקיש. בשונה מרבי יוסף קארו ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש, כשנצמד יותר לפסיקותיו של הטור.

קישורים חיצוניים

• מנחם ברונפמן, המהפכה שחולל בעל הטורים באתר בית חב"ד