הבדלים בין גרסאות בדף "ערבה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (תקלדה, קישורים פנימיים)
 
שורה 4: שורה 4:
 
== הערבה ב[[תורת החסידות]] ==
 
== הערבה ב[[תורת החסידות]] ==
  
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
+
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
  
 
== העבודה של הערבה בהושענא רבה ==
 
== העבודה של הערבה בהושענא רבה ==
  
ומעלה זו מודגשת דוקא ב[[הושענא רבה]] - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"{{הערה|1=תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"{{הערה|1=סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים{{הערה|1=פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש-השנה]].
+
מעלה זו מודגשת יותר ב[[הושענא רבה]] - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"{{הערה|1=תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"{{הערה|1=סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים{{הערה|1=פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש-השנה]].
  
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==

גרסה אחרונה מ־18:51, 9 בדצמבר 2022

ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".

הערבה בתורת החסידות[עריכה]

העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"[1], דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"[2], על שם שגדלים באחוה[3] - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.

העבודה של הערבה בהושענא רבה[עריכה]

מעלה זו מודגשת יותר בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"[4], שבו מקיימים "מנהג נביאים"[5] לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים[6], היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש-השנה.

מקורות[עריכה]

הרבי, תורת מנחם תשט"ז, חלק א'

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ויק"ר פ"ל, יב.
  2. ראה מסכת שבת כ, א ובפרש"י ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.
  3. ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.
  4. תוד"ה אמר - מסכת ברכות לד, א. תוד"ה לא - מסכת סוכה מג, ב. ועוד.
  5. סוכה מד, א.
  6. פע"ח שער הלולב פ"ו. סידור אדמו"ר הזקן.