הבדלים בין גרסאות בדף "סיום מסכת"
מ (←מנהג הסיום) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נוהגים בעת סיום מסכת ב[[גמרא]] להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום ה[[תורה שבכתב]] והתחלתה מידי שנה שמחים ביום [[שמחת תורה]]. | נוהגים בעת סיום מסכת ב[[גמרא]] להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום ה[[תורה שבכתב]] והתחלתה מידי שנה שמחים ביום [[שמחת תורה]]. | ||
| − | [[אביי]] מעיד על עצמו ב[[גמרא]]{{הערה|[[שבת]] קיח, ב.}} {{ציטוטון|תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן.}} [=אשרי חלקי, שכאשר רואה אני תלמיד שסיים מסכת, עושה אני סעודת יום טוב לכל התלמידים]. | + | [[אביי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] פומפדיתא מעיד על עצמו ב[[גמרא]]{{הערה|[[שבת]] קיח, ב.}} {{ציטוטון|תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן.}} [=אשרי חלקי, שכאשר רואה אני תלמיד שסיים מסכת, עושה אני סעודת יום טוב לכל התלמידים]. |
ה[[הלכה]] היא שבעת סיום מסכת, "מצווה לשמוח ולעשות סעודה" וגם אלו שלא נטלו חלק בלימוד המסכת משתתפים בשמחה{{הערה|פסק הרמ"א על [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן רמו, כו. דברי ה[[ש"ך]] וה[[ט"ז]] שם. שיחת י"א ניסן תשכ"ב בשיחות קודש תשכ"ב עמוד 364.}}. | ה[[הלכה]] היא שבעת סיום מסכת, "מצווה לשמוח ולעשות סעודה" וגם אלו שלא נטלו חלק בלימוד המסכת משתתפים בשמחה{{הערה|פסק הרמ"א על [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן רמו, כו. דברי ה[[ש"ך]] וה[[ט"ז]] שם. שיחת י"א ניסן תשכ"ב בשיחות קודש תשכ"ב עמוד 364.}}. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
נוסף על סיום לימוד המסכת בציבור יש להזכיר קודם גם את הנאמר בתחילת המסכת{{הערה|שיחת י"א ניסן תשכ"ב על פי דברי הש"ך הנ"ל.}}. | נוסף על סיום לימוד המסכת בציבור יש להזכיר קודם גם את הנאמר בתחילת המסכת{{הערה|שיחת י"א ניסן תשכ"ב על פי דברי הש"ך הנ"ל.}}. | ||
| − | בסיום המסכת אומרים את נוסח ה"הדרן" המופיע בסוף המסכתות הנדפסות, ולאחר מכן אומרים [[קדיש דרבנן]]{{הערה|ראו במקורות שצויינו [https://smslarav.co.il/question/5b2a45af9e6168760f5d3111 כאן].}}. | + | בסיום המסכת אומרים את נוסח ה"הדרן" המופיע בסוף המסכתות הנדפסות, ולאחר מכן אומרים [[קדיש| קדיש דרבנן]]{{הערה|ראו במקורות שצויינו [https://smslarav.co.il/question/5b2a45af9e6168760f5d3111 כאן].}}. |
כאשר מסיימים ספר בתורה יש להתחיל מיד ספר נוסף, כפי שנוהגים ב[[שמחת תורה]], שמסיימים את התורה ומיד מתחילים מ"בראשית"{{הערה|1=[[מהרש"א]] עבודה זרה יט, א. וראה טור אורח חיים וברכי יוסף סימן תרסט. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29512#p=4&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ועוד].}}. | כאשר מסיימים ספר בתורה יש להתחיל מיד ספר נוסף, כפי שנוהגים ב[[שמחת תורה]], שמסיימים את התורה ומיד מתחילים מ"בראשית"{{הערה|1=[[מהרש"א]] עבודה זרה יט, א. וראה טור אורח חיים וברכי יוסף סימן תרסט. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29512#p=4&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ועוד].}}. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
{{להשלים|פיסקא=כן}} | {{להשלים|פיסקא=כן}} | ||
| − | == | + | ==עריכת סיום בזמנים שונים == |
| − | + | [[בכור|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטל על כל בכור. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]. | |
| − | |||
נהגו בקרב [[חסידים]], וכן נהגו בקרב חסידי חב"ד, לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי לבטל את הענין של היפך השמחה על ידי "פקודי ה' ישרים משמחי לב". | נהגו בקרב [[חסידים]], וכן נהגו בקרב חסידי חב"ד, לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי לבטל את הענין של היפך השמחה על ידי "פקודי ה' ישרים משמחי לב". | ||
| שורה 38: | שורה 37: | ||
[[הרבי]] הורה שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות שאפשר להסביר לכל אחד ואחת, כגון [[מסכת מדות]] וכדומה. כמו כן הורה [[הרבי]] לערוך סיומים עד [[חמשה עשר באב]]. | [[הרבי]] הורה שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות שאפשר להסביר לכל אחד ואחת, כגון [[מסכת מדות]] וכדומה. כמו כן הורה [[הרבי]] לערוך סיומים עד [[חמשה עשר באב]]. | ||
| − | == סיום [[משניות]] == | + | הרבי נוהג לערוך סיום ב[[יום הילולא|ימי הילולא]]. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום [[יארצייט]] נפעלת עליה מיוחדת ב[[נשמה]] באופן של {{מונחון|אין ערוך|ללא השוואה}} למצב הקודם, ולכן מקשרים עליה זו לעליה שבאין ערוך ב[[לימוד התורה|ידיעת התורה]], כמו בסיום מסכת{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=b8f4bb91-20bb-41a1-bf13-19ba093b26d7&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב].}}. |
| + | == סיום מסכת [[משניות]] == | ||
| − | + | ה[[אחרונים]]{{מקור}} דנים בשאלה האם סיום מסכת ב[[משניות]] לבד נחשב לסיום מסכת כמו סיום מסכת בגמרא, שמותר לומר אחריו [[קדיש]] ולערוך סעודה עם [[בשר]] גם ב[[תשעת הימים]] כמו סעודת מצווה, ופוטר מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]]. | |
| − | ישנם המביאים ראיה | + | ישנם המביאים ראיה מדבריו של אביי (הובאו לעיל) שערך סיום מסכת, וכיון שבימיו לא היתה עדיין הגמרא כנראה ערך סיום על מסכת משנה. אך [[הרבי]] דוחה ראיה זו, מכיון שבימי אביי לימוד המשנה לא היה באופן שטחי כבימינו, אלא הלימוד היה מתוך [[פלפול]] בדברי המשנה באופן אותו אנו רואים בגמרא, וכנראה שבישיבתו ערך סיום על לימוד המסכת דווקא בצורה זו. |
| − | הרבי מכריע גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, | + | הרבי מכריע, כי גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, נהגו ישראל לערוך סיום על לימוד של כל שישה סדרי משנה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=276&hilite= שיחת י"ט כסלו תשל"ח].}}. |
== סיום על מסכת בירושלמי == | == סיום על מסכת בירושלמי == | ||
| − | לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת ב[[ירושלמי]], שיש שהסתפקו בכך, מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון מסכת נידה), הורה הרבי שמאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות [[משניות]] לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד, וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי. | + | לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת ב[[ירושלמי]], שיש שהסתפקו בכך, מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון מסכת נידה), הורה הרבי שמאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות [[משניות]] לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד, וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי{{הערה|1=דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחדות עם הרה"צ [[פנחס מנחם אלתר]], התוועדויות [[תשד"מ]] עמוד 1049.]. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)] | *סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־04:59, 12 ביולי 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
סיום מסכת (נקרא בקיצור סיום) הוא אירוע חגיגי שמנהג ישראל לקיימו בעת סיום לימודה של מסכת בגמרא. נהוג לערוך סעודה גדולה לכבוד המאורע.
תוכן עניינים
מנהג הסיום
נוהגים בעת סיום מסכת בגמרא להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום התורה שבכתב והתחלתה מידי שנה שמחים ביום שמחת תורה.
אביי ראש ישיבת פומפדיתא מעיד על עצמו בגמרא[1] "תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן." [=אשרי חלקי, שכאשר רואה אני תלמיד שסיים מסכת, עושה אני סעודת יום טוב לכל התלמידים].
ההלכה היא שבעת סיום מסכת, "מצווה לשמוח ולעשות סעודה" וגם אלו שלא נטלו חלק בלימוד המסכת משתתפים בשמחה[2].
נוסף על סיום לימוד המסכת בציבור יש להזכיר קודם גם את הנאמר בתחילת המסכת[3].
בסיום המסכת אומרים את נוסח ה"הדרן" המופיע בסוף המסכתות הנדפסות, ולאחר מכן אומרים קדיש דרבנן[4].
כאשר מסיימים ספר בתורה יש להתחיל מיד ספר נוסף, כפי שנוהגים בשמחת תורה, שמסיימים את התורה ומיד מתחילים מ"בראשית"[5].
הרבי מסביר שיום השבת הוא יום המסוגל לערוך סיום מסכת, כיון שיום השבת הוא יום של שמחה, וה'סיום' הוא עניין של שמחה[6].
סיום כל הש"ס
בעת סיום כל הש"ס נוהגים לערוך חגיגה גדולה ביותר, כיוון שמדובר בסיום לימוד התורה שבעל פה, והדבר דומה ביותר לסיום התורה שבכתב.
בעת הסיום "מתכיפין התחלה להשלמה"[7], ומתחילים שוב ללמוד את הש"ס מתחילת מסכת ברכות. הסיבה לכך היא, כיוון שהתורה היא בלי גבול ואין לה סוף, וכאשר מסיימים בלימוד התורה, באים לתוספת הכרה שצריכים להתחילה מחדש[8].
הדרן
סיום המסכתות בדבר טוב
עריכת סיום בזמנים שונים
הבכורים נוהגים לערוך סיום מסכת בערב פסח כדי להפטר מתענית בכורות המוטל על כל בכור. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה|1=שיחת י"א ניסן תשד"מ.
נהגו בקרב חסידים, וכן נהגו בקרב חסידי חב"ד, לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי לבטל את הענין של היפך השמחה על ידי "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
הרבי הורה שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות שאפשר להסביר לכל אחד ואחת, כגון מסכת מדות וכדומה. כמו כן הורה הרבי לערוך סיומים עד חמשה עשר באב.
הרבי נוהג לערוך סיום בימי הילולא. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום יארצייט נפעלת עליה מיוחדת בנשמה באופן של אין ערוך למצב הקודם, ולכן מקשרים עליה זו לעליה שבאין ערוך בידיעת התורה, כמו בסיום מסכת[9].
סיום מסכת משניות
האחרונים[דרוש מקור] דנים בשאלה האם סיום מסכת במשניות לבד נחשב לסיום מסכת כמו סיום מסכת בגמרא, שמותר לומר אחריו קדיש ולערוך סעודה עם בשר גם בתשעת הימים כמו סעודת מצווה, ופוטר מתענית בכורות בערב פסח.
ישנם המביאים ראיה מדבריו של אביי (הובאו לעיל) שערך סיום מסכת, וכיון שבימיו לא היתה עדיין הגמרא כנראה ערך סיום על מסכת משנה. אך הרבי דוחה ראיה זו, מכיון שבימי אביי לימוד המשנה לא היה באופן שטחי כבימינו, אלא הלימוד היה מתוך פלפול בדברי המשנה באופן אותו אנו רואים בגמרא, וכנראה שבישיבתו ערך סיום על לימוד המסכת דווקא בצורה זו.
הרבי מכריע, כי גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, נהגו ישראל לערוך סיום על לימוד של כל שישה סדרי משנה[10].
סיום על מסכת בירושלמי
לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת בירושלמי, שיש שהסתפקו בכך, מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון מסכת נידה), הורה הרבי שמאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות משניות לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד, וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי{{הערה|1=דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחדות עם הרה"צ פנחס מנחם אלתר, התוועדויות תשד"מ עמוד 1049.].
ראו גם
לקריאה נוספת
- סיום בתשעת הימים: שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)
הערות שוליים
- ↑ שבת קיח, ב.
- ↑ פסק הרמ"א על שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו, כו. דברי הש"ך והט"ז שם. שיחת י"א ניסן תשכ"ב בשיחות קודש תשכ"ב עמוד 364.
- ↑ שיחת י"א ניסן תשכ"ב על פי דברי הש"ך הנ"ל.
- ↑ ראו במקורות שצויינו כאן.
- ↑ מהרש"א עבודה זרה יט, א. וראה טור אורח חיים וברכי יוסף סימן תרסט. ועוד.
- ↑ שיחת ש"פ שמות תשמ"ז
- ↑ נוסח פיוט "מרשות" לחתן בראשית.
- ↑ אגרות קודש כרך י', ג'רנח.
- ↑ שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תשל"ח.
