ימי בין המצרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תשעת הימים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור המתאר את חורבן בית המקדש

ימי בין המצרים - או בכינוי שלושת השבועות - הינם הימים שבין שבעה עשר בתמוז - יום בקיעת החומות של ירושלים, ובין תשעה באב - יום חורבן בית המקדש פעמיים, הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל, והשני על ידי טיטוס קיסר רומי. ימים אלו נחשבים כימי אבל ודין. דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל מראש חודש אב עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.

ימי בין המצרים יהפכו לששון ולשמחה בביאת המשיח, והרבי מוסיף שיש להתחיל כבר כעת לטעום מכך על ידי הרגשת התוכן הפנימי שבחורבן והגלות, שכוונתם היא העליה הגדולה שתצמח מהם בגאולה.

ענינם[עריכה]

אף על פי שימי בין המצרים הם ימי אבל וחורבן, הרי שבמבט עמוק יותר מגלה הרבי שגם בהם מודגשת הכוונה והתכלית שבשבילה היה החורבן, כדי להגיע לגאולה נעלית יותר. זו הסיבה שימי בין המצרים נקראים "שלושת השבועות" (ולא "כ"א יום" וכדומה), כיון שהמספר שלוש רומז לבית המקדש השלישי. היינו שכל מטרת הירידה והחורבן, היא להגיע לעליה הגדולה ביותר שבבית המקדש השלישי, שגדול ונעלה יותר מהבית הראשון והשני[1].

ענין זה מתגלה במיוחד בדור האחרון, שבו רואים שבחודש תמוז ישנו - עוד לפני ימי בין המצרים והאבלות - את חג הגאולה, י"ב-י"ג תמוז. וזה מגלה את ענינו הכללי של חודש זה: שתכלית הכוונה של אירועי החורבן שקרו בו, אינה אלא בשביל הגאולה. ורואים זאת בגלוי עוד לפני שמתחילים ימי בין המצרים - כדי שמלכתחילה ידע היהודי את ענינם הפנימי, שהוא הגאולה. ולכן אף על פי שיהודי מוכרח לשמור על דיני האבלות כנפסק בשולחן ערוך, הוא מחפש עצות כיצד להוסיף בשמחה באופן המותר, כגון לימוד תורה במיוחד בעניני בית הבחירה, סיומי מסכת ועוד (ראה להלן בפיסקא 'הוראות הרבי')[2].

דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)[עריכה]

בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.

  • אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
  • לא נוהגים לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
  • לא נוהגים לעשות נישואין בזמן זה [3].

הוראות הרבי[עריכה]

בשנת תשל"ה יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים בלימוד התורה, תפילה, ונתינת צדקה בציבור[4].

בשנת תשל"ו עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים[5].

בשנת תשמ"ו חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: לימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה".

תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה באב)[עריכה]

מנהגי תשעת הימים[עריכה]

  • לא שותים יין ואוכלים בשר.
  • לא לובשים בגדים מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל הבגדים לפני, או בדיעבד במקרה ששכחו ללבוש לפני ראש חודש לדרוך על הבגד כדי שיאבד את גיהוצו)

הרבי היה לובש את החולצות בערב ראש חודש ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.[6]

בשנת תשל"ה עורר הרבי לערוך סיומי מסכתות וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,[7] ובשנת תשנ"א הורה להמשיך בכך עד לט"ו באב ועד בכלל[8].

החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה שיחת ש"פ מטות מסעי תש"נ. ועוד.
  2. לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת יב-יג תמוז (ע' 308).
  3. בקהילות מסוימות נהוג להנשא עד ר"ח אב. וראה התוועדויות תשמ"ח ח"ד עמ' 79 הערה 19
  4. שלשלת היחס עמ' (25)
  5. שלשלת היחס עמ' (26)
  6. מתוך רשימה של המשב"ק הרב חס"ד הלברשטם.
  7. שם.
  8. שיחת שבת פרשת דברים תנש"א