הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון ארבע בבות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(סיימתי)
שורה 56: שורה 56:
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=252&m=2&cat1ID=27&cat2ID=0 לצפיה בניגון בעת התוועדות של הרבי]
 
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=288 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי מלך המשיח]
 
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=288 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי מלך המשיח]
 
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=420 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
 
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=420 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]

גרסה מ־21:40, 18 בינואר 2010

תווי הניגון

ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון היסודי והראשי של חסידי חב"ד אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש, אך שיכללו לאחר התמנותו לרבי.

בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין רוחני נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת החופה כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.

אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלושה פעמים.

ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.

משמעות הניגון

הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה מבאר הרבי את שיטתו בחסידות ומראה את דרך העבודה של חסיד חב"ד.

כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):

בבא ראשונה

מקביל ל:

בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.

בבא שניה

מקביל ל:

בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.

בבא שלישית

מקביל ל:

בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.

בבא רביעית

מקביל ל:

בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.

קישורים חיצוניים