הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:אברימי כ./חסידות סדיגורא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''חסידות סדיגורא''' היא חסידות שבמקורה הגיעה מ[[חסידות רוז'ין]]. | '''חסידות סדיגורא''' היא חסידות שבמקורה הגיעה מ[[חסידות רוז'ין]]. | ||
בשנת [[תר"ב]] הגיע רבי [[ישראל מרוז'ין]] לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מ[[רוז'ין]], והקים מחדש את החסידות. | בשנת [[תר"ב]] הגיע רבי [[ישראל מרוז'ין]] לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מ[[רוז'ין]], והקים מחדש את החסידות. | ||
| − | לאחר פטירתו (ב[[ג' חשוון]] [[תרי"א]]), מילא את מקומו רבי '''שלום יוסף פרידמן''', אך לאחר כעשרה חודשים נפטר. | + | *לאחר פטירתו (ב[[ג' חשוון]] [[תרי"א]]), מילא את מקומו רבי '''שלום יוסף פרידמן''', אך לאחר כעשרה חודשים נפטר. |
| − | + | *לאחר מכן כיהן רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (בנו השני של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) והוא נחשב כאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא. | |
| − | לאחר מכן כיהן רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (בנו השני של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) והוא נחשב כאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא. | ||
*לאחר פטירתו התפצלה החסידות, לרבי [[יצחק פרידמן]] מבויאן, ולרבי [[ישראל פרידמן]] מסאדיגורה. | *לאחר פטירתו התפצלה החסידות, לרבי [[יצחק פרידמן]] מבויאן, ולרבי [[ישראל פרידמן]] מסאדיגורה. | ||
| − | *אחרי פטירתו | + | *אחרי פטירתו רבי ישראל פרידמן כיהנו שלושת בניו כאדמו"רים של החסידות:רבי אהרן פרידמן, רבי [[אברהם יעקב פרידמן]], ורבי שלמה חיים פרידמן. |
| − | *בנו של רבי | + | *בנו של רבי אהרן פרידמן, רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] המשיך אותו בהנהגה כאדמו"ר סאדיגורה. |
*אחריו שימש רבי [[אברהם יעקב פרידמן]]. | *אחריו שימש רבי [[אברהם יעקב פרידמן]]. | ||
*אחריו, רבי [[ישראל משה פרידמן]]. | *אחריו, רבי [[ישראל משה פרידמן]]. | ||
| − | *אחרי פטירתו המשיך אותו רבי | + | *אחרי פטירתו המשיך אותו רבי יצחק העשיל פרידמן. |
==קשרי החסידות עם חסידות חב"ד== | ==קשרי החסידות עם חסידות חב"ד== | ||
ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם [[חסידות חב"ד]], ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם [[רבותינו נשיאנו]]. | ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם [[חסידות חב"ד]], ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם [[רבותינו נשיאנו]]. | ||
| − | בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם [[הרבי הריי"צ]] דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה.ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מ[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בניין 770]]. | + | בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם [[הרבי הריי"צ]] דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מ[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בניין 770]]. |
לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נש"ק]]. | לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נש"ק]]. | ||
| − | לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]], ה'עקבי אבירים' מסדיגורא.ה[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|'עקבי אבירים']] עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם [[הרבי]]. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין [[אדמו"רי חב"ד]] ל[[חסידות רוז'ין|אדמו"רי רוז'ין]].הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לאחר שהתמנה לאדמו"ר. ה[[יחידות]] הראשונה התקיימה ב[[ד' תמוז]] [[תש"מ]] .ה[[יחידות]] השנייה התקיימה ב[[ט"ו טבת]] [[תשד"מ]].{{הערה|פסקה זאת ע"פ עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], [[סוכות ]] [[תשפ"א]]}} | + | לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]], ה'עקבי אבירים' מסדיגורא. ה[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|'עקבי אבירים']] עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם [[הרבי]]. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין [[אדמו"רי חב"ד]] ל[[חסידות רוז'ין|אדמו"רי רוז'ין]]. הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לאחר שהתמנה לאדמו"ר. ה[[יחידות]] הראשונה התקיימה ב[[ד' תמוז]] [[תש"מ]]. ה[[יחידות]] השנייה התקיימה ב[[ט"ו טבת]] [[תשד"מ]].{{הערה|פסקה זאת ע"פ עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], [[סוכות ]] [[תשפ"א]]}} |
| + | {{להשלים}} | ||
==גלריית תמונות== | ==גלריית תמונות== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
| + | [[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:46, 18 במאי 2021
חסידות סדיגורא היא חסידות שבמקורה הגיעה מחסידות רוז'ין. בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מרוז'ין, והקים מחדש את החסידות.
- לאחר פטירתו (בג' חשוון תרי"א), מילא את מקומו רבי שלום יוסף פרידמן, אך לאחר כעשרה חודשים נפטר.
- לאחר מכן כיהן רבי אברהם יעקב פרידמן (בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין) והוא נחשב כאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.
- לאחר פטירתו התפצלה החסידות, לרבי יצחק פרידמן מבויאן, ולרבי ישראל פרידמן מסאדיגורה.
- אחרי פטירתו רבי ישראל פרידמן כיהנו שלושת בניו כאדמו"רים של החסידות:רבי אהרן פרידמן, רבי אברהם יעקב פרידמן, ורבי שלמה חיים פרידמן.
- בנו של רבי אהרן פרידמן, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן המשיך אותו בהנהגה כאדמו"ר סאדיגורה.
- אחריו שימש רבי אברהם יעקב פרידמן.
- אחריו, רבי ישראל משה פרידמן.
- אחרי פטירתו המשיך אותו רבי יצחק העשיל פרידמן.
קשרי החסידות עם חסידות חב"ד[עריכה]
ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם חסידות חב"ד, ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם רבותינו נשיאנו.
בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם הרבי הריי"צ דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מבניין 770. לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נש"ק.
לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי), ה'עקבי אבירים' מסדיגורא. ה'עקבי אבירים' עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם הרבי. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין אדמו"רי חב"ד לאדמו"רי רוז'ין. הגיע פעמיים ליחידות אצל הרבי לאחר שהתמנה לאדמו"ר. היחידות הראשונה התקיימה בד' תמוז תש"מ. היחידות השנייה התקיימה בט"ו טבת תשד"מ.[1]
גלריית תמונות[עריכה]
הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין)
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
רבי אברהם יעקב פרידמן
רבי ישראל משה פרידמן
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
