מרדכי שלום יוסף פרידמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
האדמו"ר מסדיגורא
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן

נשיא קרן התורה של אגודת ישראל
תאריך לידה י"ז בכסלו תרנ"ז
מקום לידה סדיגורה
תאריך פטירה כ"ט בניסן תשל"ט
מקום פטירה תל אביב
מקום פעילות סדיגורה, וינה, פשמישל, ארצות הברית ותל אביב
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה
חיבוריו "כנסת מרדכי"
השתייכות חסידות רוז'ין - סדיגורא

הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה אדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של אגודת ישראל וידיד חסידות חב"ד. נולד ביום י"ז בכסלו תרנ"ז ונפטר ביום כ"ט בניסן תשל"ט ומנוחתו כבוד בבית העלמין 'נחלת יצחק' בתל אביב בחלקת רוז'ין.

קורות חייו[עריכה]

הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין) עם דודו הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין)

הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום י"ז בכסלו שנת תרנ"ז לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את הש"ס. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. נשא לאישה את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'.

בשנת תרע"ג, בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מסדיגורה. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ט, הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת תרצ"ז, היה מראשי המדברים.

בשנת תרצ"ג ביקר לראשונה בארץ ישראל. בשנת תרצ"ד הקים בפשמישל בפולין את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת תרצ"ט, לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, עבר לגור בארץ ישראל והתיישב בצפון תל אביב, בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה בירושלים.

דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים).

ביום כ"ט בניסן שנת תשל"ט נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' בתל אביב.

לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי אברהם יעקב פרידמן לממלא מקומו באדמו"רות.

הקשר עם חב"ד[עריכה]

מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן

הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ והרבי. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל אדמו"ר הריי"צ שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להצלחת יהודים מרוסיה.

הרב פרידמן התגורר מספר שנים בקראון הייטס בארצות הברית ובית מדרשו היה קרוב ל-770 וידוע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ליום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז.

כשהרב יגאל פיזם, שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. על כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו חיידר טוב[1]"[2].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. במקור באידיש: "ער האט זיך אויסגעקליבען א גוטער חיידר".
  2. מפי הרב יגאל פיזם בראיון לשבועון בית משיח גיליו 10.