הבדלים בין גרסאות בדף "משה יאיר וינשטוק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←קשריו החב"דיים: תיקון) |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''בנציון משה יאיר וינשטוק''' ([[תרנ"ט]]-[[ט' באב]] [[תשמ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם הרבי וחסידי חב"ד, וחיבר קרוב למאה כותרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה. | + | {{אין תמונה}} |
| + | הרב '''בנציון משה יאיר וינשטוק''' (? [[תרנ"ט]] - [[ט' באב]] [[תשמ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם הרבי וחסידי חב"ד, וחיבר קרוב למאה כותרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה. | ||
| − | ==תולדות | + | ==תולדות חיים== |
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ר' מרדכי דוד וינשטוק ולאמו מלכה עכסה, במשפחה של חסידי לעלוב. מצד אמו התייחס על צאצאי רבי דוד שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ומצד אביו היה נכדו של הרב בנימין ברוך וינשטוק, הדיין הראשון של העדה החרדית בירושלים. | נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ר' מרדכי דוד וינשטוק ולאמו מלכה עכסה, במשפחה של חסידי לעלוב. מצד אמו התייחס על צאצאי רבי דוד שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ומצד אביו היה נכדו של הרב בנימין ברוך וינשטוק, הדיין הראשון של העדה החרדית בירושלים. | ||
| − | בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"א]] למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ולאחר מכן אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. [[ | + | בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"א]] למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ולאחר מכן אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. [[נישואין|נשא]] את מרת הדס דבורה ויינשטוק בת דודו רבי יוסף לוי ויינשטוק. לאחר עלייתו של הרב [[אשלג]] ל[[ארץ ישראל]] ב[[תרפ"א]] החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, והרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, ושימש כר"מ בישיבת המקובלים 'שער השמים'. |
נפטר לאחר מחלה ממושכת ב[[ט' אב]] [[תשמ"ב]]. | נפטר לאחר מחלה ממושכת ב[[ט' אב]] [[תשמ"ב]]. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
מלבד לימודיו בישיבה החב"דית [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], שמר על קשר חם עם חסידי חב"ד, ועל קשרי מכתבים הדוקים עם הרבי, שאף עודד אותו לעסוק בכתיבה והוצאה לאור, והיה מחותן בקשרי משפחה עם המקובל החב"די הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]. | מלבד לימודיו בישיבה החב"דית [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], שמר על קשר חם עם חסידי חב"ד, ועל קשרי מכתבים הדוקים עם הרבי, שאף עודד אותו לעסוק בכתיבה והוצאה לאור, והיה מחותן בקשרי משפחה עם המקובל החב"די הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]. | ||
| − | באגרת [[הרבי]] לבנו הרב | + | באגרת [[הרבי]] לבנו הרב יוסף מנחם וינשטוק מ[[כ"ח בחשוון]] [[תשי"ז]], מעיר הרבי הערות על ספרו של אביו סדר עולם רבה השלם, שנשלח לרבי על ידי הרב [[משה וובר]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (הרבי)]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4877.htm חלק י"ד ע' קכא].}}. |
בשנת [[תשי"ט]] ביקר בחצר הרבי יחד עם בנו ר' יוסף מנחם וינשטוק, ושימש כשלוחו של הרבי להעביר מצות לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש. | בשנת [[תשי"ט]] ביקר בחצר הרבי יחד עם בנו ר' יוסף מנחם וינשטוק, ושימש כשלוחו של הרבי להעביר מצות לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
*'''סידור הגאונים והמקובלים והחסידים''' - חיבור מקיף על התפילות והברכות במהלך כל השנה (17 כרכים על התפילה, ו4 כרכים על ברכות), דפוס ש' וויינפלד, ירושלים [[תש"ל]]-[[תשמ"ג]]. | *'''סידור הגאונים והמקובלים והחסידים''' - חיבור מקיף על התפילות והברכות במהלך כל השנה (17 כרכים על התפילה, ו4 כרכים על ברכות), דפוס ש' וויינפלד, ירושלים [[תש"ל]]-[[תשמ"ג]]. | ||
*'''מאור התפילה''', ירושלים [[תשנ"ה]]. | *'''מאור התפילה''', ירושלים [[תשנ"ה]]. | ||
| − | *'''מאורות המצוות''' - מצות ציצית, תפילין, וקריאת שמע, ירושלים [[ | + | *'''מאורות המצוות''' - מצות ציצית, תפילין, וקריאת שמע, ירושלים [[תנש"א]] . |
*'''שולחן המערכות בסתרי החכמה''' חיבור בן שלושה כרכים: הספירות, העולמות העליונים, המלאכים, והנשמות, תשל"ז. | *'''שולחן המערכות בסתרי החכמה''' חיבור בן שלושה כרכים: הספירות, העולמות העליונים, המלאכים, והנשמות, תשל"ז. | ||
*'''ספר יצירה השלם''' - ירושלים [[תשכ"ה]]. | *'''ספר יצירה השלם''' - ירושלים [[תשכ"ה]]. | ||
| − | *'''נועם הכבוד''' - מבוא ל" | + | *'''נועם הכבוד''' - מבוא ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא, ירושלים [[תשס"א]]. |
*'''נתיבות יאיר ומסורת החכמה''' - ד' כרכים: אדרא רבא, אדרא זוטא, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא, ירושלים תשל"ה-תשל"ז. | *'''נתיבות יאיר ומסורת החכמה''' - ד' כרכים: אדרא רבא, אדרא זוטא, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא, ירושלים תשל"ה-תשל"ז. | ||
*'''סדר עולם זוטא השלם''' - השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשי"ז]]. | *'''סדר עולם זוטא השלם''' - השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשי"ז]]. | ||
| − | *''' | + | *'''סדר עולם רבה השלם''' - ג' כרכים הכוללים השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]]. |
*'''סדר עולם זוטא השלם''' - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים [[תשי"ז]]. | *'''סדר עולם זוטא השלם''' - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים [[תשי"ז]]. | ||
*'''רעיא מהימנא''' - טעמים על פי סוד לכמה ממצות עשה ומצות לא תעשה, שני כרכים ירושלים תשמ"ג. | *'''רעיא מהימנא''' - טעמים על פי סוד לכמה ממצות עשה ומצות לא תעשה, שני כרכים ירושלים תשמ"ג. | ||
*'''מראה אדם''' - מבנה האדם בגופניות וברוחניות, ירושלים תשנ"ה. | *'''מראה אדם''' - מבנה האדם בגופניות וברוחניות, ירושלים תשנ"ה. | ||
*'''ספר אור הדעת''' - פרקי [[התבוננות]] בתכלית הבריאה ובריאת האדם, ירושלים תשס"ב. | *'''ספר אור הדעת''' - פרקי [[התבוננות]] בתכלית הבריאה ובריאת האדם, ירושלים תשס"ב. | ||
| − | *'''ימות עולם''' - ביאור | + | *'''ימות עולם''' - ביאור ל[[איגרת רב שרירא גאון]], ירושלים [[תשס"א]]. |
*'''משאת משה''' - שירים עם מוסר השכל על יסוד מאורי תורת החסידות, ירושלים תרצ"ג. | *'''משאת משה''' - שירים עם מוסר השכל על יסוד מאורי תורת החסידות, ירושלים תרצ"ג. | ||
*'''טוב כינור דוד'''. | *'''טוב כינור דוד'''. | ||
| שורה 51: | שורה 52: | ||
**"סידור הגאונים והמקובלים והחסידים": | **"סידור הגאונים והמקובלים והחסידים": | ||
***[http://www.hebrewbooks.org/21793 "מערכת התפילה" על שינויי נוסחאות ומנהגים בעדות ישראל לפי הנגלה ולפי הקבלה] | ***[http://www.hebrewbooks.org/21793 "מערכת התפילה" על שינויי נוסחאות ומנהגים בעדות ישראל לפי הנגלה ולפי הקבלה] | ||
| − | ***[http://www.hebrewbooks.org/21833 | + | ***[http://www.hebrewbooks.org/21833 'הודו' עד 'גאל ישראל'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21882 תפילת עמידה עד סוף תפילת שחרית] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21746 מנחה וערבית וקריאת שמע על המיטה; תחילת ענייני תפילות שבת: ההכנה לשבת, מנחה של ערב שבת, קבלת שבת וערבית] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21794 התפילה, הקידוש והסעודה בליל שבת] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21834 תפילות שחרית ומוסף של שבת] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21883 סעודות השבת, תפילת מנחה וערבית של מוצ"ש, הבדלה וסעודת מלוה מלכה] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21747 קריאת התורה וההפטרה במשך השנה] |
| − | + | ***[http://www.hebrewbooks.org/21796 הגדה של פסח] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/21835 חג הפסח] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22462 תפילות שלוש הרגלים] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22662 תפילות ראש השנה]{{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22663 תפילות יום הכיפורים] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/22661 תפילות חג הסוכות] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/20110 ענייני ראש חודש] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/20111 תעניות וד' צומות וענייני חנוכה] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/20157 ענייני פורים בהלכה ובאגדה, מגילת אסתר וביאורה ומדרשים קטנים] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ***[http://www.hebrewbooks.org/21796 | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
***[http://www.hebrewbooks.org/20322 ענייני ברכות הנהנין] | ***[http://www.hebrewbooks.org/20322 ענייני ברכות הנהנין] | ||
***[http://www.hebrewbooks.org/21749 שיטות מקובצות על חופה וקידושין] | ***[http://www.hebrewbooks.org/21749 שיטות מקובצות על חופה וקידושין] | ||
| שורה 73: | שורה 60: | ||
**[http://www.hebrewbooks.org/20706 "מראה אדם" ו"מערכת אדם"] | **[http://www.hebrewbooks.org/20706 "מראה אדם" ו"מערכת אדם"] | ||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *יקותיאל יהודה גנזל, '''המעיין הנובע''', טללי אור מחייו ומעיינותיו של המקובל הירושלמי, 'המבשר תורני' פרשת דברים תשפ"א עמוד ד' | ||
| + | *מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 123 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:וינשטוק, משה יאיר}} | {{מיון רגיל:וינשטוק, משה יאיר}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:49, 19 בינואר 2024
הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (? תרנ"ט - ט' באב תשמ"ב) היה בוגר ישיבת תורת אמת, מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם הרבי וחסידי חב"ד, וחיבר קרוב למאה כותרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בירושלים בשנת תרנ"ט לאביו ר' מרדכי דוד וינשטוק ולאמו מלכה עכסה, במשפחה של חסידי לעלוב. מצד אמו התייחס על צאצאי רבי דוד שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ומצד אביו היה נכדו של הרב בנימין ברוך וינשטוק, הדיין הראשון של העדה החרדית בירושלים.
בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים תר"פ-תרפ"א למד בישיבת תורת אמת, ולאחר מכן אף הוסמך לרבנות. נשא את מרת הדס דבורה ויינשטוק בת דודו רבי יוסף לוי ויינשטוק. לאחר עלייתו של הרב אשלג לארץ ישראל בתרפ"א החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, והרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, ושימש כר"מ בישיבת המקובלים 'שער השמים'.
נפטר לאחר מחלה ממושכת בט' אב תשמ"ב.
קשריו החב"דיים[עריכה]
מלבד לימודיו בישיבה החב"דית תורת אמת, שמר על קשר חם עם חסידי חב"ד, ועל קשרי מכתבים הדוקים עם הרבי, שאף עודד אותו לעסוק בכתיבה והוצאה לאור, והיה מחותן בקשרי משפחה עם המקובל החב"די הרב מנחם זאב גרינגלאס.
באגרת הרבי לבנו הרב יוסף מנחם וינשטוק מכ"ח בחשוון תשי"ז, מעיר הרבי הערות על ספרו של אביו סדר עולם רבה השלם, שנשלח לרבי על ידי הרב משה וובר[1].
בשנת תשי"ט ביקר בחצר הרבי יחד עם בנו ר' יוסף מנחם וינשטוק, ושימש כשלוחו של הרבי להעביר מצות לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש.
חיבוריו[עריכה]
במשך חייו הדפיס כותרים רבים המתאפיינים בליקוט ושילוב ביאורים מהקבלה ותורת החסידות, עם פניני הלכה ומדרש. חיבורו העיקרי והמקיף ביותר הוא "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" שהתקבל בקרב הציבור וזכה להצלחה רבה. בסידור זה גם בירר וחקר מקורות של מנהגים שונים. רוב ספריו וביאוריו נדפסו לאחר פטירתו.
- בין חיבוריו
- מאור התורה - תורת לשון המקרא בנגלה ובנסתר ובחסידות, ירושלים תשכ"ו.
- קדושת התורה ודקדוקיה - על התנ"ך (5 כרכים על התורה, כרך שיר השירים וקהלת, וכרך על תרי עשר וספר משלי).
- דברי יאיר - דרושים על פרשיות השבוע ומועדי השנה, ירושלים תשנ"ז.
- פירוש המרכבה - פירוש לפרק א' מספר יחזקאל ולפרק ו' מספר ישעיהו, ירושלים תשנ"ה.
- סידור הגאונים והמקובלים והחסידים - חיבור מקיף על התפילות והברכות במהלך כל השנה (17 כרכים על התפילה, ו4 כרכים על ברכות), דפוס ש' וויינפלד, ירושלים תש"ל-תשמ"ג.
- מאור התפילה, ירושלים תשנ"ה.
- מאורות המצוות - מצות ציצית, תפילין, וקריאת שמע, ירושלים תנש"א .
- שולחן המערכות בסתרי החכמה חיבור בן שלושה כרכים: הספירות, העולמות העליונים, המלאכים, והנשמות, תשל"ז.
- ספר יצירה השלם - ירושלים תשכ"ה.
- נועם הכבוד - מבוא ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא, ירושלים תשס"א.
- נתיבות יאיר ומסורת החכמה - ד' כרכים: אדרא רבא, אדרא זוטא, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא, ירושלים תשל"ה-תשל"ז.
- סדר עולם זוטא השלם - השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים תשי"ז.
- סדר עולם רבה השלם - ג' כרכים הכוללים השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים תשכ"ב-תשכ"ה.
- סדר עולם זוטא השלם - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים תשי"ז.
- רעיא מהימנא - טעמים על פי סוד לכמה ממצות עשה ומצות לא תעשה, שני כרכים ירושלים תשמ"ג.
- מראה אדם - מבנה האדם בגופניות וברוחניות, ירושלים תשנ"ה.
- ספר אור הדעת - פרקי התבוננות בתכלית הבריאה ובריאת האדם, ירושלים תשס"ב.
- ימות עולם - ביאור לאיגרת רב שרירא גאון, ירושלים תשס"א.
- משאת משה - שירים עם מוסר השכל על יסוד מאורי תורת החסידות, ירושלים תרצ"ג.
- טוב כינור דוד.
- כינור בן דוד - שירי קודש, ירושלים תשס"ד.
- שנים עשר שבטי ישראל - ספר אלדד הדני השלם וקיבוץ ענייני עשרת השבטים, ירושלים תשט"ז.
- תולדות חכמי הדורות - תולדות עם ישראל מתקופת הגאונים לאחר חתימת התלמוד הבבלי עד תקופת השולחן ערוך ונושאי כליו, ירושלים תשנ"ה.
- תפארת בית דוד - האדמו"רים לבית ללוב בארץ ישראל ומשפחותיהם, ירושלים תשכ"ט.
- קודש הילולים - תולדותיו, סיפורים עליו והנהגותיו של סבו הרבי מללוב, ניו יורק תש"ט.
- פרי קודש הילולים - על סבו הרבי מללוב, ועל דודו (בן סבו) ר' שמעון נתן נטע בידרמן, ירושלים תשכ"א.
- קול יהודה, בעל הכתבים - מכתבים בענייני קבלה (יחד עם מכתבים מאת הרב יהודה זאב ליבוביץ, ובנו הבכור ר' יוסף מנחם). חלק ראשון - בני ברק אלול תשס"ט.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- חיבוריו בהיברובוקס
- "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים":
- "מערכת התפילה" על שינויי נוסחאות ומנהגים בעדות ישראל לפי הנגלה ולפי הקבלה
- 'הודו' עד 'גאל ישראל' • תפילת עמידה עד סוף תפילת שחרית • מנחה וערבית וקריאת שמע על המיטה; תחילת ענייני תפילות שבת: ההכנה לשבת, מנחה של ערב שבת, קבלת שבת וערבית • התפילה, הקידוש והסעודה בליל שבת • תפילות שחרית ומוסף של שבת • סעודות השבת, תפילת מנחה וערבית של מוצ"ש, הבדלה וסעודת מלוה מלכה • קריאת התורה וההפטרה במשך השנה
- הגדה של פסח • חג הפסח • תפילות שלוש הרגלים • תפילות ראש השנה • תפילות יום הכיפורים • תפילות חג הסוכות • ענייני ראש חודש • תעניות וד' צומות וענייני חנוכה • ענייני פורים בהלכה ובאגדה, מגילת אסתר וביאורה ומדרשים קטנים
- ענייני ברכות הנהנין
- שיטות מקובצות על חופה וקידושין
- שיטות מקובצות לברכות המצוות בנגלה, בנסתר ובחסידות
- "קודש הילולים"
- "מראה אדם" ו"מערכת אדם"
- "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים":
לקריאה נוספת[עריכה]
- יקותיאל יהודה גנזל, המעיין הנובע, טללי אור מחייו ומעיינותיו של המקובל הירושלמי, 'המבשר תורני' פרשת דברים תשפ"א עמוד ד'
- מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123
