הבדלים בין גרסאות בדף "כתב אדמו"ר הזקן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:דיונים ופולמוסים באמצעות HotCat) |
|||
| (30 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}} | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:ראובן הסופר.PNG|שמאל|ממוזער|350px|פרשיות התפילין המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]] |
| − | '''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] | + | '''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת [[אותיות האל"ף בי"ת|האותיות]] של כתיבת סת"ם ([[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות - שיטת הפוסקים ושיטת המקובלים. היא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין [[סופר סת"ם|סופרי הסת"ם]] החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן. |
==תולדות הכתב== | ==תולדות הכתב== | ||
===צורת האותיות=== | ===צורת האותיות=== | ||
| − | צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם | + | צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינה [[הלכה למשה מסיני]], והיא הועברה במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם. |
===השיטות השונות=== | ===השיטות השונות=== | ||
| − | # ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים: | + | # ה'''כתב האשכנזי ''' מתחלק לשלושה סוגים: |
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים. | ## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים. | ||
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות. | ## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. | באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. | ||
| − | בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}. | + | בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}. |
| − | צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על | + | צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן. |
| − | + | צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו. | |
===העברת המסורה=== | ===העברת המסורה=== | ||
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים. | למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים. | ||
| − | עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על | + | עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם הייתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוצגו לפני [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|1=[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf ראו פירוט המסופר בעמוד 34]. ככל הנראה זהו זוג תפילין נוסף מלבד התפילין של ר' ראובן הסופר שהיו אצל קרוב משפחתו ר' [[יהושע פאליק גוראריה]] שאדמו"ר הרש"ב העיד על אמינותן.}}. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|מגילת אסתר שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש]], אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות וכאשר המגילה הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות. |
| + | ישנה מגילה נוספת של הרבי המהר"ש בידי צאצאי משפחת גינזבורג בתו של הרבי מהר"ש. | ||
הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}. | הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}. | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים". | על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים". | ||
| − | ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן. | + | ובנוגע למעשה בפועל, הורה [[הרבי]] במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן. |
| − | |||
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}: | לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}: | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד. | על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד. | ||
| − | המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו | + | המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו הייתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}} ובפרט לאחר מלחמת העולם השנייה{{הערה|וראה באריכות בעניין זה בקונט' "באתריה דרב".}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העלייה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות. |
בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}. | בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[ | + | *הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תנש"א]] . |
| − | *הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]]. | + | *הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]], [[תשע"ה]]. |
| − | * הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''' | + | * הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''', [[תשע"ח]]. |
| + | *'''תקון קוראים בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן''', [[חז"ק הוצאה לאור]], [[תש"פ]] | ||
| + | *הרב [[יששכר דוד קלויזנר]], '''שלילת כתיבה בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן''', שערי התמימים (יא) עמוד 65 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'. | + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. [[אהלי שם]], גליון ט'. |
| − | *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}} | + | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן]''' - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}} |
| − | *הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32 | + | *הרב [[יעקב טייב]], '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32 |
| − | *הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו' | + | *הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו' |
| − | |||
| + | {{סתם}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] |
[[קטגוריה:סת"ם]] | [[קטגוריה:סת"ם]] | ||
| + | [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:29, 2 באפריל 2024
ערך זה עוסק בצורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן. אם התכוונתם לספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן, ראו 
כתב אדמו"ר הזקן הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת אדמו"ר הזקן, המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות - שיטת הפוסקים ושיטת המקובלים. היא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. באגרות קודש רבות מעודד הרבי סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.
תוכן עניינים
תולדות הכתב[עריכה]
צורת האותיות[עריכה]
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינה הלכה למשה מסיני, והיא הועברה במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
השיטות השונות[עריכה]
- הכתב האשכנזי מתחלק לשלושה סוגים:
- כתב בית יוסף - מנהג האשכנזים.
- כתב האר"י - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י עץ חיים ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות החסידים. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
- כתב אדמו"ר הזקן (בעל התניא) - מנהג חסידי חב"ד.
- כתב ספרדי - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
- כתב תימני - מנהג עדת תימן, כולל אותיות משונות ולפופות.
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.
חיבור תמונת האותיות[עריכה]
באחת הפעמים בהם ביקר אדמו"ר הזקן בחצר מורו ורבו המגיד ממעזריטש, הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה[1]. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.
בחזרתו לביתו עבר אדמו"ר הזקן דרך העיירה אניפולי, שם שמע שר' זושא מאניפולי הורה לסופר האישי שלו[2] לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות[3].
צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על ידי אדמו"ר הזקן לתלמידו ר' ראובן מיאנווויטש, שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.
צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'שולחן ערוך' שלו.
העברת המסורה[עריכה]
למרות מאמציו הרבים של הרבי[4] לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.
עם זאת, נותרו בידינו תפילין מקוריות, המיוחסות לר' ראובן הסופר[5]. תפילין אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוצגו לפני אדמו"ר הריי"צ על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה[6]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי מגילת אסתר שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש, אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות וכאשר המגילה הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות. ישנה מגילה נוספת של הרבי המהר"ש בידי צאצאי משפחת גינזבורג בתו של הרבי מהר"ש.
הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר[7].
התייחסות הרבי[עריכה]
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה[8] כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה אדמו"ר הריי"צ[9] להרב מנחם זאב גרינגלאס בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".
ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות דוקא בכתב אדמו"ר הזקן. לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד[10]:
לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל
בנוסף לכך, הרבי דרבן[11] מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת אדמו"ר הזקן מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.
הפולמוס בנוגע למעשה בפועל[עריכה]
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים[12], הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.
המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: א. במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. ב. בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. ג. גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים[13] ובפרט לאחר מלחמת העולם השנייה[14]. ד. השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים תש"ל-תשל"א, כאשר לאחר גל העלייה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.
בשנת תשס"ו נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן קובץ הערות וביאורים אהלי תורה[15], שבועון כפר חב"ד וגליון התקשרות[16].
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב משה ויינר, אותיות הרב, תנש"א .
- הרב אברהם לוי, כתב חב"ד, תשס"ט, תשע"ה.
- הרב מנחם מענדל בלינוב, באתרי' דרב, תשע"ח.
- תקון קוראים בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן, חז"ק הוצאה לאור, תש"פ
- הרב יששכר דוד קלויזנר, שלילת כתיבה בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן, שערי התמימים (יא) עמוד 65
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן. אהלי שם, גליון ט'.
- הרב יהושע מונדשיין, כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן - לקט סיפורי חסידים והתייחסויות מרבותינו נשיאינו
- הרב יעקב טייב, כתב חב"ד, בטאון דרך תמים גליון א', עמוד 32
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, עוללות, אהלי שם שנה ג' חלק ו'
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ באגרות קודש הנסמנת בהערה הבאה מדגיש אדמו"ר הריי"צ: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה בדרך חב"ד".
- ↑ הרב הקדוש ר' דוד הסופר מאניפולי, שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.
- ↑ ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.
- ↑ ראה באגרות קודש הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד
- ↑ כשהראה הרב מנחם זאב גרינגלאס את תמונת אותיות אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם אותיות אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם הייתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.
- ↑ ראו פירוט המסופר בעמוד 34. ככל הנראה זהו זוג תפילין נוסף מלבד התפילין של ר' ראובן הסופר שהיו אצל קרוב משפחתו ר' יהושע פאליק גוראריה שאדמו"ר הרש"ב העיד על אמינותן.
- ↑ יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר האם זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת להקל על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות תפילין ומזוזות בכתב אדמו"ר הזקן בדווקא.
- ↑ שערי-תשובה ר"ס לב: "יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה".
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ו עמ' צה.
- ↑ אגרות קודש חטו עמ' שטז.
- ↑ בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב אליעזר צבי צירקינד (קראון הייטס), הרב מנחם מנדל אהרונוב (קנדה), הרב חיים עוזר מרינובסקי, הרב אליהו גבאי, הרב שמשון כהנא, ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר כתב חב"ד.
- ↑ כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב מרדכי שמואל אשכנזי, שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.
- ↑ ולטענתם, זו הייתה הסיבה המקורית לכך שהמגיד ממעזריטש ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.
- ↑ וראה באריכות בעניין זה בקונט' "באתריה דרב".
- ↑ גליון תשעא, גליון תתפח, ועוד.
- ↑ גליון רלז, גליון תט, גליון תשלה.
