הבדלים בין גרסאות בדף "כי אלוקים יושיע ציון"
(←רקע) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשבת פרשת בלק [[תנש"א]] ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה{{הערה|הערת המו"ל בשיחה המוגהת. [[דבר מלכות בלק|ש"פ בלק תנש"א]].}}. זו הפעם האחרונה, לעת-עתה, בה ראינו את הרבי עומד ורוקד מלוא קומתו בהתוועדות{{הערה|למעט שמחת תורה תשנ"ב.}}. | בשבת פרשת בלק [[תנש"א]] ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה{{הערה|הערת המו"ל בשיחה המוגהת. [[דבר מלכות בלק|ש"פ בלק תנש"א]].}}. זו הפעם האחרונה, לעת-עתה, בה ראינו את הרבי עומד ורוקד מלוא קומתו בהתוועדות{{הערה|למעט שמחת תורה תשנ"ב.}}. | ||
| − | == | + | ==ניגון עם המילים 'ופרצת'== |
{{ערך מורחב|ופרצת}} | {{ערך מורחב|ופרצת}} | ||
בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשח"י]] החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/151.htm שיחת י"ב תמוז תשח"י].}}. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/21/249.htm שיחת כ' מנחם אב תשח"י].}}. | בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשח"י]] החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/151.htm שיחת י"ב תמוז תשח"י].}}. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/21/249.htm שיחת כ' מנחם אב תשח"י].}}. | ||
גרסה מ־17:37, 27 באוגוסט 2023
הניגון כי אלוקים יושיע ציון במקורו הוא ניגון קס"ו בספר הניגונים, ניגון ריקוד, ללא מילים.
אודות הניגון
לחן הניגון הוא לחן מפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' מההגדה של פסח.
בשנת תש"ל - לכבוד יום הולדתו של הרבי, י"א בניסן, הותאם הניגון על ידי התמים שניאור זלמן חאנין למילים שבפרק תהלים ס"ט, הפרק החדש של הרבי באותה שנה.
כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.
וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
— תהלים סט, לו; לז
באותה שנה שרו את הניגון הזה בסעודות חג הפסח בביתו של אדמו"ר הריי"צ כשעל פניו של הרבי ניכרה שביעות רצון. היה זה חידוש מיוחד שניגון שמחובר לכבוד יום הולדתו של הרבי מושר במקום ובמעמד קדוש זה.
ניגון זה נוגן פעמים רבות בסיום תפילת מנחה בכינוסי צבאות ה' בנוכחות הרבי כהמשך לאותו ניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".
בשבת פרשת בלק תנש"א ניגנו בהתוועדות ניגון זה והרבי נעמד מלוא קומתו ורקד בשמחה רבה[1]. זו הפעם האחרונה, לעת-עתה, בה ראינו את הרבי עומד ורוקד מלוא קומתו בהתוועדות[2].
ניגון עם המילים 'ופרצת'
| ערך מורחב – ופרצת |
בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז תשח"י החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות[3]. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"[4].
בהמשך ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון זה, ניגון קס"ו בספר הניגונין (המכונה 'דינו') וכך שרו זאת כמה פעמים. בהתוועדות י' שבט תשי"ט הורה הרבי לנגן "ופרצת" וניגנו בניגון זה. בי"ג תמוז באותה שנה החל הרבי בעצמו לנגן "ופרצת" בניגון זה. אמנם, הניגון לא נקלט היטב בקהל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון יחד עם מספר ניגונים נוספים באתר
- לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי
- לשמיעת הניגון (ללא מילים) מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון מתוך אלבום "אבינו מלכנו" מאת אברהם פריד
- ניגון "כי אלוקים יושיע ציון" בהתוועדות י"ט כסלו תשל"א אצל הרבי.
- רבי לילדים: כִּי אֱלֹקִים יוֹשִׁיעַ צִיוֹן • לנגן ביחד
הערות שוליים
- ↑ הערת המו"ל בשיחה המוגהת. ש"פ בלק תנש"א.
- ↑ למעט שמחת תורה תשנ"ב.
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשח"י.
- ↑ שיחת כ' מנחם אב תשח"י.
