הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק שפרינגר"
מ |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| − | נולד | + | נולד בכ"א חשון[[תרצ"ב]] לאביו הרב חיים שפרינגר בעיר ניסקו שבמחוז לבוב ב[[גרמניה]]. |
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], גורשו על ידי הגרמנים על השטח שהיה בשליטת הרוסים, ומשם הוגלתה משפחת שפרינגר לסיביר - דבר שהציל את חייהם. | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], גורשו על ידי הגרמנים על השטח שהיה בשליטת הרוסים, ומשם הוגלתה משפחת שפרינגר לסיביר - דבר שהציל את חייהם. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עם סיום המלחמה, על פי ההסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה לממשלת פולין, הורשתה משפחת שפרינגר לעזוב את גבולות רוסיה, וכשהגיעו לפולין נכנסו הילדים ללמוד בישיבה ליטאית. | עם סיום המלחמה, על פי ההסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה לממשלת פולין, הורשתה משפחת שפרינגר לעזוב את גבולות רוסיה, וכשהגיעו לפולין נכנסו הילדים ללמוד בישיבה ליטאית. | ||
| − | כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה לאנגליה, החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו הגדול יחזקאל נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון, אך בסופו של דבר | + | כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה לאנגליה, החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו הגדול יחזקאל נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון, אך בסופו של דבר הבריחו את הגבול לגרמניה, וב[[ראש השנה]] [[תש"ז]] הגיעו למחנה הפליטים [[פאקינג]] שם נקשרה נפשם לחסידי חב"ד, והפכו לחסידים נלהבים. |
לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבת תומכי תמימים שהוקמה בפאקינג, המשיך ל[[פריז]] שם התאחד עם אמו ואחיו, ומשם המשיכה המשפחה כולה בנסיעה באניה לארץ ישראל, שם נכנסו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבת תומכי תמימים שהוקמה בפאקינג, המשיך ל[[פריז]] שם התאחד עם אמו ואחיו, ומשם המשיכה המשפחה כולה בנסיעה באניה לארץ ישראל, שם נכנסו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ממשרתו, ולאחר מכן המשיך לשהות יחד עם חבר נוסף בשליחות בעיר בולטמור, כשכל עיתותיו מוקדשים לפעילות. | ממשרתו, ולאחר מכן המשיך לשהות יחד עם חבר נוסף בשליחות בעיר בולטמור, כשכל עיתותיו מוקדשים לפעילות. | ||
| − | ב[[ראש חודש תמוז]] [[תשי"ט]], נישא לרעייתו מרת איידל. בחתונתו היה [[הרבי]] מסדר הקידושין שלו, ויש הטוענים שזכה לקבל נשיקה מהרבי לאחר החופה. | + | ב[[ראש חודש תמוז]] [[תשי"ט]], נישא לרעייתו מרת איידל. בחתונתו היה [[הרבי]] מסדר הקידושין שלו, ויש הטוענים שזכה לקבל נשיקה מהרבי לאחר החופה. אך הוא תמיד הכחיש את הענין. |
| − | + | מיד בסיום השבע ברכות המשיך בשליחותו בבולטימור עד שנת [[תשל"ב]], אז הורה לו הרבי לחזור לשכונת [[קראון הייטס]], שם נשאר להתגורר בסמיכות ל-[[770]] עד שנותיו האחרונות. | |
===עסקנות ציבורית=== | ===עסקנות ציבורית=== | ||
גרסה מ־10:00, 12 באפריל 2013
הרה"ח ר' יצחק שפרינגר (תרצ"ב-תשע"ג) הי' משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים 770, חבר בהנהלת המטה העולמי להבאת המשיח, חבר בהנלה הרוחנית של חיידר אור מנחם וישיבת תומכי תמימים קווינס, ובעוד ארגונים רבים אחרים.
תוכן עניינים
תולדות חייו
נולד בכ"א חשוןתרצ"ב לאביו הרב חיים שפרינגר בעיר ניסקו שבמחוז לבוב בגרמניה.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, גורשו על ידי הגרמנים על השטח שהיה בשליטת הרוסים, ומשם הוגלתה משפחת שפרינגר לסיביר - דבר שהציל את חייהם.
עם סיום המלחמה, על פי ההסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה לממשלת פולין, הורשתה משפחת שפרינגר לעזוב את גבולות רוסיה, וכשהגיעו לפולין נכנסו הילדים ללמוד בישיבה ליטאית.
כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה לאנגליה, החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו הגדול יחזקאל נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון, אך בסופו של דבר הבריחו את הגבול לגרמניה, ובראש השנה תש"ז הגיעו למחנה הפליטים פאקינג שם נקשרה נפשם לחסידי חב"ד, והפכו לחסידים נלהבים.
לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבת תומכי תמימים שהוקמה בפאקינג, המשיך לפריז שם התאחד עם אמו ואחיו, ומשם המשיכה המשפחה כולה בנסיעה באניה לארץ ישראל, שם נכנסו ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב.
בדרך אל הרבי
בשנת תשי"ג קיבל את אישורו של הרבי להתחיל לעסוק בהשגת אשרת כניסה לארצות הברית, ובערב שבת מברכים ניסן תשי"ד, הגיע ל-770, וזכה לראשונה לראות את הרבי.
מיד לאחר חג הפסח נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, שם נשאר ללמוד עד שנשלח (עוד בהיותו בחור) בהוראת הרבי לעיר בולטימור, מרילנד, שם שימש כמלמד בתלמוד תורה המקומי, ובשעות אחר הצהריים היה עוסק בפעילות בהפצת היהדות באונחברסיטה המקומית, והצליח לקרב סטודנטים רבים ליהדות ולחסידות.
השליחות לבולטימור וחתונתו
הוא המשיך בעבודתו בתלמוד תורה בבולטימור עד שהממומנים עליו לא ראו בעין יפה את פעילותו בשעות אחר הצהריים, והוא פוטר ממשרתו, ולאחר מכן המשיך לשהות יחד עם חבר נוסף בשליחות בעיר בולטמור, כשכל עיתותיו מוקדשים לפעילות.
בראש חודש תמוז תשי"ט, נישא לרעייתו מרת איידל. בחתונתו היה הרבי מסדר הקידושין שלו, ויש הטוענים שזכה לקבל נשיקה מהרבי לאחר החופה. אך הוא תמיד הכחיש את הענין.
מיד בסיום השבע ברכות המשיך בשליחותו בבולטימור עד שנת תשל"ב, אז הורה לו הרבי לחזור לשכונת קראון הייטס, שם נשאר להתגורר בסמיכות ל-770 עד שנותיו האחרונות.
עסקנות ציבורית
במשך חייו הוא נשא במגוון תפקידים: מנכ"ל בדק הבית, יו"ר שופר אסוסיאיישן דאמריקה, חבר בועד למען שלימות העם והתנועה להסברה דתית בישראל, חבר בהנהלת המטה העולמי להבאת המשיח וחבר בהנהלת המטה העולמי להצלת העם והארץ. במסגרת תפקידיו פרסם מאות מודעות בעיתונות האמריקאית להזכיר ליהודים בניו יורק על חשיבות גיור כהלכה, ושלימות הארץ.
בשנת תשנ"ב היה ממארגני ריקודי השמחה ב770 וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח.
בימי מלחמת המפרץ, בעקבות דברי העידוד של הרבי לתושבי ארץ הקודש, באופן של הבטחה, ובהדגשה שחלילה מלעזוב את הארץ, חשב ר' איצ'ה שכדאי היה לארגן צ'רטר מיוחד בהשתתפות עשרות חסידי חב"ד מהשכונה שיטוסו לארץ-ישראל בימי המלחמה, על מנת להדגיש שאכן ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם.
על הצעה זו ענה הרבי:
לעשות תעמולה ככתוב בתורה דבנ"י דכאן, דעירו - והוא בראשם יוסיפו בתומ"צ בפשטות, ות"ח כשיודעיני כמה הוסיפו בפו"מ אזכיר עה"צ
בעקבות מענה הרבי, התחיל יחד עם עם ר' מנחם גרליצקי, בפעילות מאסיבית בנושא זה. הדפסת טפסים של החלטות טובות לאנ"ש ולאנשים בחוץ במגוון שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית ועוד. מידי שבוע היה מכניסי לרבי מאות טפסים. באותה תקופה קיבל עשרות מענות-קודש. היות והרבי כתב "דבנ"י דכאן דעירו" - החל להתעסק גם עם שאר היהודים שבעיר ניו יורק.
פרסום משיח בעיתונות
בשנת תשנ"ב והלאה הפיץ עשרות אלפי טפסים בעיתונות בהם קיבלו על-עצמם אנשים נשים וטף החלטות טובות על הוספה בתורה ובמצוות. בתחילה היתה הכותרת של הטפסים "תן יד לביאת המשיח", אך לאחר זמן שינה ל"תן יד למלך המשיח".
בחודש טבת תשנ"ג יצא ר' איצ'ה, במבצע פירסום זהותו של משיח, בקנה מדה עולמי. במסגרת המבצע, פירסם הרב שפרינגר בעיתון העולמי "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות ענק בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים.
במשך החודשים שקדמו לפירסום המודעה, מאז תחילת שנת תשנ"ג, עודד הרבי כמעט מידי יום את שירת החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", יותר אנשים ביקשו מהרבי רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח ולהחתים אנשים על כתב קבלת מלכותו, והרבי אישר זאת.
לאור העובדות הללו, שוחח ר' איצ'ה עם כמה מהפעילים הבולטים בפירסום ענייני הגאולה, והחליטו שמוכרחים להתחיל בפעולות עולמיות. כפירסום מודעה בעיתון "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים. כל מי שעסק בפירסום ענייני גאולה ומשיח, היה בדעה שהגיע הזמן לפרסם את זהותו של המשיח. אבל, היו עסקנים שונים שערמו קשיים בפניהם. הם טענו בלהט שפירסום כזה עלול להזיק לתדמית של ליובאוויטש, עד כדי כך שיהודים עלולים להתרחק מליובאוויטש רח"ל. עסקנים אלו העלו גם סברא, שמכיוון שמדובר בפירסום בקנה מידה עולמי - אי אפשר לצאת לקמפיין כזה ללא רשות מפורשת מהרבי, בטענה, ש'"תשובותיו של הרבי לפרוייקטים אחרים, מקומיים - אינן יכולות להוות רשות לפרוייקט כזה, אשר יביא את המסר לעשרות מליוני אנשים בארה"ב". וכן שפירסום זה חודר לתחומי המקורבים שבשאר המדינות, ובכך תהווה למקורבים תהיות בפני השלוחים שבאשר המדינות. המסקנה הייתה לשאול את הרבי. אם הרבי יאשר את הפירסום, הרי זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר שהרבי מעוניין בפירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, ולא זו בלבד, אלא שתהיה זו הוכחה גם שלדעת הרבי אין לחשוש כלל שפירסום זה ירחק יהודים מליובאוויטש.
לאחר הכנת המודעות כפי שהן היו אמורות להתפרסם - בשלושת השפות: לשון הקודש, אנגלית ואידיש - הוכסנו המודעות אל הרבי, כל מודעה בנפרד כשר' לייבל גרונר מקריא את הכותרות, תוך שהוא מציין גם שהכתובת למשלוח ההחלטות הינה ב-770 איסטערן פארקווי. הרבי הביט בכל המודעות, וונתן את הסכמתו לפירסומן.
על מנת להעיד זאת בשער בת רבים, ביקש הרב שניאור זלמן גוראריה מועד רבני ליובאוויטש הכללי, שהמזכיר הריל"ג יכתוב זאת, והוא אכן כתב לרב גורארי' תיאור מדויק על הסכמתו של הרבי לפירסום המודעה.
באותה תקופה, תבע א' מאנ"ש את הרב שפרינגר בבית משפט, בכך שאינו רשאי לפרסם מודעות בשמה של ליובאוויטש, והבלעדיות היחידה היא של הרבי. גזירה זו החזיקה כמה חודשים. באסיפת הרבנים שהתקיימה בחודש סיון תשנ"ג, תקפו רבני אנ"ש את אותם הלוחמים באלקי ישראל, בין היתר אמר ר' דוד פלדמן אשר ישנם המנסים לגרום ולקיים גזירה אשר "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל", הם אינם מאמינים כיום ברבי כלל. הוסיף ר' נחמן שפירא וסיפר על כל האישורים המפורשים שקיבל ר' איצה שפירנגר בעניין, ודרישתו של הרבי לפרסום משיח בעיתונות.
בעקבות גזירה זו, לא הוזכר שמו של הרבי, בקריאה לשמוע עשרת הדברות בחג השבועות, ועל כך יצא הזעם.
בי"א אלול תשנ"ג, הגיעה בשורה המשמחת, ובוטלה הגזירה, אשר שמו של הרבי מלך המשיח יותר לפרסום בעיתונות, ועדת החסידים צהלה ושמחה, כמפורט בארוכה ביומני התקופה.
בשנותיו האחרונות הרב שפרינגר גם הי' המפקח על פעילות ועד חיילי בית דוד ואת"ה 770.
פטירתו
במוצאי אחרון של פסח התוועד עם תלמידיו, תלמידי הישיבה המרכזית ב-770, ויומיים אחרי לקה באירוע מוחי, והובהל לבית הרפואה במצב קריטי. ביום ראשון כ"ז ניסן תשע"ג נפטר, והובא למנוחה בו ביום בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.
לקריאה נוספת
- פרוטוקול הרבנים מאסיפתם בסיון תשנ"ג.
- שבועון 'בית משיח' גליון 875 - כתבתו של ר' מנחם זיגלבוים, עמ' 22.
