הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות ברסלב"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים{{מקור}}". כאשר ח"כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|1=גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש"ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}. כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}. | מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים{{מקור}}". כאשר ח"כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|1=גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש"ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}. כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}. | ||
| − | [[אדמו"ר הזקן]] נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול{{הערת שוליים|[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמוד ש"ע ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=148&hilite= בית רבי, עמוד ס"ו].}}. | + | [[אדמו"ר הזקן]] נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול{{הערת שוליים|1=[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמוד ש"ע ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=148&hilite= בית רבי, עמוד ס"ו].}}. |
אודות התייחסותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: "ברסלב?! [[ליצנות]]!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?{{מקור}}}}. | אודות התייחסותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: "ברסלב?! [[ליצנות]]!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?{{מקור}}}}. | ||
גרסה מ־22:53, 2 בפברואר 2011
חסידות ברסלב (או ברצלב)[1] נוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב, שייסד שיטה מיוחדת בעבודת השם. ממשיכו של רבי נחמן, שעל פי המקובל בברסלב - מונה על ידי רבי נחמן עצמו, הינו רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד.
מנהיגי ברסלב המקובלים כיום, הינם: רבי אליעזר שלמה שיק שליט"א (מוהרא"ש) - מנהיג מוסדות "היכל הקודש" בארה"ק ובחו"ל, רבי אליעזר ברלנד - מנהיג מוסדות "שובו בנים" בי-ם, רבי יעקב מאיר שכטר - מזקני ברסלב, רבי אלעזר מרדכי קניג - מנהיג קהילת "אור הגנוז" בצפת, רבי יצחק מאיר מורגנשטרן ועוד. ישנה קבוצה מחסידי ברסלב הדוגלים בפתק מסוים שנשלח אל רבי ישראל דוב אודסר לפי טענתו - מרבי נחמן מברסלב ששלח לו משמים, ועל פיו הם מכנים את רבם בכינוי " נ נח נחמ נחמן מאומן".
חב"ד וברסלב
מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן לליובאוויטש, הרבנית הצדקנית מרת רבקה קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים[דרוש מקור]". כאשר ח"כ מנחם הכהן היה פעם אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"[2]. כאשר ניגשו גדולי ישראל לאדמו"ר הזקן בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"[דרוש מקור].
אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול[3].
אודות התייחסותו של אדמו"ר הצמח צדק לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי הרב והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא חסיד ולא מתנגד, אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: "ברסלב?! ליצנות!". [4].
התייחסויות הרבי
כאשר עסקן מחסידות ברסלב, מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תבטיח שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"[5]. מסופר שהרבי למד לקוטי מוהר"ן[6] וכן הם מוזכרים לפעמים בשיחותיו[7].
הערות שוליים
- ↑ כפי שמוזכר בדברי הרבי באגרות קודש כרך יב ד'קלד, למו"ל של ספרי ר"נ ששלח לו את ספריו.
- ↑ גליון התמים לחודש שבט תש"ע, מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב שלום בער רייכמן, מסופר בשם הרב דוד נחשון.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמוד ש"ע ובית רבי, עמוד ס"ו.
- ↑ לפי גירסא אחרת[דרוש מקור] חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?[דרוש מקור]
- ↑ ציטוט מוידיאו, באינפו.
- ↑ ימי מלך מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בלקוטי מוהר"ן.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 ובשיחות קודש תשל"ו ח"ב.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
