הבדלים בין גרסאות בדף "חיים שלום סגל"
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←משפחתו) |
||
| (21 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים שלום סגל ירושלים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל]] | [[קובץ:חיים שלום סגל ירושלים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלום סגל]] | ||
::{{פירוש נוסף|נוכחי=רב חיים שלום סגל מירושלים|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]]|ראו=[[חיים שלום סגל (עפולה)]]}} | ::{{פירוש נוסף|נוכחי=רב חיים שלום סגל מירושלים|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[עפולה]]|ראו=[[חיים שלום סגל (עפולה)]]}} | ||
| − | הרב '''חיים שלום''' הלוי '''סגל''' ([[תרע"ח]] - [[תשמ"ג]]) היה מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד 'בית יהודה' בשכונת נחלאות ב[[ירושלים]], גאון ומחבר ספרים מצאצאי רבינו הזקן שעסק | + | הרב '''חיים שלום''' הלוי '''סגל''' ([[כ"ז בחשוון]] [[תרע"ח]] - [[י"ז במנחם אב]] [[תשמ"ג]]) היה מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד 'בית יהודה' בשכונת נחלאות ב[[ירושלים]], גאון ומחבר ספרים מצאצאי רבינו הזקן שעסק רבות בפירוש רש"י על התורה וזכה לקירובים רבים מהרבי, וביניהם התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית' על ארץ ישראל כחלק מה'[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|או"ם החסידי]]'. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[כ"ז חשון]] [[תרע"ח]] לאביו הרב [[שלמה יהודה סגל]], מתלמידי ישיבת [[תורת אמת חברון]] ולאמו הרבנית יוכבד דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו ר' משה, בעיר [[חברון]] בשנת [[תרע"ח]]. | + | נולד ב[[כ"ז חשון]] [[תרע"ח]] לאביו הרב [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]], מתלמידי ישיבת [[תורת אמת חברון]] ולאמו הרבנית יוכבד דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך בנו ר' משה, בעיר [[חברון]] בשנת [[תרע"ח]]. |
בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים', ובהיותו בגיל 16 בלבד קיבל על עצמו שנה וחצי של תענית דיבור, ובמהלכם למד 4 פעמים את כל הש"ס. | בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים', ובהיותו בגיל 16 בלבד קיבל על עצמו שנה וחצי של תענית דיבור, ובמהלכם למד 4 פעמים את כל הש"ס. | ||
| − | בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת פרומא אסתר, בתו של רבי נחמיה חשין, ולאחר החתונה התמנה לכהן כר"מ בישיבה לצעירים | + | בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת פרומא אסתר, בתו של רבי נחמיה חשין, ולאחר החתונה התמנה לכהן כר"מ בישיבה לצעירים שעל ידי 'עץ חיים'. |
היה מחסידי ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] - בעת ביקורו הראשון בחצרות קודשנו - מינה [[הרבי]] [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|בעל בתים לכל מדינה בעולם]], ואת הרב סגל מינה לבעל הבית{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על [[ארץ הקודש]]. | היה מחסידי ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] - בעת ביקורו הראשון בחצרות קודשנו - מינה [[הרבי]] [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|בעל בתים לכל מדינה בעולם]], ואת הרב סגל מינה לבעל הבית{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על [[ארץ הקודש]]. | ||
| − | במשך ארבעים שנה עסק בפירוש [[רש"י]] על התורה וחיבר את ספרי '''תוספת רש"י''' בהם העמיק בפירוש רש"י על התורה, במסגרת מכון הרי פישל, על מלאכתו זו זכה לקירובים עצומים מ[[הרבי]]. | + | במשך ארבעים שנה עסק בפירוש [[רש"י]] על התורה וחיבר את ספרי '''תוספת רש"י''' בהם העמיק בפירוש רש"י על התורה, במסגרת מכון הרי פישל, על מלאכתו זו זכה לקירובים עצומים מ[[הרבי]]. הרב סגל קיבל הוראה מהרבי להדפיס את פירושו עם החומש. הספר עמד לצאת לאור בהוצאת 'מפעלי אריאל', אך למרבה הצער הרב סגל נפטר בטרם הספיק להדפיס את הספר. |
| + | לאחר פטירתו ביקשו בני ביתו להדפיס את ספרו במשך שנת האבל, והציעו להדפיס תחילה את הפירוש לבדו, ובהמשך להדפיס את הפירוש עם החומש. הרב שאר ישוב הכהן, שעמד בראש 'מפעלי אריאל', הסכים לכך אם יקבל את הסכמת הרבי. | ||
| + | הרבי השיב על כך {{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 206}} בז' בתשרי תשד"מ: | ||
| + | |||
| + | "ונכון ומתאים מאד, ובפרט שעל-ידי זה יתרבו בהקדם לומדי פירוש רש"י וכו' שעשה ובהצלחה וכו' תורתנו הקדושה "בהמצאו גו' קרוב" '''בהבנת''' פשוטו של מקרא שעל-ידי זה '''הכניסה לתוך''' '''ר'''(אש של כל אחד ואחד מ)'''ש'''בטי '''י'''שראל" {{הערה| הרבי הדגיש את האותיות 'רש"י' שבר"ת של המילים "ראש שבטי ישראל"}}. | ||
שימש כ[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] 'בית יהודה' בשכונת מזכרת משה (נחלאות) ב[[ירושלים]], אותו הקים יחד עם אחיו הרב [[מרדכי זלמן סגל]], שכיהן כ[[גבאי]] בית הכנסת. בהשפעתם הפך המקום למרכז לפעילות חב"דית בכל האזור. | שימש כ[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] 'בית יהודה' בשכונת מזכרת משה (נחלאות) ב[[ירושלים]], אותו הקים יחד עם אחיו הרב [[מרדכי זלמן סגל]], שכיהן כ[[גבאי]] בית הכנסת. בהשפעתם הפך המקום למרכז לפעילות חב"דית בכל האזור. | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;בניו: | ;בניו: | ||
| − | * הרב פנחס דוד סגל - ירושלים. | + | * הרב [[פנחס דוד סגל]] - ירושלים. |
* הרב [[בנימין זאב סגל]] - כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ נחלה]] ו[[תורת אמת ירושלים]]. | * הרב [[בנימין זאב סגל]] - כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ נחלה]] ו[[תורת אמת ירושלים]]. | ||
| − | * הרב אברהם צבי סגל - ר"מ בישיבת באר יעקב. | + | * הרב אברהם צבי סגל - ר"מ בישיבת גרודנא' באר יעקב, ומחבר ספר "צבא המלך" ו"צבא העבודה". |
| − | * הרב שניאור זלמן סגל - כיהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | + | * הרב [[שניאור זלמן סגל]] - כיהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]-נפטר [[י"ז כסלו]] [[התשפ"ד]]. |
| − | * הרב אהרון סגל - ירושלים. | + | * הרב אהרון סגל - ירושלים, מרבני ישיבת המקובלים "שער השמים" בירושלים. |
* הרב [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[מגדל העמק]] ו[[משפיע]] ב[[תות"ל מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]]. | * הרב [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)|יוסף יצחק סגל]] - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[מגדל העמק]] ו[[משפיע]] ב[[תות"ל מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]]. | ||
;בנותיו: | ;בנותיו: | ||
| − | * מרת יהודית ולדנברג | + | * מרת יהודית ולדנברג, רעיית הרב שמחה בונם ולדנברג, רבה של שכונת "עזרת תורה" בירושלים, ומחבר ספרי "בינת שמחה". |
| − | * מרת מרים גוטא | + | * מרת מרים גוטא רוזנבוים - נפטרה ז כסלו תש"נ -, רעיית הרב יעקב מאיר רוזנבוים, ראש ישיבת "לב שמחה" גור בלונדון, ומחבר ספר "אבן בוחן". |
| − | * מרת חיה פלדמן. | + | * מרת חיה צביה, רעיית הרב יעקב אשר פלדמן, ראש כולל "מטה אהרון" ומחבר הספר "כתב משה". |
| − | * מרת בת שבע, רעיית | + | * מרת בת שבע, רעיית הרב משה חיים דנדרוביץ, ראש ישיבה קטנה "שפת אמת" ומחבר סדרת הספרים "אמרי חמד" על מסכתות הש"ס ועל התורה. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *'''[http:// | + | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Birnhack-Mayers%20%205778.pdf פרקי חיים ושלום]''', תשורה מנישואי צאצאיו כוללת את תולדות חייו וחלופת המכתבים שלו עם הרבי {{PDF}} |
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}} | {{תבנית:חברי האו"ם החסידי}} | ||
{{מיון רגיל:סגל חיים שלום}} | {{מיון רגיל:סגל חיים שלום}} | ||
| שורה 44: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סגל]] | [[קטגוריה:משפחת סגל]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:08, 11 באפריל 2024
ערך זה עוסק ברב חיים שלום סגל מירושלים. אם התכוונתם לשליח הרבי בעפולה, ראו חיים שלום סגל (עפולה).
הרב חיים שלום הלוי סגל (כ"ז בחשוון תרע"ח - י"ז במנחם אב תשמ"ג) היה מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד 'בית יהודה' בשכונת נחלאות בירושלים, גאון ומחבר ספרים מצאצאי רבינו הזקן שעסק רבות בפירוש רש"י על התורה וזכה לקירובים רבים מהרבי, וביניהם התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית' על ארץ ישראל כחלק מה'או"ם החסידי'.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בכ"ז חשון תרע"ח לאביו הרב שלמה יהודה סגל, מתלמידי ישיבת תורת אמת חברון ולאמו הרבנית יוכבד דור חמישי לאדמו"ר הזקן דרך בנו ר' משה, בעיר חברון בשנת תרע"ח.
בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים', ובהיותו בגיל 16 בלבד קיבל על עצמו שנה וחצי של תענית דיבור, ובמהלכם למד 4 פעמים את כל הש"ס.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת פרומא אסתר, בתו של רבי נחמיה חשין, ולאחר החתונה התמנה לכהן כר"מ בישיבה לצעירים שעל ידי 'עץ חיים'.
היה מחסידי האדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א. בשמיני עצרת תשל"א - בעת ביקורו הראשון בחצרות קודשנו - מינה הרבי בעל בתים לכל מדינה בעולם, ואת הרב סגל מינה לבעל הבית[1] על ארץ הקודש.
במשך ארבעים שנה עסק בפירוש רש"י על התורה וחיבר את ספרי תוספת רש"י בהם העמיק בפירוש רש"י על התורה, במסגרת מכון הרי פישל, על מלאכתו זו זכה לקירובים עצומים מהרבי. הרב סגל קיבל הוראה מהרבי להדפיס את פירושו עם החומש. הספר עמד לצאת לאור בהוצאת 'מפעלי אריאל', אך למרבה הצער הרב סגל נפטר בטרם הספיק להדפיס את הספר. לאחר פטירתו ביקשו בני ביתו להדפיס את ספרו במשך שנת האבל, והציעו להדפיס תחילה את הפירוש לבדו, ובהמשך להדפיס את הפירוש עם החומש. הרב שאר ישוב הכהן, שעמד בראש 'מפעלי אריאל', הסכים לכך אם יקבל את הסכמת הרבי. הרבי השיב על כך [2] בז' בתשרי תשד"מ:
"ונכון ומתאים מאד, ובפרט שעל-ידי זה יתרבו בהקדם לומדי פירוש רש"י וכו' שעשה ובהצלחה וכו' תורתנו הקדושה "בהמצאו גו' קרוב" בהבנת פשוטו של מקרא שעל-ידי זה הכניסה לתוך ר(אש של כל אחד ואחד מ)שבטי ישראל" [3].
שימש כמשפיע בבית הכנסת 'בית יהודה' בשכונת מזכרת משה (נחלאות) בירושלים, אותו הקים יחד עם אחיו הרב מרדכי זלמן סגל, שכיהן כגבאי בית הכנסת. בהשפעתם הפך המקום למרכז לפעילות חב"דית בכל האזור.
בי"ז מנחם אב תשמ"ג נפטר, טמון ליד ציונו של רבי שניאור זלמן מלובלין בעל ה"תורת חסד", בחלקת חב"ד במרומי הר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה]
- בניו
- הרב פנחס דוד סגל - ירושלים.
- הרב בנימין זאב סגל - כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים לוד, בית הר"מ נחלה ותורת אמת ירושלים.
- הרב אברהם צבי סגל - ר"מ בישיבת גרודנא' באר יעקב, ומחבר ספר "צבא המלך" ו"צבא העבודה".
- הרב שניאור זלמן סגל - כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד-נפטר י"ז כסלו התשפ"ד.
- הרב אהרון סגל - ירושלים, מרבני ישיבת המקובלים "שער השמים" בירושלים.
- הרב יוסף יצחק סגל - משלוחי הרבי למגדל העמק ומשפיע בישיבת חב"ד המקומית.
- בנותיו
- מרת יהודית ולדנברג, רעיית הרב שמחה בונם ולדנברג, רבה של שכונת "עזרת תורה" בירושלים, ומחבר ספרי "בינת שמחה".
- מרת מרים גוטא רוזנבוים - נפטרה ז כסלו תש"נ -, רעיית הרב יעקב מאיר רוזנבוים, ראש ישיבת "לב שמחה" גור בלונדון, ומחבר ספר "אבן בוחן".
- מרת חיה צביה, רעיית הרב יעקב אשר פלדמן, ראש כולל "מטה אהרון" ומחבר הספר "כתב משה".
- מרת בת שבע, רעיית הרב משה חיים דנדרוביץ, ראש ישיבה קטנה "שפת אמת" ומחבר סדרת הספרים "אמרי חמד" על מסכתות הש"ס ועל התורה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- פרקי חיים ושלום, תשורה מנישואי צאצאיו כוללת את תולדות חייו וחלופת המכתבים שלו עם הרבי
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ 'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 206
- ↑ הרבי הדגיש את האותיות 'רש"י' שבר"ת של המילים "ראש שבטי ישראל"
