דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצבת ר' דובער שניאורסון. הוקמה מחדש בשנת תשס"ח

ר' דובער שניאורסון (כונה בערל שניאורסון) היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד ביום ג' בכסלו תרס"ה לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון בניקולייב. נרצח ע"י הנאצים בביגרן הסמוכה לדנייפרופטרובסק שבאוקראינה.

קורות חייו

בשנת תרס"ט, העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).

הי' בעל כשרון נפלא[1].

במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית. בקיץ תרפ"ב נסע אחיו הגדול, הרבי לביקור מיוחד לחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו ר' דובער (ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[2]). והיה תקופות שהיה מאושפז בבית רפואה.

בשלהי שנת תש"א היה מאושפז בבית רפואה שבעיירה איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק, באותה תקופה כבשו השלטון הנאצי את יקטרינוסלב, והם הוציאו להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר בית הרפואה בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד.

בשנת תשנ"ג מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת תשס"ח הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיימה טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב שמואל קמינצקי, וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדלקת נרות לזכרו.

להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי[3], ענה הרבי "דובער שליט"א אזכיר עה"צ"[4].

הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - סבתא. אח. בני דודים. ואחרים הי"ד".

תאריך הירצחו

המצבה הישנה שהוקמה בשנת תשנ"ו

בלוח של שנת תש"ז בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית חנה שניאורסון[5] רשם ליד כ"ד תשרי - "בערל", וליד כ"ה אלול רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. כעבור שנים, בשיחת כ"ד תשרי תש"נ נשא הרבי שיחה ובה ביאור על המשניות שאומרים ביום היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית רחל ינובסקי, ולא הזכיר שזהו עבור אחיו.

ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי, ואחר כך נקבע התאריך לכ"ה אלול[6].

בנוגע לשנת הרצח. העיר דנייפרופטרובסק נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב תש"א, וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח בבית הרפואה (ראה בבית משיח שם) אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה בבית הרפואה ורק אחר כך בשאר העיר, עדיף לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול).

משפחתו

הערות שוליים

  1. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר מהורש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".
  2. היום יום מהדורת תשס"ט.
  3. מפני כי לא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך
  4. ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק
  5. התפרסמה לראשונה בשבעון בית משיח גליון 51 עמ' 8-9.
  6. ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' שמואל קראוס בשבועון בית משיח גליון 303 עמ' 62 ואילך.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא