דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצבת ר' דובער שניאורסון. הוקמה מחדש בשנת תשס"ח

ר' דובער שניאורסון (כונה בערל שניאורסון) היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד ביום ג' בכסלו תרס"ה לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון בניקולייב. נרצח ע"י הנאצים בביגרן הסמוכה לדנייפרופטרובסק שבאוקראינה.

קורות חייו

בשנת תרס"ט, העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).

הי' בעל כשרון נפלא[1].

במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית. בקיץ תרפ"ב נסע אחיו הגדול, הרבי לביקור מיוחד לחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו ר' דובער (ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[2]). והיה תקופות שהיה מאושפז בבית רפואה.

בשלהי שנת תש"א היה מאושפז בבית רפואה שבעיירה איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק, באותה תקופה כבשו השלטון הנאצי את יקטרינוסלב, והם הוציאו להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר בית הרפואה בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד.

בשנת תשנ"ו מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת תשס"ח הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיימה טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב שמואל קמינצקי, וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדלקת נרות לזכרו.

להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי[3], ענה הרבי "דובער שליט"א אזכיר עה"צ"[4].

הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - סבתא. אח. בני דודים. ואחרים הי"ד".

תאריך הירצחו

המצבה הישנה שהוקמה בשנת תשנ"ו

הרבי כתב אודות יום היארצייט של ר' דובער כי "לעת עתה לא ידוע לי יום הירצחו". אולם בלוח של שנת תש"ז בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית חנה שניאורסון[5] רשם ליד כ"ד תשרי - "בערל". אבל כעבור שנים, בשיחת כ"ד תשרי תש"נ גילה הרבי כי אומר קדיש ביום זה עבור סבתו (אם אמו) הרבנית רחל ינובסקי שנרצחה אף היא בשנות השואה, אבל משום מה לא אמר שזה גם עבור אחיו, ר' דובער.

ואולי היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי, ואחר כך נקבע התאריך לכ"ה אלול[6].

בנוגע לשנת הרצח. העיר דנייפרופטרובסק נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב תש"א, ודרכם של הנאצים היה לפגוע תחילה בנמצאים בבתי-רפואה, ולכן מסתבר לומר שהטבח שנערך בבית הרפואה היה סמוך לכיבוש האיזור בשלהי תש"א. אולם בתולדות לוי יצחק[7] מסופר מפי גוי אוקראיני כי הטבח שנערך בבית הרפואה היה במהלך חורף תש"ב.

משפחתו

הערות שוליים

  1. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר מהורש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".
  2. היום יום מהדורת תשס"ט.
  3. מפני כמה סיבות: א. אחיו של הרבי נהרג במלחמה כבחור צעיר, פרטים הנידונים בהרחבה בספרים, האם נותנים שם אחריו. ב. לא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי, שנקרא רק בקיצור - לייבל, ואולי היה לו שם נוסף. ג. הרבי איננו מתערב בנתינת שמות באופן כללי.
  4. ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק
  5. התפרסמה לראשונה בשבעון בית משיח גליון 51 עמ' 8-9.
  6. ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' שמואל קראוס בשבועון בית משיח גליון 303 עמ' 62 ואילך.
  7. עמ' 443, וכן בשבעון בית משיח גליון 11 עמ' 12.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא