הבדלים בין גרסאות בדף "בר מצוה"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==במשנת החסידות== | ==במשנת החסידות== | ||
| − | נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"{{הערה|ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום | + | נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"{{הערה|ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבעת ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.}} |
על{{הערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"{{הערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | על{{הערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"{{הערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==עליה לתורה== | ==עליה לתורה== | ||
| − | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב 770]] | + | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב-770]] |
{{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}} | ||
| − | בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}. | + | בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[אויפרופעניש (שבת חתן)|שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}. |
| − | על פי הוראת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות ב[[תפילת מנחה]] של [[שבת]], וב[[ספר המנהגים]] כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך | + | על פי הוראת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות ב[[תפילת מנחה]] של [[שבת]], וב[[ספר המנהגים]] כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נכתב ב'ספר המנהגים - חב"ד': "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש"{{הערה|עמוד 74.}}. |
באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | ||
| − | שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה | + | שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה של חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}. |
סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. | סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. | ||
| − | רבי [[חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. | + | רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. |
כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. | רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. | ||
| − | + | בסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - [[הבעל שם טוב]] אמר למורי - [[המגיד ממזריטש]] - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש. | |
הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]] [= רצון הרצונות]. | הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]] [= רצון הרצונות]. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ||
[[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | [[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | ||
| − | מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד | + | מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד עם הבר מצוה ואומרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות (בד"כ מאמר "[[איתא במדרש תילים]]", ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים{{הערה|כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.}}. |
| + | |||
| + | הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה{{הערה|1=[https://anash.org/how-the-rebbe-reacted-to-the-american-bar-mitzva/ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?] {{אנש}}}}. | ||
| + | |||
| + | מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות. | ||
==בר מצווה לעולים== | ==בר מצווה לעולים== | ||
| − | מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ | + | מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/כבר-עכשיו-כולל-חבד-נערך-לחגיגה-ביא-ניס/ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות?] - סקירה על החגיגה המסורתית {{אינפו}} ג' חשון תשע"ז.}} מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה. |
הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ. | הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ. | ||
| שורה 71: | שורה 75: | ||
==בר מצווה ליתומים== | ==בר מצווה ליתומים== | ||
| − | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] | + | {{ערך מורחב|ערך=[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]}} |
| + | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת [[ארץ הקודש]].. | ||
| + | |||
| + | את הפיקוד לקחה מרת שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה]]}}. | ||
בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים. | בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים. | ||
| שורה 79: | שורה 86: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[איתא במדרש תילים]] | *[[איתא במדרש תילים]] | ||
| + | *[[בת מצווה]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 84: | שורה 92: | ||
*'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]. | *'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]. | ||
* '''[https://docs.google.com/file/d/0B4Kh3g-tvBA1a3ZfbFRRUUc5Rmc/edit ספר 'מכתבי פאר']''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת [[מכון אנכ"י]]. | * '''[https://docs.google.com/file/d/0B4Kh3g-tvBA1a3ZfbFRRUUc5Rmc/edit ספר 'מכתבי פאר']''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת [[מכון אנכ"י]]. | ||
| + | *'''לקח כמה שעות עד שהוא נתן תשובה חיובית''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 1960 עמוד 32{{הערה|תגובה למדור התפרסמה במדור קוראים כותבים גליון 1962 עמוד 18.}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־22:36, 8 ביולי 2023
בר מצוה הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.
תוכן עניינים
במשנת החסידות
נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"[1]
על[2] הפסוק[3] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר[4], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"[5] נמשכה בו נשמה קדושה.
מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחילת שולחן-ערוך[6], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כפי שאמורה להיות, אזי זוכה למעלה גדולה יותר[7], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[8].
ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר בנו נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר' אליעזר בנו נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[9].
הכנות לבר מצוה
במספר מכתבים הדריך הרבי שההכנות לבר מצוה צריכות להיות הכנות רוחניות, שיסייעו לנער לקיים כראוי את המצוות אותם הוא מתחייב לקיים מאז הבר מצווה ואילך.
בהתאם לכך שלל הרבי את המנהג שהנער משקיע שעות רבות ומאמצים גדולים כדי לקרוא בציבור את הפרשה, כשהדבר בא על חשבון הכנות רוחניות אחרות, לימוד ההלכות, וכדומה.
באופן כללי, במענה לנערים ששאלו את הרבי כיצד עליהם להתכונן לבר מצווה, השיב הרבי שההכנה צריכה להיות בהתאם להוראות הנהלת המוסד בו הנער לומד, ובהתייעצות עם אנשי החינוך שבאים עמו במגע יום-יומי ומכירים אותו[10].
עליה לתורה
| ערך מורחב – עליה לתורה |
בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או שבת האופרוף[11].
על פי הוראת אדמו"ר הזקן[12], הבר מצוה ישתדל לעלות בתפילת מנחה של שבת, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נכתב ב'ספר המנהגים - חב"ד': "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש"[13].
באגרות קודש[דרוש מקור] מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב[14].
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת[15].
עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי
על העליה לתורה בבר מצוה של אדמו"ר האמצעי סיפר אדמו"ר הריי"צ, סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה[16]:
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.
שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה של חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי[17].
סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד.
רבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב.
כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר.
רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.
בסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - הבעל שם טוב אמר למורי - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש.
הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת רעוא דכל רעוין [= רצון הרצונות].
אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי, הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי.
הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאל מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"[18], הזמן של תפילת מנחה הוא זמן של עת רצון.
שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה?
ענה לי אבי: אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון.
עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפילת המנחה.
התוועדות לכבוד הבר מצוה
מנהגי ליובאוויטש[19] - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד עם הבר מצוה ואומרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות (בד"כ מאמר "איתא במדרש תילים", ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים[20].
הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה[21].
מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.
בר מצווה לעולים
מאז שנת תשנ"ב[22] מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי כולל חב"ד בארץ הקודש חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.
הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ.
שנים רבות נערכה החגיגה באופן פומבי ברחבת הכותל המערבי בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, ובשנים האחרונות נערכת החגיגה באירוע סגור באולם יוקרתי בהשתתפות הצמרת הפוליטית וראשי רבני חב"ד בארץ הקודש.
בר מצווה ליתומים
|
| ערך מורחב – בר מצוה ליתומי צה"ל |
לאחר מלחמת ששת הימים הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך צעירי אגודת חב"ד, שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת ארץ הקודש..
את הפיקוד לקחה מרת שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב)[23].
בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה[24]. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.
הרבי עצמו התייחס בהתוועדות בפומבי לאירועים אלו[25].
ראו גם
לקריאה נוספת
- שערי בר מצווה - היכל מנחם בני ברק.
- בן י"ג למצוות - מאת הרב יעקב הורביץ בהוצאת צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש.
- ספר 'מכתבי פאר' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת מכון אנכ"י.
- לקח כמה שעות עד שהוא נתן תשובה חיובית, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 1960 עמוד 32[26]
קישורים חיצוניים
- איחולים לבר מצווה
הרבי מאחל לחתני בר מצווה במהלך חלוקת דולרים, בתוך מגזין הוידאו של jem. - השינויים בנוסח הברכה של הרבי לחתני בר המצווה - באתר
כ"א טבת תשע"ח. - כתבי יד מהרבי בקשר עם בר מצווה.
- לקח טוב - מנהגי חב"ד לבר מצווה מתוך ספר המנהגים, עם פיענוחים (תשורה כסלו תשע"ט).
- בר מצווה לילדי היתומים, גלריה היסטורית מתוך ארכיון גברת רוזנברג
סרטון וידאו - יחידות כללית לנערי בר מצווה
הערות שוליים
- ↑ ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבעת ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.
- ↑ מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.
- ↑ תהלים ב, ז.
- ↑ ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.
- ↑ תהלים קט, ד.
- ↑ או"ח - סוף מהדו"ב.
- ↑ "זכה יתיר" (זח"ב צד, ב.)
- ↑ במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
- ↑ בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.
- ↑ ראו לדוגמה הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת אמור תשע"ט.
- ↑ ראה שערי אפרים שער ב סעיף א.
- ↑ ראה באריכות בספר התולדות חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.
- ↑ עמוד 74.
- ↑ ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.
- ↑ ספר המנהגים עמוד 74.
- ↑ לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.
- ↑ פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.
- ↑ תהלים סט, יד
- ↑ ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.
- ↑ כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.
- ↑ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?
- ↑ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות? - סקירה על החגיגה המסורתית
ג' חשון תשע"ז.
- ↑ שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' אברהם דוד מרוזוב נספה במלחמה]]
- ↑ בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.
- ↑ נחמה לאחר החורבן
- ↑ תגובה למדור התפרסמה במדור קוראים כותבים גליון 1962 עמוד 18.
| בר מצווה | ||
|---|---|---|
| מושגים | קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה |  |
| ספרים | שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר | |
| אצל רבותינו נשיאנו | בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי | |
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
