הבדלים בין גרסאות בדף "אוצרות חיים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(עריכה) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:אוצרות חיים.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ"ג)]] | ||
'''אוצרות חיים''' הוא ספר [[תורת הקבלה|קבלה]] מ[[כתבי האריז"ל]] שנכתב ונערך על ידי תלמידו וכותב תורתו רבי [[חיים ויטאל]], ובו מוסבר [[סדר ההשתלשלות]] לפי קבלת [[האריז"ל]] בקיצור ובבהירות, ואינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה. מובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]]. | '''אוצרות חיים''' הוא ספר [[תורת הקבלה|קבלה]] מ[[כתבי האריז"ל]] שנכתב ונערך על ידי תלמידו וכותב תורתו רבי [[חיים ויטאל]], ובו מוסבר [[סדר ההשתלשלות]] לפי קבלת [[האריז"ל]] בקיצור ובבהירות, ואינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה. מובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]]. | ||
==עריכת הספר ופירסומו== | ==עריכת הספר ופירסומו== | ||
| + | {{ערך מורחב|כתבי האריז"ל}} | ||
לאחר שערך רבי [[חיים ויטאל]] את כל תורת רבו [[האריז"ל]] בספרו הגדול [[עץ חיים]], שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי [[סדר ההשתלשלות]], ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו ב[[בית קברות]], אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"{{הערה|1=הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59232&st=&pgnum=545&hilite= א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים] הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".}}. מתוך כתבים אלו ערך רבי [[יעקב צמח]] מספר חיבורים, ובראשם "אוצרות חיים" שנשאר בשלימות כפי שנערך על ידי רבי חיים ויטאל. | לאחר שערך רבי [[חיים ויטאל]] את כל תורת רבו [[האריז"ל]] בספרו הגדול [[עץ חיים]], שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי [[סדר ההשתלשלות]], ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו ב[[בית קברות]], אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"{{הערה|1=הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59232&st=&pgnum=545&hilite= א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים] הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".}}. מתוך כתבים אלו ערך רבי [[יעקב צמח]] מספר חיבורים, ובראשם "אוצרות חיים" שנשאר בשלימות כפי שנערך על ידי רבי חיים ויטאל. | ||
מאוחר יותר, כאשר ערך רבי [[מאיר פאפירש]] - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר [[עץ חיים]] הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא). | מאוחר יותר, כאשר ערך רבי [[מאיר פאפירש]] - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר [[עץ חיים]] הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא). | ||
| − | הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקמ"ג]] בקוריץ (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/265 חלק ב']}}. | + | הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקמ"ג]] בקוריץ (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו{{הערה| ראה לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו] שבהוספות [[לקוטי תורה]] (ויקרא נא, ב).}}. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/265 חלק ב', אגרת רסה].}}. |
==שם הספר== | ==שם הספר== | ||
| − | + | הספר נקרא בשם זה על ידי רבי יעקב צמח, על שם כותב הספר - רבי חיים ויטאל, וכן כדי לרמז על גניזת הכתבים בבית החיים, וכן "על שם שיצאו עתה לנו חיים לעבודתו ית' וית'"{{הערה|בהקדמתו הנ"ל.}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ספרי קבלה}} | {{ספרי קבלה}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:כתבי האריז"ל]] |
גרסה אחרונה מ־19:39, 9 בדצמבר 2022
אוצרות חיים הוא ספר קבלה מכתבי האריז"ל שנכתב ונערך על ידי תלמידו וכותב תורתו רבי חיים ויטאל, ובו מוסבר סדר ההשתלשלות לפי קבלת האריז"ל בקיצור ובבהירות, ואינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה. מובא פעמים רבות בתורת החסידות.
עריכת הספר ופירסומו[עריכה]
| ערך מורחב – כתבי האריז"ל |
לאחר שערך רבי חיים ויטאל את כל תורת רבו האריז"ל בספרו הגדול עץ חיים, שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי סדר ההשתלשלות, ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו בבית קברות, אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"[1]. מתוך כתבים אלו ערך רבי יעקב צמח מספר חיבורים, ובראשם "אוצרות חיים" שנשאר בשלימות כפי שנערך על ידי רבי חיים ויטאל.
מאוחר יותר, כאשר ערך רבי מאיר פאפירש - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר עץ חיים הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא).
הספר נדפס לראשונה בשנת תקמ"ג בקוריץ (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו[2]. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק[3].
שם הספר[עריכה]
הספר נקרא בשם זה על ידי רבי יעקב צמח, על שם כותב הספר - רבי חיים ויטאל, וכן כדי לרמז על גניזת הכתבים בבית החיים, וכן "על שם שיצאו עתה לנו חיים לעבודתו ית' וית'"[4].
הערות שוליים
- ↑ הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".
- ↑ ראה לדוגמה ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו שבהוספות לקוטי תורה (ויקרא נא, ב).
- ↑ חלק ב', אגרת רסה.
- ↑ בהקדמתו הנ"ל.
