הבדלים בין גרסאות בדף "אהרון דוב הלפרין"
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) (←ביקורת) |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{מפנה|אהרון הלפרין}} | ||
[[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]] | [[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]] | ||
| − | הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא | + | הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא המוציא־לאור והעורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]] מאז הקמתו, ואחד מהעיתונאים הפובליציסטים הבולטים ב[[חב"ד]]. בעבר, כיהן כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], | + | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], צאצא של רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך]], מייסד חסידות [[חב"ד]], ולאמו מרים, בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר. |
| − | בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש [[ישיבת תורת אמת]] (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות. | + | בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב [[שבתי סלבטיצקי]] ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש [[ישיבת תורת אמת]] (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות. |
| − | באמצע שנת [[תש"ל]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בהשתדלותו של הרב יוסף צבי | + | באמצע שנת [[תש"ל]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בהשתדלותו של הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש כולל צמח צדק, ב[[פורים]] תש"ל הגיע לראשונה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם השתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל"ג]] נסע לשנת [[קבוצה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד ל[[חודש ניסן]] [[תשל"ד]]. |
עם סיום מסלול לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ברכה הלפרין בת הרב [[זושא ריבקין]], ועבר לגור ב[[כפר חב"ד]]. | עם סיום מסלול לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ברכה הלפרין בת הרב [[זושא ריבקין]], ועבר לגור ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| − | לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]]. | + | לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]]. |
| − | |||
| − | בעבר | + | שימש בעבר כחבר ב[[הועד למען שלימות העם|'ועד למען שלימות העם']] ובין השנים תשמ"ד-תשמ"ז (1984-1987) השתתף בעריכת העלון [[שלימות (גיליון)|"שלימות"]] של הוועד הנ"ל. |
| − | + | ==מו"ל ועורך כפר חב"ד== | |
| + | בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר, את [[שבועון כפר חב"ד|עיתון כפר חב"ד]], כדו-שבועון פנימי לאנ"ש של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]]. | ||
| − | + | מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: | |
| + | לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוטון|זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות. | ||
| − | לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין. | + | והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו. |
| + | |||
| + | מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו}} {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}} | ||
| + | |||
| + | [[קובץ:הלפרין אד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
| + | נודע בשנים הבאות בשל כתיבתו במאבק לתיקון חוק "מיהו יהודי" ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. כמו כן, הגן על כבוד הרבי וחסידוּת חב"ד במאמריו בעיתון "כפר חב"ד", ובלט בכתיבתו החדה והשנונה בה הגיב כלפי פרסומים מחוצפים שהופיעו נגד חב"ד בעיתוני הליטאים ובבטאוני סאטמר. | ||
| + | |||
| + | בעבר כתב גם תחת השם ד. אהרן. | ||
| + | |||
| + | ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את מרת רחל הלפרין. לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין. | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
| − | במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב"דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב [[יהושע מונדשיין]], שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו{{ | + | במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב"דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב [[יהושע מונדשיין]], שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו.{{מקור}} |
| − | בשנת [[תשע"ג]] ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו{{הערה|אחד הטורים שפירסם: [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html להשכיחם תורתך: על מחקרים וגלגוליהם] {{COL}}}}, והמבקרים לא קיבלו את דבריו. | + | בשנת [[תשע"ג]] ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו{{הערה|1=אחד הטורים שפירסם: [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html להשכיחם תורתך: על מחקרים וגלגוליהם] {{COL}}}}, והמבקרים לא קיבלו את דבריו. |
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| − | *'''ורבים השיב מעוון''' (2 כרכים) - ליקוט סיפורים שפירסם | + | מרבית חיבוריו הם ליקוט כתבות וסיפורים של כותבי כפר חב"ד. |
| + | |||
| + | *'''ורבים השיב מעוון''' (2 כרכים) - ליקוט סיפורים שפירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] לאחר ג' תמוז, בהוצאת השבועון, תשנ"ח. | ||
*'''מעשה ברבי''' - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח, [[אדר]] [[תשע"ד]]. | *'''מעשה ברבי''' - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח, [[אדר]] [[תשע"ד]]. | ||
*'''פרשיות עם הרבי''' (5 כרכים) - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע בהוצאת השבועון, [[תשע"ד]] - [[תשע"ה]]. | *'''פרשיות עם הרבי''' (5 כרכים) - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע בהוצאת השבועון, [[תשע"ד]] - [[תשע"ה]]. | ||
| שורה 44: | שורה 59: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72575 אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72575 אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?] {{אינפו}} | ||
| − | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=5186 הרב הלפרין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} ב' [[אייר]] תשס"ו | + | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=5186 הרב הלפרין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} ב' [[אייר]] תשס"ו {{קישור שבור|ד' סיון תשפ"ג}} |
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}} | * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}} | ||
| שורה 56: | שורה 71: | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]] | [[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]] | [[קטגוריה:משפחת הלפרין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:26, 12 באפריל 2024
המונח "אהרון הלפרין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אהרון הלפרין (פירושונים).
הרב אהרן דב הלפרין (יליד שנת תשי"ד, 1954) הוא המוציא־לאור והעורך הראשי של שבועון כפר חב"ד מאז הקמתו, ואחד מהעיתונאים הפובליציסטים הבולטים בחב"ד. בעבר, כיהן כמלמד בתלמוד תורה בכפר חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בירושלים בכ"ז כסלו תשי"ד, לאביו הרב שמשון לייב הלפרין בנו של הרב חנניה יוסף הלפרין, צאצא של רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשולחן ערוך, מייסד חסידות חב"ד, ולאמו מרים, בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר.
בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי ספר התניא שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט, החמימות, וההתקשרות האמיצה, קיבל מדודו, אחי אביו, הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות.
באמצע שנת תש"ל עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בהשתדלותו של הרב יוסף צבי סגל, ראש כולל צמח צדק, בפורים תש"ל הגיע לראשונה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שם השתתף בהתוועדות של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת חודש ניסן תשל"ג נסע לשנת קבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד לחודש ניסן תשל"ד.
עם סיום מסלול לימודיו, נשא את רעייתו חיה ברכה הלפרין בת הרב זושא ריבקין, ועבר לגור בכפר חב"ד.
לאחר נישואיו שימש כמלמד בתלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד.
שימש בעבר כחבר ב'ועד למען שלימות העם' ובין השנים תשמ"ד-תשמ"ז (1984-1987) השתתף בעריכת העלון "שלימות" של הוועד הנ"ל.
מו"ל ועורך כפר חב"ד[עריכה]
בעקבות התקפות המתנגדים על תהלוכות ל"ג בעומר בשנת תש"מ הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר, את עיתון כפר חב"ד, כדו-שבועון פנימי לאנ"ש של היישוב כפר חב"ד והגליון הראשון יצא לאור בו' תמוז תש"מ.
מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח הגשמי של הכפר ולשגשוג הרוחני:
"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.
והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.
מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו" [1]
נודע בשנים הבאות בשל כתיבתו במאבק לתיקון חוק "מיהו יהודי" ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. כמו כן, הגן על כבוד הרבי וחסידוּת חב"ד במאמריו בעיתון "כפר חב"ד", ובלט בכתיבתו החדה והשנונה בה הגיב כלפי פרסומים מחוצפים שהופיעו נגד חב"ד בעיתוני הליטאים ובבטאוני סאטמר.
בעבר כתב גם תחת השם ד. אהרן.
בכ"ו טבת תש"נ נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים נשא את מרת רחל הלפרין. לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין.
ביקורת[עריכה]
במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב"דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב יהושע מונדשיין, שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו.[דרוש מקור]
בשנת תשע"ג ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו[2], והמבקרים לא קיבלו את דבריו.
ספריו[עריכה]
מרבית חיבוריו הם ליקוט כתבות וסיפורים של כותבי כפר חב"ד.
- ורבים השיב מעוון (2 כרכים) - ליקוט סיפורים שפירסם בשבועון כפר חב"ד לאחר ג' תמוז, בהוצאת השבועון, תשנ"ח.
- מעשה ברבי - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח, אדר תשע"ד.
- פרשיות עם הרבי (5 כרכים) - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע בהוצאת השבועון, תשע"ד - תשע"ה.
- סיפורי סבא - ספורי ילדים לגיל הרך[3], טבת תשע"ה.
- ימים טובים עם הרבי - סיפורים על הרבי הקשורים לחגי ישראל[4] בהוצאת השבועון, תשע"ד - תשע"ז.
- רבי אומר - סיפורים על הרבי הקשורים לפרקי אבות, בהוצאת השבועון, תשע"ז.
- כמותו ממש - סיפורים מעניינים על שלוחים בהוצאת השבועון, תשע"ז.
- רבי של כולן - נשים מספרות על מופתים, יחידות, הוראות והדרכות מהרבי, בהוצאת השבועון, תשע"ח.
- נפלאות המבצעים - סיפורים בעקבות עשרת המבצעים של הרבי, בהוצאת השבועון, תשע"ח.
- יחידויות (4 כרכים) - אישים מספרים על היחידות שלהם עם הרבי בהוצאת השבועון, תשע"ט.
לקריאה נוספת[עריכה]
- היחידות הראשונה, רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 38
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?
- הרב הלפרין מתארח במדור 'מילה של חסיד'
ב' אייר תשס"ו (הקישור אינו פעיל, ד' סיון תשפ"ג) - הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט באתר
